טורים אישיים

הורות | שוב עוד טנטרום?

טורים אישיים11 במרץ 2021    3 דקות
0
תגיות: הורים,כעסים

התקפי זעם אצל ילדים, בעיקר בגיל ההתבגרות, הם דבר שכיח. הטריגר יכול לנבוע מסיבות שונות ומשונות • כיצד ההורה צריך להגיב?

הורות | שוב עוד טנטרום?
צילום: ingimage

ליהי, נערה בת 16, ביקשה בארוחה המשפחתית האחרונה מהוריה כסף למונית כדי לפגוש חברות. הוריה ביקשו שתישאר עד תום הארוחה ורק אחר כך תצא. ליהי הגיבה בזעם, העיפה את הכיסא, בכתה והסתגרה בחדרה. הטריגר להתקף הזעם יכול לנבוע מסיבות שונות. כשאין את האוכל שהיא אוהבת במקרר, כשהיא נעלבת מאחותה ועוד סיבות.
התקפי טנטרום אצל ילדים ומתבגרים הם למעשה דפוסי התנהגות שמביעים כעס ומחאה. הילד או המתבגר מביע את תחושותיו דרך התנהגות שמתאפיינת בעיקר בזעם. הוא מתמרד מול הגבול או הבקשה שמוצבת מולו – מרגיש פגוע, לא מובן, ורוצה לעשות דברים בדרכו שלו.
התפרצויות זעם הן למעשה ביטוי רגשי לתחושת מצוקה שחווה הילד, שנובעת מרגשות עלבון, חרדה, תסכול, חוסר אונים, עייפות, רעב או דברים נוספים. לרוב 'התקף הזעם לא מתוכנן ונראה מאיים וגדול. דחף פתאומי ולא מאורגן של כעס. לרוב הוא יתבטא כהתפרצות רגשית, השתוללות לא מרוסנת ובעוצמה גדולה. ייתכן שליהי הרגישה תחושות של תסכול וחוסר אונים. התקפי הזעם של גיל הילדות (עד 5) יכולים להתבטא בצעקות, התנהגות אלימה וזריקת חפצים. לילד לוקח זמן ממושך להירגע מההתקף, והוא משאיר טעם לא טוב אצל האנשים הסובבים אותו.
כעס הוא רגש, כמו עצב או שמחה. הכעס יכול לשמש כדלק מניע, כדחף לפעולה. כיום בחברה שלנו נדמה כי הסביבה יכולה להכיל רגשות כמו עצב ובדידות, אך מתקשה להכיל רגשות המביעים תוקפנות או זעם. דמויות החינוך מתגייסות אל מול הילד המסתגר והעצוב, אולם אינן מכילות ילדים זועמים. מבחינה התפתחותית, גיל הילדות מאופיין באגוצנטריות – הילד מרוכז סביב עצמו, בצרכיו ורצונותיו. הוא זקוק למענה "כאן ועכשיו", ומתקשה להמתין בסבלנות. הכללים החברתיים מוסברים לו על ידי הגננות וההורים, אולם עדיין הילד מתקשה לשלוט בעצמו במקרים מסוימים.
זהו צורך בריא כאשר הילד במסע לעצמאותו והוא צריך להרגיש שהוא משפיע על סביבתו, שיש לו כוח להשפיע ולבחור. הילדים שלנו זקוקים שנעזור להם להבין את הסיטואציה, כיצד לקרוא את ה"מפה". לבטא במילים את הרגשות המציפים, לתרגל שליטה עצמית ולהבין את רגשות האחר.
ילדים מחפשים את הרוגע והביטחון של ההורה. הם זקוקים למורה דרך שיסביר להם מה קורה וישים להם גבול שיתחום את הזעם. נושא הוויסות הרגשי הוא שילוב של טמפרמנט מולד ותיקוף של הסביבה. מטרת הדמויות הסמכותיות (הורים, גננת, מורים) היא לעזור לילדים בגיל צעיר לזהות ולהרגיע הצפת רגשות.

כיצד נעזור לילדינו?
1. להסביר לילדכם שתסכול הוא תחושה שנוצרת כאשר מטרה או התנהגות שאנחנו רוצים להשיג או לבצע נחסמות. צרו ביחד מקרטון "מד כעס", שימוספר מ-1 עד 10. למדו את הילד לזהות את עוצמת הרגש שלו.
2. לשבת ביחד על מצבים המעוררים אצלו תחושת תסכול. מגיל צעיר של הילד, לימדו לזהות את הרגישות, ולמדו אותו בהתאם מהם הסימנים המקדימים – למשל, האם כשהוא עייף או רעב, או כשהוא מרגיש דחוי.
3. לחשוב כיצד ניתן להשתמש בהסחת דעת כדי לצאת מהמצב חסר השליטה. לשטוף פנים, לקפוץ עשר פעמים על כל רגל, לנשום נשימות עמוקות, לשיר שיר.
4. לזכור שהילדים שלנו לומדים מצפייה בהתנהגות שלנו (ושל דמויות משמעותיות סביבם). הצעד הראשון במתן עזרה לילד לפתח יכולת של ויסות רגשות, הוא ללמד את עצמנו לווסת את הרגשות שלנו.
5. לחזק את הילד על רגעים שבהם הצליח להימנע מהתקף זעם. אם לקח לו זמן קצר יותר מבדרך כלל להירגע, שקפו את זה עבורו.
6. למצוא דרכים מקובלות להביע כעס – שק אגרוף ביתי, לצעוק לכרית, לצבוט את השמיכה.
7. לחפש דרכי הרגעה – ללמד את הילד נשימות עמוקות, משפטים כגון "אני מתגבר", חיבוק חזק.

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

הורות | פסקול ביקורתי

נטע בת ה-12 משתפת: "להורים שלי יש כל הזמן מה להעיר לי. איך אני מתלבשת, מה אני אוכלת, מה דעתם...

טורים אישיים28 באפריל 2021    3 דקות
0

גרפולוגיה | התאמה תעסוקתית למתלבטים

אני נשאלת לא פעם: "איך ניתן דרך אבחון גרפולוגי להמליץ על תחום לימודים/תעסוקה המדויק עבורי?" אבחון גרפולוגי או ניתוח כתב...

טורים אישיים28 באפריל 2021    2 דקות

כתיבת תגובה