אחרי שהגענו לפסגת הפחד, מגיע לנו לנשום מעט לרווחה. נשארנו בליגה, וזה לא עניין של מה בכך אחרי עונה כל כך קשה ומתישה.
אז סוף טוב הכל טוב? לא בדיוק. אני אומנם מכבד את הקבוצה שלי שהצליחה במאני-טיים, על סף השריקה, להביא 3 נקודות מאיכסל, אבל אני לא מבין למה גם שם הכל הלך קשה? לפחות בהתחלה. היינו כבר בפיגור, ובסופו של דבר – סוקונה אמאדו כפול שלושה ועוד אחד של היפני שלנו, ושגיא דרור, שמסכם עונה מוצלחת מבחינתו – השאירו אותנו בליגה.
אז נשארנו בלאומית, אבל בואו נהיה כנים – לעונה הבאה זה לא יספיק בכלל. החומר הקיים לא יספיק כדי להתמודד בצמרת, בוודאי כאשר מליגת העל ירדו סכנין ומכבי פתח תקוה, היריבה העירונית שלנו, שעוד אגע בה בהנאה רבה.

לא יועיל, כי מרבית השחקנים אינם שחקני בית, וכידוע בכדורגל, הם יעברו לרעות בשדות זרים אם רק תונח בפני מי מהם הצעה גבוהה יותר. מסאי דגו ערק לקריית שמונה, ואני מאחל לו הצלחה. אני לא מאלה שחושבים שהוא כשל בתפקידו כשלא הצליח להעלות אותנו ליגה, ואני לא סבור שהוא קוסם, כי למען האמת הוא מיצה את מרב הפוטנציאל של כל אחד מהשחקנים, וראו על הפנים שלהם שמרביתם משחקים גם עבורו. אבל היו רגעים – ואף אחד לא יחלוק עליי בעניין – שראינו את הקבוצה, אחרי שכובשת שער יתרון, יורדת למשחק הגנה מפוחד, והמאמן, במקום להוסיף מחץ להתקפה כדי לכפות על היריבה לרדת להגנה, הדהים את הקהל, הוציא חלוץ והוסיף קשר אחורי או שחקן הגנה, ובכך הטריף לי ולרבים מאיתנו את החושים, והכניס את כולם למשחק מתוח עד לדקה התשעים. ולעתים מעבר לכך, ולא פעם גם ירדנו מנוצחים, מאוכזבים וחסרי שביעות רצון.
זה נכון, הוא קיבל קבוצה עם מינוס 11 נקודות והצליח להשאיר אותה בליגה, אבל תזכרו שנתניה פתחה עונה עם מינוס 9 וסיימה ראשונה, עם פער עצום מהדולקת אחריה שבסיום אותה עונה העפילה לליגת העל. המקרה של נתניה וסלובדאן דראפיץ הוא מבחינתי הישג חסר תקדים. הסיפור של דגו, הוא בסדר ויש להודות על כך. בעיקר להודות על הצניעות של המאמן שידע בסיום העונה להיפרד מכל מי שנתן לו את ההזדמנות, ובעיקר מהקהל, שהעונה הזאת לטעמי היה שווה לא מעט נקודות.

אז העונה שלנו הסתיימה בשמחה ורון, עם מחשבות טובות לקראת העונה הבאה, שבה ניאלץ להסתפק בשחקן זר אחד ונצטרך בינתיים לגייס ספונסרים ולא נראה לי שזה הולך להיות פשוט.
מי שחושב שהגיע הזמן ללכת לים טועה, כי לפנינו עוד ים של עבודה כדי שניתן יהיה להציב קבוצה שתהווה פקטור בעונה הבאה. ראשית, יש לבחור תחילה מאמן שאמור לבנות את הסגל ובמקביל לייצר תקציב שפוי שסביבו המאמן יוכל לפעול להחתמת שחקנים.

אני לא הייתי מוותר על מספר שחקני בית איכותיים, וכמובן כמה שחקני רכש דומיננטיים שחתומים על כמה עליות ליגה.
אני מתפנה מהעבודה הקשה, וחייב לפנות לעבר היריבה העירונית וידידי ברק. זה נכון שבשלב מסוים הבנת שאתם בסכנת ירידה והתחלת להתנחם בקבוצת הנוער של המועדון, אבל אני גם זוכר את הרגעים שהיו לך עוד שבבי תקווה שבהם ניסית להשתחצן והפגנת יהירות כמו רבים מתוך מעט האוהדים שלכם. היום אתם שווים אלינו, ואת הליגה הבאה נפתח מאותו מקום בדיוק. עכשיו לשנינו מתפנה השבת ויום השישי הופך להיות עמוס מהרגיל. אני, כמו אוהדי הפועל, ממתין לדרבי ולאחריו נדע לאן פנינו מועדות.