לידיעת מכבי תל אביב, מכבי חיפה והפועל באר שבע: אם חשבתן, או במקרה בניתן, על זה שמאבק האליפות יתנהל העונה רק ביניכן, כדאי שתתחילו לחשב מסלול מחדש. יש בשכונה מועמדת חדשה-ישנה שמגלה סימנים ברורים. רמזים שיהיה לה מה להגיד העונה במאבק הזה על האליפות. תכירו, קוראים לה בית”ר ירושלים.
לא במקרה נאמר שבמשחקי ההכנה של תחילת עונה, משחקי גביע הטוטו, ניתן לראות ולהעריך את פני העונה ואיך תיראה הקבוצה בסופה.
בית”ר ירושלים של ימים אלה, לאחר הכנה קפדנית – כבר עם שלושה ניצחונות בגביע הטוטו. נכון, רק גביע הטוטו, אבל עם יכולת שניתן לתהות ממנה על קנקנה כקבוצת צמרת, המצדיקה את אלה שאומרים: “מתחילים לראות פירות מההשקעה של משה חוגג”.
במשחקי ההכנה של טרום עונה רואים בדרך כלל את החולשות, את הבעיות, את הטעון תיקון. בשלושת משחקי גביע הטוטו של בית”ר ירושלים שאחריהם עקבתי, ראיתי קבוצה שנערכת היטב לליגה, עם השקעה רבה, שמתמקדת בעיקר בניצול מרבי של פוטנציאל השחקנים המצוי בה.
ניצן בשער, עם שני מגינים מצוינים (קונסנטין וגרצ’קין), שהם שחקנים אלמונים שמשלימים מערך אחורי מפתיע ויעיל. ספיגה של שער אחד בלבד בשלושה משחקים, מעידה על כך בגדול.
עלי מוחמד, קינדה וגרסיה בקישור – זו שלישייה סימפונית, שכוללת את כל כלי הנגינה. חוליה מהטובות בליגה שלנו, שמסוגלת להציב את המערך ההתקפי של בית”ר במצבים אידיאליים לכיבוש שערים, ולגרום הרבה כאבי ראש לכל ההגנות בליגת העל שיתקשו לעמוד מולם, בפרט כשאוחנה ואזולאי הם המוציאים לפועל.
מיכאל אוחנה, שלא הצליח להביא את מלוא יכולתו במדי הפועל באר שבע, משדר במדי בית”ר ירושלים החדשים שסוף- סוף הוא במקום שבו יוכלו כולם לראות ולחוש את הכישרון והיכולות הבלתי נדלים שלו, ועל זה יכולים לומר היום בירושלים: מאוחנה עד אוחנה לא קם כאוחנה. אלי, צריך להזכיר, הוא אחד האנשים ביותר דומיננטיים במועדון, והוא מכיר את מיכאל היטב עוד מנבחרת הנוער. כנראה אוחנה זה שם שזורם בו דנ"א של ווינרים. כזה שמתאים בול לבית”ר ירושלים.
בסך הכל, בית”ר שלפני שריקת הפתיחה לעונה נראית כיהלום יפה ובעל ערך רב, שדורש עוד ליטוש כדי להגיע לשלמות. ואם יהלום שדורש ליטוש – יש נציג מהעיר שיודעת הכי טוב ללטש. רוני לוי, בדיוק כמו בית”ר, רוצה להוכיח שהוא שייך לפסגת הכדורגל הישראלי, ובעיקר למי מאלה שאילצו אותו לצאת לגלות קפריסין, ואת התשובות הם יקבלו, קרוב לוודאי, ביכולת של בית”ר ירושלים העונה,
המאבק בין הרביעייה הזו: מכבי תל אביב, הפעל באר שבע, מכבי חיפה, ובית”ר ירושלים, על תואר האליפות – יהפוך את העונה לחגיגת כדורגל שכמוה לא ראינו מזמן, ועוד לא דיברנו על בני יהודה ומכבי נתניה. יאלללללה!

ענף הייצוג שלנו

קשה לי להאמין שמישהו יחלוק על הקביעה שענף הכדורסל עשה לנו את הקיץ הזה. הוא הפך בעזרת הישגי נבחרת העתודה ונבחרת הנוער, שזכו בתואר הנכסף – אלופות אירופה, את הכדורסל לענף הספורט שנושא בגאווה את דגל הספורט הישראלי.
זה לא מובן מאליו, מדובר בהישגים מרשימים שהושקע בהם עמל רב הראוי להוקרה והערכה, ולצד זה מחייב השקעה גדולה יותר להמשך ההצלחה הזו.
כחלק מביסוס ההצלחה, הייתי ממליץ כאן שבליגה הלאומית שלנו תהיה חובה של שיתוף שני שחקנים צעירים מתחת לגיל 20 במשחקי הליגה. זה יהיה מהלך שיזרים דם צעיר ותוסס לליגה, יאפשר לצעירים רבים ומוכשרים להוכיח את יכולתם, לרכוש ניסיון ולהתחשל ולקבל במה מצוינת להמשך דרכם. תנסו, מה כבר יש להפסיד?