הניצחון הגדול ביותר של הפועל פ"ת זה זמן רב – 0-4 על בני יהודה – העלה אל השחקים את מפלס הטירוף סביב הקבוצה, שהייתה אמורה לשחק העונה בליגה השלישית.
מי היה מאמין שהפועל פ"ת תגיע לצמרת הליגה הלאומית, למקום השלישי, ותהווה פקטור משמעותי מאוד במאבק על כרטיס העלייה לליגת העל?
צפיתי במשחק בטלוויזיה, ולמען האמת, עד לכתיבת שורות אלה אני מתקשה להבין מה הביא לניצחון המוחץ הזה: האם זו היכולת העלובה של בני יהודה, או השיפור הניכר של פ"ת במשחקיה האחרונים? זאת לאחר שהיא השלימה שלושה ניצחונות ברצף.
מה שברור הוא שהניצחון הזה יצר תקוות לשוב לליגת העל ולהחזיר למועדון המפואר הזה את תהילתו משכבר הימים – עובדה שגרמה לרבים מאוהדיה המתוסכלים והמאוכזבים לשוב למשחקיה וללוות אותה למשחקי חוץ. בינתיים נותרתי עם הדילמה מי הקבוצה המפתיעה של העונה בליגה הלאומית: בני ריינה, מובילת הטבלה שעלתה העונה מהליגה השלישית, או הפועל פ"ת שהייתה אמורה להיאבק העונה בליגה השלישית על כרטיס העלייה לליגה השנייה? וגם אם הפועל פ"ת לא תעלה העונה, לא נורא, היא תגיע לעונה הבאה כקבוצה מגובשת ובשלה לשוב לליגת העל.

יש עתיד
זמן רב שלא נהניתי מנבחרת לאומית שלנו כפי שנהניתי ביום חמישי שעבר מהנבחרת הצעירה, שסיימה את משחקה עם נבחרת פולין בתוצאה 2-2, שהותירה לה סיכוי לשחק ביורו 2023. זו הייתה ממש הנאה לראות את חניכיו של אלון חזן מציגים כדורגל ברמה אירופית, ששילב מהירות, כוח, כושר גופני מעולה ויכולות אישיות מרשימות. נבחרת שמותירה תחושה שיש על מי לסמוך, ושיש עתיד לכדורגל שלנו, ועם עבודה נכונה והשקעה ללא פשרות – הנבחרת הזו תוביל את הכדורגל הישראלי לימים אחרים וטובים יותר.
היה ממש תענוג לראות שחקנים כמו עבדה, פודגוראני, אושר דוידה, גנדלמן, ליידנר וקארצב מציגים יכולות ורמת כדורגל גבוהה, כשהם מתעלים בדקות לא מעטות על הנבחרת הפולנית הטובה מאוד. שאפו ענק וברכות לאלון חזן ואנשי הצוות שלו על העבודה הנפלאה עם הנבחרת הזו, שבשעת כתיבת שורות אלה השלימה את הכנותיה למשחק המכריע על המקום הראשון מול נבחרת גרמניה ביום שלישי.