טורים אישיים

עונג שבת

טורים אישיים17 במרץ 2020    6 דקות
0

הכל היה בסדר לכאורה בין מירית ליוסי, רק ימי שישי השתנו להם • זה הספיק כדי שיוסי יידע מה עליו לעשות

עונג שבת
צילום: ingimage

 

לוקח לעתים הרבה זמן להגיע לחוקר פרטי מהרגע שעולה חשד. הסיבה העיקרית שהביאה אליי את יוסי, בסופו של דבר, הייתה שהשבתות שלו נראות אחרת בחודשים האחרונים. בהתחלה הוא לא נתן את דעתו לכך, אבל כשזה חזר על עצמו שוב ושוב, המחשבות הרעות החלו להתגנב. עד לא מזמן, השבתות תמיד היו הזמן המיוחד שלהם. זמן שהוא ללא טלפונים, ללא מרדף אחר פרנסה, כאשר הילדים עסוקים בענייניהם ולא צריך להקפיץ אותם לשום מקום. הם מסיימים את ארוחת יום השישי, מסדרים מעט את הבית והכלים, והופ, מתגנבים לחדר השינה.
מה נשתנה
היום זה כבר שונה. "בוא נזמין איזה סרט טוב בכבלים?", מירית הציעה פעם. הוא הרגיש כעת שהיא מושכת את הזמן, ושאחר כך היא תהיה עייפה. אולי זו רק הנחה שהוא הניח, אבל משבוע לשבוע, כשבכל שישי היה משהו אחר שמנע את הזמן המשותף שלהם – זה החל להטריד אותו.
"אני רוצה מעקב אחריה ביום שישי בבוקר", ביקש יוסי. לפעמים אני נאלץ לקבל בהכנעה את דרישות לקוחותיי. רק לאחרונה החל לחשוד, ומסיבה כלשהי הוא מכוון ליום אחד ספציפי, שנראה לו היום הנכון. למדתי לא להתווכח עם הלקוחות. אם אני אמליץ להם אחרת, ואחר כך יסתבר שהם צדקו, הם עלולים לחשוב שסתם ניסיתי לנפח את שכר הטרחה. לכן הנוהל נהיה פשוט. קודם כל, מבצעים את מה שהלקוח ביקש, ואם זה לא עובד – מציעים לו אחרת.
בשישי בבוקר פקדתי את כתובתו. יוסי לא בבית בשעות הללו. באופן קבוע הוא יוצא מוקדם לרכיבת אופניים עם חברים. "אני חוזר כל שישי ב-12:00-11:00 ככה", אמר. מירית חוזרת תמיד אחריו, תמיד עם שקיות של קניות. ב-7:30 היא כבר יצאה מהבית. אחרי נסיעה של עשרים דקות היא חנתה ליד השוק, וירדה מהרכב עם עגלת שוק. נראה בהחלט תמים, אבל בכל זאת נצמדתי אליה. תוך כדי תנועה אחריה, קניתי שניים-שלושה דברים, רק כדי שיהיו לי שקיות בידיים. זה מוזר להסתובב בשוק בלי כלום. אם היא הייתה לבד בשוק לא הייתי שם לב, אבל ליד כולם זה בלט במיוחד. קצב התנועה שלה היה מהיר. מירית עצרה אצל הקצב, במכולת ובחנות הדגים. טוב, שבת בלי חריימה זו לא שבת, כך הסתבר לי.
ארבעים דקות אחרי, היא כבר שבה לרכב, ונסעה חזרה לכיוון הבית. היא חזרה מוקדם ועם מעט מדי קניות. מירית נכנסה עם העגלה הביתה, ויצאה בזריזות אחרי דקות ספורות. היא שוב פעם נסעה לשוק. הפעם היא החנתה את הרכב באותו חניון, אבל מעט מרוחק יותר מהאזור ההומה, וחיכתה ברכב.
פעם שנייה, שוק
עכשיו זה כבר היה שקוף. היא קנתה רק את הדברים שדורשים צינון במקרר, וכדי שתישאר לה סחורה טובה ולא שאריות היא קונה זאת מוקדם. שאר הקניות יכולות לחכות למועד מאוחר יותר של היום. אכן, כמה דקות מאוחר יותר, רכב התקרב אליה וחנה במקביל אליה. כמה מבטים הצדה, והופ, מירית עברה מרכב אחד לשני. הנה זה מתחיל. מסתבר שיש לו חושים טובים ליוסי.
עשרים דקות של נסיעה והרכב של הבחור נבלע יחד עם מירית מאחורי שער ברזל. לא היה קשה לגלות שאלו חדרים רומנטיים להשכרה. בדיוק שעתיים על השעון, והרכב הגיח חזרה החוצה, ומיהרו אל החניה של השוק. מירית הוציאה את העגלה מהרכב שלה, והבחור נסע לדרכו. קצב הליכתה הואט לעומת הבוקר. היא עברה מדוכן לדוכן, וקנתה את כל מה שהיא צריכה לשבת ולהמשך השבוע.
עדכנתי את יוסי עוד לפני שמירית חזרה הביתה עם המצרכים. המלצתי לו שיעשה עוד סבב אחד או שניים של מעקבים. יש הבדל בין לדעת לבין להוכיח. עכשיו, כשאני יודע את דפוס הפעולה שלה, יהיה קל יותר לספק ראיות טובות יותר לפעמים הבאות. "אין צורך", ענה יוסי, "אסתפק בזה". בניגוד לעקשנות שלו בהתחלה, הפעם דעתי הייתה נחרצת. הרוב הגורף של מקרים כאלה מסתיימים בבלבול גדול, ואחר כך אין אפשרות לעשות מקצה של שיפורים. יוסי היה סבלני והקשיב, אבל עדיין עמד על שלו. זכותו.
כשמירית הגיעה עם הקניות, יוסי לקח אותה לגינה, כדי שהילדים לא ישמעו את שיחתם. "אני יודע איפה היית היום", אמר, ולא חיכה בכלל שהיא תגיב, ונתן לה את שם המקום והכתובת. שתיקה. טוב, מה היא כבר יכולה לענות?! יוסי היה עצבני, אבל כלפי חוץ הוא שידר רק קשיחות. "את מבינה שזה נגמר, נכון?", אמר. "זה לא מה שאתה חושב", ענתה. מירית טענה שזה מישהו מעבודה שלה שהתחיל איתה, והיא אכן נסעה איתו, בדיוק כמו שהוא אמר. "עמדתי שם, ולא הייתי מסוגלת לעשות את זה. לא קרה שם כלום", נשבעה.
עימות ואלתור
עימות מוקדם וחוסר נתונים מספקים יכולים להיות דבר מאד מתעתע. בייחוד כשמעורבים בזה רגשות. מירית בעצם הודתה בנסיבות, אבל לא הודתה באשמה. רוב רובם של הלקוחות שפגשתי בחיי היו מאוד מתבלבלים עכשיו, והייתה מתחילה תקופה איומה של שגעת, שבה לא יודעים מה נכון או לא, ומה לעשות עם זה. "אני יודע על עוד יום שזה קרה", שלף יוסי מהשרוול. מירית לא ענתה הפעם.
ייאמר לזכותו של יוסי שהוא לא התבלבל ולו לרגע אחד. יש לו יכולת שאין כנראה להרבה אחרים שהכרתי. מירית ניסתה לצמצם את הנזק שקרה על ידי "סיפור" שתואם לנסיבות, אבל במקרה של יוסי זה לא היה רלוונטי בכלל. הוא לא צריך שהיא תשכב עם גבר אחר כדי לדעת, וגם לא צריך ראיות. "זה לא משנה אם קרה ביניכם משהו או לא", המשיך יוסי, "אם זה הגיע למקום כזה, שבו את בכלל נוסעת להתבודד עם גבר בצימר, זה כבר אומר בשבילי הכל". יוסי היה מאוד נחרץ לסיים את הקשר הזה. הוא ידע שהוא לא יהיה מסוגל להיות שם יותר.

הכותב הינו בעליו של "סייט חקירות",
טל' 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. שמות הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

הפלונטר של דוד

"הגעתי אליך דרך מישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו", דוד ניסה להרגיע אותי, אבל הוא השיג בדיוק את ההפך. משפט הפתיחה...

טורים אישיים31 ביולי 2020    6 דקות
0

שחררו קצת את הרסן

בטבע אנו רואים תופעות שונות: הגוזלים גדלים בקן מספר שבועות, מחזקים כנפיים ועפים; גורי חתולים צמודים לאם עד גיל חודשיים-שלושה...

טורים אישיים31 ביולי 2020    4 דקות

כתיבת תגובה