בשבוע שעבר החמאנו לנבחרת הכדורגל שלנו. השבוע הגיע תורם של החבר'ה מהכדורסל. ושוב, בדיוק כפי שקרה עם הכדורגל, גם כאן המחמאות לחבורה בכחול-לבן מגיעות דווקא אחרי הפסד (לגיאורגיה).
את קמפיין מוקדמות אליפות העולם אף אחד אצלנו לא התחיל עם ציפייה כלשהי להעפיל לאליפות עצמה. ואם נוסיף עוד משפט בהקשר הזה, אז גם לאחר הניצחון הגדול על סרביה לא נוצרה ציפייה כזו. הגעה לאליפות העולם מעולם לא הייתה המטרה בקמפיין, מבחינתה של נבחרת ישראל. המטרה האמיתית היא לייצר את המעבר המורכב בין הדור הקודם של שחקני הנבחרת, שברובו הגדול פרש בשנים האחרונות, לבין הדור הבא של הנציגים בכחול-לבן.
אחרי הכישלון הגדול באליפות אירופה האחרונה, שנערכה בישראל, המטרה הפכה להיות גיבוש מחדש של הנבחרת שלנו, כדי להתחיל להריץ את נבחרת העתיד. לא רק שנבחרת ישראל משיגה את המטרה הזו, ומתגבשת ממשחק למשחק, היא אפילו מצליחה בדרך להציג משחקים מרשימים ויכולת טובה. ואנחנו לא מתכוונים רק לניצחון במשחק ביום שישי נגד סרביה, שכמובן היה השיא של כל התהליך הזה.
נזכיר לקוראי המדור גם את משחק החוץ מול גרמניה, אשר בו כמעט ניצחנו. אגב, בדיעבד, מתברר לפתע שהפספוס הכואב בגרמניה גרם לכך שהנבחרת שלנו איבדה סיכוי לעלות גם לאליפות עצמה. מי חשב אז שנסתכל לאחור ונצביע על הפסד חוץ לגרמניה הגדולה, לאחר הארכה, ונגדיר את המשחק הזה ככזה שיכול היה להעלות אותנו באופן היסטורי לאליפות העולם.
דיברנו הרבה על הרצון להעביר את השרביט לדור הבא של הנבחרת, אבל יש שחקן אחד, ששייך אומנם לדור הקודם, אך מקומו בנבחרת המתחדשת מוצדק ובענק. אתם בוודאי מבינים שהכוונה היא לגיא פניני.
כדאי להזכיר שבתחילת הקמפיין פניני כבר לא ממש היה חלק מהנבחרת. טוב שמישהו בצוות האימון הבין בהמשך שכאשר בונים נבחרת חדשה צריך בתוכה גם שחקנים מנוסים יותר, כאלו שמחברים את כל הסגל החדש למשהו הרבה יותר מגובש.
פניני הוא ללא ספק אחד הווינרים הגדולים של הכדורסל שלנו. אין מתאים ממנו לשמש כדבק של הנבחרת החדשה ולסייע לכל תהליך הבנייה הזה. שלא לדבר על כך שגם מבחינת היכולת שלו, יש לו עוד הרבה מה לתרום. גם אחרי ששוחרר ממכבי תל אביב, פניני מוכיח שהתרומה שלו היא מעבר לכל נתון סטטיסטי שאפשר לראות על הנייר. במקום להיכנס למרה שחורה, פניני החליט שהוא יצליח גם בשלב הבא בקריירה שלו, וזה בדיוק מה שקורה.
הוא לקח גביע עם הפועל חולון, הגיע איתה לגמר הפלייאוף, וביום שישי האחרון הוא סחף את נבחרת ישראל לאחד הניצחונות הגדולים שלה בשנים האחרונות, על נבחרת סרביה. אפרופו השחרור של פניני ממכבי, צריך לומר באופן ברור – מכבי טעתה בענק בהחלטה ההיא. היא עוד יכולה לתקן אותה ולפנות בסוף העונה לפניני ולהציע לו לחזור לקבוצה הצהובה. אין תחליף ללחימה שלו ולרוח החיובית שהוא מוסיף לקבוצה. אצל שחקנים כמו פניני, גיל 35 זה עדיין שיא הקריירה.
נחזור לנבחרת. לצד פניני, ראוי לציין גם את תמיר בלאט, שמסתמן כרכז העתיד של הנבחרת ושל הכדורסל הישראלי כולו. גם הוא נתן משחק נפלא מול סרביה. שיתוף הפעולה שלו עם יובל זוסמן נראה מרשים. מה שעוד יותר מרשים זה קור הרוח של בלאט. כשנזכרים מה גילו של הבחור, מתרשמים אפילו יותר.
ואם הזכרנו את זוסמן, אז גם עליו נתעכב לרגע. נתחיל מזה שככל שמתקדמת העונה, השחקן מוכיח שמכבי תל אביב חייבת לתת לו יותר ויותר דקות, גם במשחקי היורוליג. מה שמתאים מול נבחרת סרביה וגיאורגיה חייב להיות מתאים גם מול קבוצות היורוליג. ולפני שיהיו כאלו שיגידו שנבחרת ישראל לא באמת ניצחה את נבחרת סרביה האמיתית, כי שחקני היורוליג שלה לא שוחררו לנבחרת, כדאי מיד לאפסן בחזרה את האמירות המצחיקות האלו. גם ההרכב השני של נבחרת כמו סרביה עולה על זה של נבחרת ישראל, ונחשב לאחד ההרכבים הטובים של נבחרות באירופה.
כל מי שמחפש לגמד את ההופעות האחרונות של הנבחרת שלנו, פשוט אינו מעוניין לפרגן. עם פרגון ובלי פרגון, האמת היא שהנבחרת של קטש הולכת ומתגבשת. נותר רק לקוות שהדרך הנכונה והבריאה שבה בונים אותה תימשך גם בעתיד.

תודה ליונתן מודריק על הסיוע * לתגובות והצעות: lomez4@gmail.com