משחק ההפסד של נבחרת ישראל לנבחרת סקוטלנד מאפשר לנו לסכם את טורניר ליגת האומות שהתקיים בחודשים האחרונים, וספציפית את הקמפיין של נבחרת ישראל. נזכיר לקוראי המדור שאת הטורניר הזה התחלנו עם בקשה אחת קטנה – לחזור ולקבל נבחרת שמעניינת את הקהל הישראלי. לחזור לימים שבהם ראינו נבחרת שמושכת צופים למשחקים שלה. בסך הכל ביקשנו לחזור ולצפות בנבחרת שזוכה לדבר הכי פשוט ובסיסי שיש בספורט – אהדה מצד הקהל שאותו היא מייצגת.
ככה התחלנו את הטורניר. סיימנו אותו עם סיכוי אמיתי להעפיל לשלב הפלייאוף, כשרק חוסר מזל במשחק האחרון מול סקוטלנד מנע מהנבחרת לשמח הרבה אנשים בישראל. הנבחרת בכחול-לבן התחילה את הקמפיין הזה עם מאמן חדש, שקיבל אותה בערך שלוש דקות לפני המשחק הראשון בטורניר. כולנו גם זוכרים היטב את חצי הביקורת שכיוונו לעבר הרצוג לא מעט אנשי תקשורת. רבים מהם, שנמצאים בקשר קרוב עם כמה מהמאמנים הישראלים ודואגים לשמור על האינטרסים שלהם, לא אהבו את העובדה שמגיע לכאן בחור אוסטרי ותופס מקום עבודה של מאמן ישראלי. עכשיו, חוץ מלהוציא בעדינות את הסכינים שהם מיהרו לתקוע בהרצוג, הם גם נדרשים להוסיף התנצלות כנה.
נחזור לרגע למשחק הראשון בקמפיין הזה, למשחק ההפסד באלבניה. מה שקרה לאחר אותו הפסד זה שינוי גישה מרשים בכל קנה מידה. ראינו נבחרת מגובשת, מתאמצת, כזו, שמחפשת לחבר את עצמה עם הקהל שביציע. ראינו נבחרת נלחמת.
שחקנים שנותרו מחוץ לסגל במהלך הקמפיין הזה היו מאוכזבים וגם דאגו להראות זאת כלפי חוץ. גם הם רצו לקחת חלק בדבר החדש הזה שקורה כאן. אתם בוודאי זוכרים איך בעבר אף ראינו מקרים שבהם נטען נגד שחקנים מסוימים שהם דאגו להיות פצועים בדיוק בשלב שבו הם זומנו לנבחרת.
הנקודה המרכזית השנייה קשורה כמובן לקהל. עד לא מזמן עוד חששו בהתאחדות לכדורגל שנראה אצטדיונים ריקים במהלך משחקי הנבחרת. אם תרצו, תוצאה של שנים רבות וארוכות של כדורגל מזלזל וחסר אכפתיות, שפשוט הבריח את אוהדי הנבחרת מהמגרשים. הספיקו שני משחקים מול נבחרות מהדרג השלישי באירופה, כמו סקוטלנד ואלבניה, כדי להחזיר את ההתלהבות ואת הרעש החיובי שנוצר שוב סביב הנבחרת שלנו.
יש רק קבוצת כדורגל אחת שמסוגלת לבצע מהפך תודעתי בראש ובלב של אוהדי הכדורגל בישראל, ועוד בזמן קצר כל כך – לקבוצה הזו קוראים נבחרת ישראל. בדרך כלל, כדי להחזיר אמון בקבוצת כדורגל נדרש הרבה זמן.
לא בקלות חזר הקהל של באר שבע למגרשים. וגם לא מהר כל כך נהרו אוהדי מכבי תל אביב בחזרה ליציעים אחרי שנות הבצורת הקשות. וכך גם היה עם קבוצות אחרות. הנבחרת, לעומת זאת, הוכיחה שהיא מסוגלת באמצעות שני משחקים טובים להחזיר את ההתלהבות של הקהל הישראלי, שכל כך רוצה למצוא סיבות לבוא ולעודד את הנבחרת שלו.
גם הסיום המאכזב, מבחינת התוצאה, לא צפוי לפגוע באמון של הקהל. סביר להניח שנראה את הקהל הישראלי ממלא את האצטדיון במשחק הבית הראשון של מוקדמות היורו הקרוב. האתגר של הנבחרת, בהקשר הזה, הוא בעיקר לשמור על אותו אמון מחודש שהקהל העניק לה.
לצוות האימון והניהול של נבחרת ישראל יש משימה. יכול להיות שלחלק מכם זה יישמע קצת מצחיק, אבל הקהל הישראלי רוצה לראות את הנבחרת שלו בטורניר גדול. הטורניר הגדול הקרוב הוא היורו. זה המקום שבו האוהדים רוצים לראות את הנבחרת שלנו. נשמע מופרך לגמרי? בואו נחשוב שוב. מספר הקבוצות ביורו גדל משמעותית. תוסיפו לזה את טורניר ליגת האומות, שגם דרכו הנבחרת עדיין יכולה להגיע ליורו. ואתם יודעים מה? גם אם לא להגיע ליורו, אז לפחות להישאר בקרב על העלייה ממש עד הרגע האחרון.
מה שעד לפני כמה חודשים היה נשמע יותר כמו מדע בדיוני, הפך בטורניר האחרון לאפשרות אמיתית, לפחות בתחושה של הקהל בישראל. חובת ההוכחה מוטלת בין היתר על המאמן ועל המנהל המקצועי. הם נדרשים להראות לנו שהאמון המחודש שמקבלת הנבחרת הוא אכן מוצדק, ושלא מדובר רק בהתלהבות חולפת ובאירוע רגעי בלבד. אז ברור לחלוטין מה האוהדים רוצים שיקרה עם הנבחרת. נותר רק לקוות שגם בתקשורת הספורט בישראל מחזיקים אצבעות באותה מידה לנבחרת המתחדשת, ושלא אורבים מעבר לפינה ומחכים לנפילה הגדולה.

תודה ליונתן מודריק על הסיוע * לתגובות והצעות: lomez4@gmail.com