שעמום אחד גדול וארוך – כך ניתן לסכם את התיקו 1-1 במושבה בין מכבי פתח תקוה לרעננה, שהרחיק את שתי הקבוצות לא רק מאשדוד אלא גם ממשחק הכדורגל. איך אמר אחד השחקנים אחרי המשחק: "אנחנו לא משחקים כדורגל, רק מעיפים כדורים למעלה". כל מילה בסלע.
חוץ מהשער היפה של גידי קאניוק, וכמה מהלכים יפים של ארמנדו קופר והאריסון מנזלה, לא ראינו מהקבוצה שלנו כלום. ובניגוד לאימרה שלא יהיה כלום כי לא היה כלום, אני אומר שיש לנו הרבה מה להציע, רק שלוזון מתעקש לא להשתמש בחומר הטוב שיש לו.
במקום להעלות את אלבז ומזרחי – שני שחקנים שהפועל פתח תקוה בליגה לאומית הייתה מתביישת בהם – הוא היה צריך לשים כל אחד משחקני הנוער שדוהרים בבטחה אל עבר האליפות. הגיע הזמן שנתחיל לתת לילדים האלה לשחק ולא לתת לרכש חלש לשחק.
לוזון שם את השניים האלה בהרכב משיקולים שלא מובנים לי. אולי הוא רוצה לראות איך זה לשחק 9 נגד 11? לא ברור. לא רק שהם לא מוסיפים, הם גורעים ומקלקלים את המשחק. כנראה שכאשר קנו אותם – התחייבו להרכיב אותם.
רק אחרי התיקו (שער יפה של רעננה), לוזון הוציא את מזרחי והכניס את שבתאי ואז המשחק נראה הרבה יותר טוב. למה אי אפשר היה לעשות את זה מתחילת המשחק? אלוהים יודע. ולוזון.
ומכאן נעבור לחכמון. אני מקווה מאוד שהקבוצה שלך לא תרד ליגה, אבל שאתה תאכל את הלב עד הרגע האחרון. אני מתמוגג מהחולשה שלכם רק בגלל היהירות שלך. טיפה כבוד, אלון. הקבוצה שלי משחקת בצדק בליגת העל (נכון שלא שיחקו טוב, אבל היא תישאר בליגה). הקבוצה שלך מדשדשת בליגה השנייה ואתה יורד עליי? מניין העוז והחוצפה? בפעם הבאה שאתה מדבר על מכבי פתח תקוה תזכור איזו קבוצה אתה אוהד וכמה היא רחוקה מהקבוצה שלי. של נעליך מעל רגליך, כמו שהשחקנים שלך עושים לפני שהם עולים על כר הדשא (אחרת קשה להסביר למה אף כדור לא מתלבש להם על הרגל).
ומילה לסיום. אי אפשר בלי להתייחס לבחירות הקרובות שייערכו בשבוע הבא. זה אומנם לא קשור לכדורגל, ואין לי שום עניין להגיד לכם במי להצביע. אבל אני מבקש דבר אחד: אחרי כל הלכלוכים וההשמצות, ב-10 באפריל תהיה כאן מדינה לנהל. אני רוצה לבקש משר הספורט הבא, מי שזה לא יהיה, שישקיע יותר בתשתיות של הכדורגל, במגרשי הנוער. זה לא רק העתיד של הכדורגל, זה בעיקר ההווה של בני הנוער, וראוי שהם יתאמנו במגרשים טובים, שיזכרו שספורט זה גם חינוך, ואותי תמיד לימדו שהחינוך הכי טוב הוא דוגמה אישית. אז בבקשה תנו לנוער דוגמה. תראו להם שאתם מתייחסים אליהם ברצינות, כדי שיעריכו את המקום שבו הם מתאמנים ויחזירו אהבה לקהל בפרט ולחברה בכלל.