חדשות פתח תקווה

חדשות פתח תקווה14 בפברואר 2019    3 דקות
1

חודש לאחר שחגגה 92 להיווסדה, הוקרן השבוע סרט על חייה של מרים בלאו-ספקטור, המורה המיתולוגית של בית הספר פיק"א, שממשיכה ללמד גם היום • בראיון ל"המקומון" היא אומרת: בכל גיל, אדם יכול לעשות דברים בעלי משמעות"

בלאו-ספקטור (מימין) מתוך הסרט "וזה שכרה". "אין גיל ללמידה". למעלה: בהקרנת הבכורה של הסרט ׀ צילום: אלון חכמון, צילום מסך

לפני כחודש חגגה מרים בלאו-ספקטור, ילידת פתח תקוה ומורתי לשעבר, את יום הולדתה ה-92. השבוע, ביום שני, היא חגגה שוב, הפעם בעקבות "וזה שכרה" – סרט דוקומנטרי על חייה, בהפקת קבוצת "דוקו פ"ת", שהוקרן באולם שרת בבניין העירייה, במעמד ראש העירייה רמי גרינברג. הסרט כורך את סיפורה החינוכי ואת החותם העצום שהטביעה בקרב אלפי תלמידיה במשך 39 שנות הוראה בבית הספר פיק"א המיתולוגי.
עד היום, ממשיכה המורה והמחנכת שגידלה דורות של תלמידים ילידי העיר במסירות, בנועם הליכות, באצילות נפש ובאסרטיביות המאפיינים רק אותה, להעביר שיעורים לצעירים ולמבוגרים. "בהתנדבות מלאה", היא ממהרת לציין. "אין גיל ללמידה. אפשר ללמוד גם בגיל 60, 70 ואפילו 80 ליצור דברים. לא צריך להיכנע לגיל או לשקוע במחשבות. צריך לקום ולעשות תמיד עוד דבר", היא אומרת בחיוך שהפך לסימן ההיכר שלה.
גם היום, בגיל 92, היומן של בלאו-ספקטור עמוס לעייפה. היא מנצלת כמעט כל דקה בשביל לעשות ולתרום לאחרים. "פעם היינו קרובים יותר זה לזה והיינו עוזרים באהבה ללא תנאי", היא אומרת. ואני נזכר במורה שתמיד לבושה היה מסודר ומותאם, שערה מטופח למשעי, שהייתה נכנסת לכיתה ונעמדת בפתח כדי לאפשר לתלמידים לסיים את השיחה ביניהם, לעמוד לכבודה ולהתחיל בשיעור, שלעולם לא הסתיים.

"ברוגז עם אלוהים"

בלאו-ספקטור שירתה בהגנה, התגייסה לצבא בתש"ח, עם קום המדינה, וזמן קצר לאחר מכן נשלחה יחד עם אנשי הוראה נוספים למערכות החינוך. "שוחררתי כדי לעסוק בחינוך ונשאבתי לתוך זה. עבדתי ללא פשרות. שיבצו אותי בבית הספר פיק"א ושם נשארתי עד ליום הפרישה שלי", היא מספרת ופניה קורנות מאושר.
ספקטור-בלאו נזכרת בראשית הדרך. "בעלי יצחק בלאו נפטר כשהיה בן 46 ואני הייתי בת 41. הוא היה קצין במשטרה והיה אחראי על מערך ההון, כך קראו לזה אז. באחד הבקרים הודיעו לו שגיסו נפטר. בדרך להלוויה, באוטובוס, הוא קיבל התקף לב ונפטר. "באותו יום הייתי בשתי לוויות ובמשך חמש שנים הייתי ברוגז עם אלוהים, אבל מאז התפייסתי איתו".
ספקטור-בלאו המשיכה הלאה, האמינה בטוב ויצאה המנצחת הגדולה. יש לה שתי בנות, ארבעה נכדים ושמונה נינים, ואחת מהם היא חיילת. מאז הפרישה שלה ממערכת החינוך, היא ממשיכה כבר קרוב ל-26 שנה להעביר שיעורי תנ"ך ומשוחחת עם תלמידיה על פרשת השבוע והקשר למציאות חיי היומיום. היא מלמדת מבוגרים בשיכון סלע, באמצעות עמותת עלה זהב, ומעבירה שיעורים גם בבית גיל הזהב במחנה יהודה.
אחרי כל כך הרבה שנים, איך נולד הסרט עלייך?
"לא ידעתי מזה כלום. פגשה אותי העורכת של הסרט, מירי פיירברג-הובר, ואמרה לי: 'את אולי לא זוכרת אותי, כי לימדת אותי רק פעם בשבוע. אני רוצה להיות מורה, ואת היית סמל עבורי. היא סיפרה לי שהיא בקבוצת דוקו שעושה סרטים והציעה לי להצטלם לסרט עליי. כיוון שאני אוהבת קולנוע דוקומנטרי, אמרתי מיד שאני מסכימה ויחד עברנו על שמות התלמידים שישתתפו בסרט".
מה המסר שלך לבני גילך, שמתמודדים עם הזקנה?
"שאין מה לפחד מהזקנה. מה זה לפחד? אני רואה אנשים זקנים שעושים דברים נפלאים. בכל גיל, אדם יכול לעשות דברים בעלי משמעות".
איך את שומרת על עצמך? מה הסוד?
"אני צועדת בכל יום. פעמיים בשבוע אני עושה פיזיותרפיה קשה מאוד. והכי חשוב – כל עוד אני חיה, אני עומדת על הרצון שלי".

כתבות נוספות בחדשות פתח תקווה

0

במקפ"ת מציינים ימים מיוחדים

לקראת יום הילד הבינלאומי, שיחול מחר 20 בנובמבר, מפיקה מקפ"ת (מרכזים קהילתיים פתח תקוה) מגוון פעילויות חינמיות לקטנטנים. בין הפעילויות:  יצירה,...

חדשות פתח תקווה19 בנובמבר 2019    דקה אחת
0

"המורה מציק לי"…

סערה בקרב הורים מאחת מחטיבות הביניים בעיר, בשל טענה לתקרית אלימה שהתרחשה בבית הספר בה היו מעורבים תלמיד כיתה ח'...

חדשות פתח תקווה18 בנובמבר 2019    דקה אחת

כתיבת תגובה

  • ענת אביב
    מורה לחיים

    אשיות , אישה מדהימה עם נתינה אין סופית, מורה לחיים , השיעורים אצלה היו הכי מרתקים ומעניינים , היצה צריכה להיות היום מורה באחד מבתי הספר להוראה למען מורי העתיד שלנו