ספורט

פוליטיקה וספורט

ספורט16 בדצמבר 2019    4 דקות
0
פוליטיקה וספורט
מראדונה, למשל. אחד למיליארד ׀ צילום: משה שי

לפני כמה ימים הגעתי למסיבת יום הולדת. דני, בן של חבר. הגעתי ונפלתי ישר לתוך ויכוח סוער. על מה? לא קשה לנחש, על פוליטיקה וכדורגל.
ניתקתי את עצמי מהבלגן, עד ששמעתי את ילד המסיבה אומר בנחרצות שמכבי חיפה תזכה באליפות השנה. התביישתי שאפילו לא זכרתי שמכבי חיפה עומדת לשחק נגד באר שבע.
חשבתי לעצמי שלא נראה לי שייצא ממנו שחקן גדול, אבל אם הוא הצליח שישמעו אותו למרות ההמולה, יש לו סיכוי טוב להיות פוליטיקאי. נזכרתי במשהו שאמר לי פעם אבא של דני על ילד אחר, אוהד מכבי תל אביב: "הרעילו אותו", הוא לחש לי. למי שקצת הסתבך – לאבא של דני קל לתמוך בקביעות של בנו, אבל מה שאומרים נערים אחרים זו תוצאה של שטיפות מוח שהאבות שלהם עשו להם.
אני מסכים שגם בספורט וגם בפוליטיקה רובנו המוחלט עובר מעין שטיפת מוח, סוג של "הרעלה", כמו שאבא של דני קורא לזה. זה לא מפריע לנו להאמין שהמצאנו את העולם. תגידו, אם יוסי שריד היה נולד וגדל אצל משפחה יהודית בחברון, הוא היה הופך למנהיג מחנה השמאל בישראל? ברור שלא. ומה קרה לבן של מאיר כהנא? הוא הלך בדרכי אביו, הפך לפעיל ימני רדיקלי והקים את ארגון "כהנא חי".
אותו דבר קורה גם בספורט. אבא שלי אהד את הפועל פ"ת הגדולה: את סטלמך, קופמן, חלדי ונהרי. אז גם אני הפכתי לאוהד שרוף שלהם. צחוק הגורל: בשנה הראשונה שלי בהכח ניצחנו את הפועל פ"ת 0-1, משער של אפרים גבאי, ועצרנו את המרוץ שלה לאליפות שישית ברציפות.
אז זה כנראה נכון, שההורים "מרעילים" את הילדים, גם בפוליטיקה וגם בספורט. הוויכוחים באותה מסיבת יום ההולדת המשיכו, ואני הסתכלתי מהצד וחשבתי לעצמי, די בייאוש, שכל הפתגמים על קצת יהודים והמון דעות הם נכונים.
אין לנו סבלנות לדעות אחרות, ואנחנו בטוחים שהמצאנו הכל. נשארו עדיין מעט אנשים שלא יודעים מה קורה במשחקי הכדורגל של מחלקות הנוער בשבתות. לכאורה, מדובר בבילוי מהנה בשבת בבוקר. אתה משתעמם מצפייה במשחקי ליגת העל, אז אתה יכול ללכת לראות משחק של קבוצת ילדים או נערים יש הרבה כאלה בשבת בבוקר בכל רחבי הארץ.
בתיאוריה מדובר בכדורגל תמים של ילדים שעדיין לא התקלקלו. מה יכול להיות רע? אתה הולך ומקבל פגז לפנים. אתה מוצא את עצמך בשוק הכרמל. ההורים מתחלקים לשני גושים, צועקים, מקללים ומאיימים, בסטריאו, את המאמן והשופט וההנהלה, ואת כל מי שמעז לבקש מהם להנמיך קצת את הווליום. רק אנחנו צודקים. רק אנחנו יודעים מה נכון. רק אנחנו נדבר. ממש דוגמה חינוכית לילדים.
קשה להאמין עד שרואים את זה בשידור חי. דומה למסיבה של דני. אני זוכר מקרה, שאירע במכתש בגבעתיים עליו השלום, כשלשופט נמאס מהקללות ומהצעקות. הוא עצר את המשחק וניגש לנקודת החיבור בין שני היציעים, ואמר להורים: אי אפשר להמשיך ככה, בכל שריקה אני חוטף קללות מיציע אחר. תחשבו על הילדים שלכם. אם זה יימשך, אני מפסיק את המשחק. אני לא זוכר איך זה נגמר, אבל לי זה הספיק וחדלתי ללכת למשחקים האלה.
היו אנשים טובים בהתאחדות לכדורגל שניסו להילחם בבעיה. הם הגיעו למסקנה שהתחרות היא שמלבה את היצרים: המצב בטבלה, הסיכויים לתואר אליפות או לירידה וכו'. בדקו והגיעו למסקנות: אין יותר טבלה. אין עולות ואין יורדות. אין סיבה למסיבה. משחקים כדי לשחק, בשביל ללמוד כדורגל ולהתקדם.
ההורים שמעו וגיחכו, ומיד יצרו טבלה אלטרנטיבית באינטרנט. אפשר למצוא שם את כל הנתונים הסטטיסטיים, כמו שהיה קודם באתר ההתאחדות לכדורגל: מי נגד מי, מהי התוצאה, מי השופט, מה המצב בטבלה, הכל.
ההורים נשמו לרווחה: אפשר להמשיך לריב. אם היו מבקשים ממני לטפל בבעיה, לא הייתי יודע איפה להתחיל. ראשית, צריך להגדיר את המטרה. כל התהליך שעוברים הילדים – משלב טרום-חובה ועד לסיום בנוער – יש לו מטרה אחת: להכשיר את השחקנים לליגת הבוגרים. לומדים לשלוט בכדור, למסור, לבעוט, לנגוח. גם לנוע נכון על המגרש. לומדים לחשוב ולהסתגל למשחק צוות, הכל כדי להגיע כמה שיותר מוכנים ובשלים לקבוצה הבוגרת. אין מטרה אחרת לפעילות במחלקת הנוער.
לצערי, אצלנו זה מתקלקל כבר בהתחלה. לא מחפשים מאמנים טובים, מחפשים מאמנים זולים. לא מבקשים מהם להכשיר את הילדים לקראת הבוגרים, מבקשים מהם רק ניצחונות, ולא חשוב איך. לא חושבים על טובת הילד, החינוך והעתיד. הדבר היחיד החשוב הוא הניצחון, בכל מחיר. אחד הדברים הקשים הוא להסביר להורים שמחלקת הנוער בנויה כמו פירמידה, אלפים מתחילים בבסיס שלה ורק בודדים מגיעים לקצה שלה. רק יחידי סגולה יהיו ברקוביץ' או בניון. לכן אסור להזניח את החינוך והלימודים. ובבקשה, בבקשה, אל תשכחו: כדורגל הוא משחק שכיף לשחק אותו.

כתבות נוספות

0
משה כהן   

סיפורו של אלוף

  "היעד שלי הוא לייצג את ישראל באולימפיאדה", אומר נועם ברקוביץ', בן ה־11.5 מגבעתיים, שזכה באליפות איגוד ההתעמלות של ישראל...

ספורט17 במרץ 2020    דקה אחת
0
זאב קם   

פריסטרי? היסטרי!

יוםרביעי בשבוע שעבר היה אמור להיות יום חג עבור הספורט בישראל. אוהדי מכבי תל אביב כדורסל התמרקו לקראת נחיתתה של...

ספורט17 במרץ 2020    4 דקות

כתיבת תגובה