טורים אישיים

למשוך את הסוף

טורים אישיים24 בדצמבר 2019    6 דקות
0

גדעון לא רצה להיות זה שישבור את התא המשפחתי, אז הוא חיכה להזדמנות • וחיכה, וחיכה...

למשוך את הסוף
צילום: ingimage

 

קשה היה לגדעון להסביר מה קרה דווקא אז, לפני 15 שנה. הוא פשוט הבין שזהו. לא משנה אם זאת האהבה או ההרגל או הקשר זוגי, אבל מה שזה לא יהיה – זה נגמר עבורו. בכל זאת, הוא לא אמר דבר על זה, והמשיך להתנהג כרגיל במשך כל השנים הללו.
מה שעמד תמיד לנגד עיניו היה טובת הילדות שלו. אם יש משהו שהוא מוכן להקריב עבורו הרבה, זה הן. הן נתנו לו כוח כדי לשגשג בעסקיו, ועוד יותר כוח כדי לשמור על הקונספט המשפחתי שהן הכירו, אפילו שהוא כבר לא רצה בזה עבור עצמו. באותה עת, כשהן בדיוק סיימו את גיל ההתבגרות שלהן, הוא חשב שזה לא הזמן לעשות את הצעד המתבקש – כי חשש לפגוע בלימודים שלהן.
לאחר שעברו את גיל 18, הוא חשש שזעזוע משפחתי ושינוי עלולים לחבל ביכולת שלהן לתפקד במהלך שירותן הצבאי, ולאחר מכן בלימודים הגבוהים, ולאחר מכן בקשרים הרומנטיים שהן פיתחו עם אחרים, וכן הלאה. תמיד היה שם משהו, כביכול הגיוני, שגרם לו לוותר, להקשיב ללב שלו ולא לשכל. כך חלפו השנים, והוא הגיע לעצם היום הזה.

לא להיות היוזם
היום גדעון מבין את מה שהוא לא הבין אז – שלא משנה כמה אתה "שחקן" טוב, מה שאתה כנראה מרגיש בתוכך, אתה מחצין. אפילו שהוא מעולם לא אמר לאשתו דבר על תחושותיו, היא הרגישה בזה. לכן מאותה עת חלה התדרדרות בקשר שלהם. זה קרה בקצב איטי ביותר, אבל זה קרה. היחסים המיניים נגמרו, התקשורת דעכה והפכה לקונקרטית בלבד, ובהמשך החלו מריבות, עקיצות וזלזול. מה שעוד קרה, היה בדיוק מה שממנו הוא ניסה להימנע – זה השפיע על הבנות שלו. גדעון לא יודע מה סמדר אומרת להן, אבל הן נוטות לקבל את דעתה ולא את דעתו. לאט לאט הן צידדו בה. הוא לא ניסה להתנגד לזה, בעיקר כי הוא ידע שהן כולן צודקות. הוא עצמו הבעיה. זה נגמר, והוא זה שמתעקש לא לגמור את זה.
באיזשהו מקום, גם הייתה נוחה לו ההתדרדרות הזאת, גם אם הוא לא התכוון שזה יקרה. זה נתן לו איזו תקווה, שאם המצב בבית יהיה כל כך רע, סמדר תרים את הכפפה ותעשה היא את הצעד במקומו. "אז זה הקטע?", שאלתי אותו, "להימנע מלהיות זה שיוזם?". זאת דילמה מוכרת בפני עצמה – להחליט להיות זה שיוזם את הפרידה או לא. עד כמה שגדעון הוא הטיפוס שיוזם מהלכים בחייו העסקיים, דווקא בדבר הזה הוא מעדיף שלא. קשה לו לקחת אחריות אם יהיו לזה השלכות שליליות. לעומת זאת, אם היא זאת שתיזום את הפרידה, הוא יוצא נקי מול הבנות שלו. היה לי הרבה מה לענות לו על התסבוכת הרגשית שהוא נכנס אליה, אבל בחרתי לשמור את דעותיי לעצמי. "אז מה מביא אותך אליי אם כך?", שאלתי לבסוף. "צצה הזדמנות", השיב.

למצוא הזדמנות
גם זה קורה לי הרבה עם לקוחות – שהם אומרים את הדבר הבא: "אישית, זה לא מעניין אותי בכלל, אבל זה יכול לשמש לי עילה לעשות את הצעד הבא". גדעון התכוון לכך שההזדמנות שצצה היא חשד שיש לו לגבי רומן שאשתו כביכול מנהלת. "זה מאוד הגיוני גם, לאור זה שאין בינינו כלום כבר שנים". מבחינתו, גם הזמן היה נוח, כי בתו הבכורה המשיכה לתואר שני בחו"ל, ובארץ נשארה רק הקטנה, אז זה מקל על ההתמודדות שלו.
עד כמה שזה עקום, הבנתי לגמרי את המצב שלו. מנקודת הראות שלי, הנזק האמיתי היה מה שהוא עשה עד כה, מבלי שהוא בכלל מודע לזה. אם הבגידה שלה תעזור לו לסיים את זה, אספק לו את זה בשמחה. תכננתי איתו את ימי הפעילות ויצאתי לדרכי. כעבור שבוע חזרתי אליו עם דיווח מלא על תנועותיה בשעה שהוא עסוק בעסקיו. והיו שם הרבה פעילויות, אלא שרומן לא היה אחת מהן. כעבור שנה גדעון חזר אליי לסיבוב נוסף. "יש לי אפילו חשוד פוטנציאלי", הסביר את חזרתו דווקא עכשיו. תכננו שוב את המעקב, וכעבור מספר ימים חזרתי אליו שוב עם תשובה שלילית.

כבר סחבת, אז תמשיך
יש לי הרבה לקוחות שהיו חווים הקלה עצומה מהתוצאות השליליות שאני מביא. לגדעון, מן הסתם, זה גרם בדיוק את ההפך. זה תסכל אותו. האמונה שהיא מנהלת רומן הייתה כרטיס היציאה שלו החוצה, והוא מפספס אותו. בשלב הזה הוא לא יכול להחליט על פרידה במילא. בטח לא אחרי שהוא התאפק והקריב 15 שנה מחייו, אז עכשיו הוא יישבר?! ובלי קשר, הבת הקטנה שלו נכנסת לתקופת התמחות קשוחה. גם ככה יש לה הרבה על הראש, אז שהוא יעציב אותה עם הצרות של ההורים שלה?!
אחרי שנפרדנו בפעם השנייה, הרגיש לי סביר שאפגוש אותו שוב לסיבוב נוסף. גדעון הוא כמו עורב. לא יוותר אף פעם. ואכן, כעבור שנתיים פגשתי בו שוב. הפעם לא כלקוח, אלא ממש במקרה במרכז המסחרי. הוא מאוד שמח לפגוש אותי ולשתף אותי: "זהו, הצלחתי. נגמר", אמר. "וואלה?! איך?", שאלתי, והוא ענה בחיוך: "צצה הזדמנות".

סוף טוב – הכל טוב, האומנם?
אחרי שהקטנה סיימה את ההתמחות, הבכורה הצליחה לסדר לה עבודה בארץ שבה היא נמצאת. כעבור מספר חודשים נראה היה שהשתיים מתחילות להשתקע בחו"ל עם עבודה וזוגיות, מה שהשאיר אותו לבד בארץ עם סמדר. "כבר הייתי קרוב לנצל את זה, אלא שאז סמדר הקדימה אותי", המשיך לספר, "היא באה ואמרה שהיא נוסעת גם, לגור קרוב לבנות שלה". גדעון כמובן לא התנגד. הוא נשאר פה לעבוד, וסמדר מצאה לה שם דירה. "כמה חודשים לאחר מכן כבר אמרה לי שאולי פשוט כדאי שנתגרש". תוך שבועיים הם חתמו על הסכם הוגן, וזהו. יש להם תאריך לגט ברבנות.
יש שיגידו שהסבלנות משתלמת. במקרה הזה, אני חושב שלא.

הכותב הינו בעליו של "סייט חקירות", הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. שמות הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

הורוסקופ 24-30 לינואר

טלה תקופה טובה להעשרת חיי החברה. גילויי יוזמה מצדכם עשויים לזכות אתכם בתשומת לב. מומלץ לקדם יוזמות עצמאיות ולטפח קשרים...

טורים אישיים23 בינואר 2020    3 דקות
0

חטא היוהרה

  כל אדם בר-דעת שואף לטפס מעלה ולכבוש את פסגת ההצלחה. מיד עם הגעת ההישגים, מוצף לב האדם בתחושה נעימה...

טורים אישיים22 בינואר 2020    2 דקות

כתיבת תגובה