טורים אישיים

בחזרה לחיים

טורים אישיים2 בספטמבר 2020    5 דקות
0

רגע לפני החתונה, האינטואיציה של אלונה הזהירה אותה מפני חתונה עם שלומי, אך היא הרגישה שכבר מאוחר מדי לסגת • כעת, כשפרצופו האמיתי התגלה, היא פנתה אליי לעזרה

בחזרה לחיים
צילום: ingimage

היה רגע אחד, לפני החתונה, שאלונה ידעה שזאת תהיה טעות לחיות עם האיש הזה. אבל במקביל, היא הרגישה שזה מאוחר מדי. זאת בטח רק תחושה טבעית, כי כולן תופסות "רגליים קרות" בשלב כזה או אחר, היא חשבה. היום היא יודעת שהאינטואיציה שלה צדקה, אלא שכעת כבר מאוחר מדי.
כשאלונה ושלומי התחתנו, היא הייתה בחודש הרביעי להריונה, כך שהאמינה שגם ההורמונים משחקים תפקיד ומערערים את החלטותיה באותה עת. שלומי, שהכירה אותו רק מספר חודשים קודם לכן, הפך לנגד עיניה לאדם אחר. מצד אחד, לא היה לה ספק שהוא רוצה אותה. מצד שני, כאילו ירדה ממנו מסיכה שהוא עטה כל אותם חודשים, ויצאה ממנו דמות אחרת לגמרי. שתלטן, רומס, שלא מתחשב ברצונותיה וצרכיה. שוב היא הזכירה לעצמה שאלו בטח לחצים סביב החתונה וההריון. "הכל יסתדר אחר כך", חשבה לעצמה.
למזלה, אלונה קלטה את השינוי בזמן קצר מאוד. שנה לאחר החתונה, ולאחר ששלומי כבר אמר לה כל דבר אפשרי כדי להסיט אותה נגד חברותיה ומשפחתה, היא הבינה עד כמה הוא חסר ביטחון ומנסה לשמור אותה לעצמו בלי שום סיבה הגיונית. החיים איתו הפכו לסיוט, כאשר מוקד כל מריבה היה אופן הטיפול שלה בבתם. זה היה מגוחך ביותר, מכיוון שנטל הטיפול בה נפל רק עליה. הוא רק העיר את הערותיו, מבלי שיעשה באמת דבר.
מעגל האלימות נשבר
יום אחד היא נשברה. אפילו שהיא לא עבדה כשנה, וחייה סבבו סביב תינוקת אחת חמודה, וכשהיא חבוטה מכל אמירותיו ומעשיו של בעלה, היא החליטה לעשות מעשה. היא ארזה את חפציה כששלומי היה בעבודה, ונסעה להוריה. שם תמיד יקבלו אותה בזרועות פתוחות, ובטח עם הקטנטונת. עם זאת, היה ברור לאלונה שעוד מחכה לה מתקפה ממנו.
והיא אכן הגיעה. התגובה שלו הייתה בדיוק כפי שציפתה. על מנת להקדים תרופה למכה, היא הייתה מספיק ברורה בהודעת טקסט ששלחה לו. המסר היה, שבכל ניסיון שלו לעשות פרובוקציות אלימות וכשהיא תרגיש מאוימת מספיק – היא לא תהסס לפנות למשטרה. זה לא עזר. הבחור הגיע לבית הוריה, ועשה סצינה אחת גדולה, והניידת אכן הגיעה. מה שרק הגביר את רמת הכעס שלו כלפיה. הוא קיבל צו הרחקה לכמה ימים כדי להירגע. שלומי הבין היטב שזאת לא הדרך, ושאלימות לא תעזור לו הפעם.
אחרי סיום צו ההרחקה, הוא ביקש להיפגש עם הילדה שלו. בזמן הזה אלונה כבר קיבלה ייעוץ משפטי, והבינה שתמיד תהיה לו הזכות להיות עם הילדה שלו. היא סיכמה איתו הסדרי ראייה, אך חששה לשלום הילדה. בשלב זה היא פנתה אליי ושכרה את שירותיי. "אין לי מושג איך הוא מסוגל לטפל בילדה", אמרה לאור העובדה ששלומי מעולם לא טיפל בה בעבר.
בשעה 16:00 חיכיתי ליד הכתובת של הוריה. משם שלומי אמור לאסוף את הילדה. חיכיתי בסבלנות, גם כשהוא איחר קרוב לחצי שעה. יש לו שעות ספורות לבלות איתה, ואלונה סקרנית איך הם יבלו אותן. לא הפתיע אותה כשאמרתי לה שהוא נסע איתה לבית הוריו. מה שכן הפתיע, שהוא בכלל לא נשאר שם, אלא חזר כעבור כמה שעות כדי לאסוף אותה.
"כמה עלוב", חשבה לעצמה אלונה, "הוא לא מסוגל להיות עם הילדה שלו אפילו כמה שעות". מספר ימים מאוחר יותר היא קיבלה כתב תביעה. שלומי תובע משמורת בלעדית על בתם. שלומי הסביר שלו יש יכולת כלכלית גבוהה יותר. הוא זה שעובד ומסוגל לפרנס, ותנאי המחיה של הילדה אצלו טובים יותר מאשר אצל הוריה של אלונה. הוא גם לא חסך את דעתו האישית על התפקוד של אלונה, ורמז על חומרים כימיים שהיא משתמשת בהם. הוא ביטל כל אפשרות למשמורת משותפת – בטענה כי המרחק בין הבתים, שלו ושל הורי אלונה, גדול מדי, ולא מאפשר באמת את החזקה המשותפת.
יוצאים למלחמה
"זה מדהים, איך ממקום שכמעט אין על מה לריב, כי לא חיינו יחד מספיק, הוא מוצא סיבות לריב", אמרה אלונה בייאוש. היא צודקת. אין להם רכוש משתוף, היא לא תובעת ממנו דבר. יש רק את הילדה, והנה… מלחמה.
היה ברור לי שמניעיו לא קשורים לרווחתה של הילדה. הוא המחיש זאת כבר ביום אחד של מעקב. לכן גם המלצתי לאלונה שתתמיד בדרך זאת. נשב עליו במשך כמה ימים, בכל פעם שהוא אוסף את הילדה. בכל פעם שלומי עשה את אותו הדבר. לקח את הילדה לבית הוריו וחזר לקחת אותה אחרי מספר שעות. החלטנו להמחיש לבית המשפט איך הוא מנצל את הזמן שלו, והמשכנו לעקוב אחריו לאחר שעזב את בית הוריו. ציפיתי שילך לעבודה שלו, אלא שבצורה שלא הפתיעה אותי כחוקר, הוא ניצל את הזמן גם לתענוגות אחרות. שלומי לקח אותנו אל המאהבת שלו. לא יכולתי שלא לחשוב על אותה בחורה, שבעוד כמה חודשים תגלה את פרצופו האמיתי.
מכיוון ששלומי הגיש תביעת משמורת, אין כל מניעה שאלונה תגיש בחזרה תביעת גירושין ברבנות על רקע בגידה, ועם דרישה לתשלום הכתובה שלה. כך הם מצאו את עצמם מתנהלים עם שתי תביעות נפרדות. בבית הדין לענייני משפחה לא קיבלו את טענת המשמורת שלו, בזכות הממצאים שלפיהם הוא לא מטפל בילדה. במקביל, גזרו עליו לפצות אותה ב-180 אלף שקל לאור התגלית האחרת. אלונה לא חשבה שיכול להיות סוף מוצלח יותר לסאגה הזאת. היא גם קיבלה כפולות של ח"י שקלים, אבל יותר חשוב מזה – היא קיבלה את חייה בחזרה.

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

לעקוב אחרי הכסף

החיים כמו החיים, לא נשארים סטטיים. לא משנה מה נורית סיפרה לעצמה, ברגע שהילדים בגרו ועזבו את הבית, אותו תירוץ...

טורים אישיים16 בספטמבר 2020    3 דקות
0

בין הפרזה לשקר

יהלי, נערה בת 14.5, מוקפת חברות וחברים. המעמד החברתי שלה מנהל אותה, היא בתחושה שכל יום הוא מלחמה, והיא תעשה...

טורים אישיים16 בספטמבר 2020    4 דקות

כתיבת תגובה