טורים אישיים

להרים את הראש

טורים אישיים17 בדצמבר 2019    6 דקות
0

פתק אחד קטן הבהיר ליהודה שאשתו בוגדת בו, אבל כשהמעקב לא העלה דבר - הבנו שיש כאן שיטה אחרת

להרים את הראש
צילום: ingimage

 

יהודה מבין עכשיו היטב את הטעות החמורה שעשה. הוא פנה אליה מוקדם מדי. לאחר שמצא בטעות פתק בכתב ידה של רינת, שמדבר על היעדר הרגשות שלה כלפיו ועל רגשות שהיא מפתחת כלפי מישהו אחר, הוא פשוט התעמת איתה. זה גרם לו להבין מדוע היחסים שלהם התדרדרו כל כך בחודשים האחרונים, אבל זו עדיין הייתה טעות. היא כמובן הכחישה. "זה בכלל לא שלי", ענתה. העובדה שלא היו רשומים שמות בפתק, פעלה לטובתה הפעם. "זה שייך לחברה", אמרה, אבל לא הייתה מוכנה לגלות לאיזו מהן.
יהודה לא האמין. הוא לא "אכל" את הסיפור הזה. הוא התעמת איתה כדי להבין מה קורה. מבחינתו, הוא רצה לעשות סדר ביחסים. בזמן שהיא בוחרת לנער מעליה את הקשר לפתק שמצא, הוא הרגיש שהוא חייב להביע עמדה מיידית וברורה. הוא לא מתכוון להישאר ולו לרגע עם אחת שמנסה "למרוח" אותו. יהודה ארז מזוודה קטנה והלך לישון אצל הוריו. למחרת הוא כבר נפגש איתי.
אי אפשר לדחות אהבה
אני לא חשבתי שזה זמן טוב להתחקות אחריה. הבנתי שיהודה משוכנע בחשדות שלו, ואני גם יכול להבין את ההשקפה שלו. עם זאת, התגלית עצמה ממש טרייה, והוא התעמת עם רינת ערב קודם לכן – ועובדה זו לא פועלת לטובתו מבחינה מבצעית. גם אם יש משהו בדבריו, רוב הסיכויים שרינת תיזהר. זה הזמן הכי "שקוף" לשבת לה על הזנב. יהודה חשב אחרת. "מה שקראתי מדבר על רגשות. אם היא אכן אוהבת אותו כל כך, היא לא תוכל להתאפק. בייחוד עכשיו, כשאני לא שם". בכל זאת היה משהו בדבריו.
ארבעה ימים ארוכים הייתי בעקבותיה. רינת לא עובדת. לפני כשנתיים נולד בנה הקטן, ומאז היא בחופשת לידה ממושכת ושוקלת לעשות הסבה מקצועית. תקופה זו מאפשרת לה להיות עם הילדים, ללמוד תחום מקצועי חדש ולהשקיע בעצמה. בימים הללו ראיתי אותה כשהיא לוקחת ומחזירה את הילדים ממוסדות החינוך, עושה כושר, עורכת קניות, נפגשת עם חברות, אבל רוב הזמן היא נמצאת בבית.
לקחתי גם את האפשרות שהמאהב עשוי להגיע אליה. אך זו בהחלט לא אופציה סבירה, ורינת צריכה להיות ממש טיפשה לעשות זאת, כי זה באמת מסוכן ובכל רגע יהודה יכול להיכנס הביתה. מצד שני, אף פעם אי אפשר באמת לדעת. הדרך היחידה לבחון את האפשרות היא לראות אם יש גבר שמגיע לבדו אל הבניין, ולא היה אחד כזה. בהיעדר ממצאים, המלצתי לו שיחכה מספר שבועות ואז נפעל שוב. "תן לה להיות קצת שאננה, ואז נראה", הסברתי לו.
נקודת איסוף

"בטוח שלא פספסתם משהו?", שאל בכנות כעבור יומיים. ברור שהייתי בטוח, אבל עדיין עניין אותי מדוע הוא שואל. ידעתי כבר קודם שקו הטלפון שלה רשום על שם העסק של יהודה, ולכן גם ידעתי שהוא בודק את השיחות היוצאות שלה, מתוך תקווה שזה יוביל אותנו למספר הטלפון של הבחור. כשיהודה לא מצא מספר שזר לו בפירוט השיחות, הוא לקח בחשבון שהפירוט לא מכסה את השיחות הנכנסות, ושתמיד הם יכולים לתקשר ביניהם בכל פלטפורמה המבוססת על אינטרנט ולא על חשבון החברה הסלולארית. עם זאת, הוא הבחין שם במשהו חשוד.
הוא ואשתו מחנים את הרכבים בחניון הבניין, והשער האלקטרוני מופעל על ידי התקשרות מהנייד אל מספר שפותח את השער. "שמתי לב שמספר הפעמים שהיא מתקשרת לשער גבוה יותר ממה שראיתם אותה בזמן המעקב", הסביר את פשר הספקות שלו, "וככה הבחור נכנס לבית שלנו".
אני עדיין חשבתי שזה לא סביר ומאוד מסוכן, ובלי קשר – איפה הוא יחנה את הרכב בחניון עם מקומות שמורים?! מצד שני, שוב, יש משהו בדבריו. "הוא לא מגיע אליה כדי לעלות אליכם. הוא מגיע אליה כדי לאסוף אותה בלי שיראו אותה", עניתי לו, "זוכר? זה הזמן הכי שקוף, כי הכל טרי".
יהודה אישר עוד ימי פעילות. הפעם אחד החוקרים בצוות חיכה בתוך החניון עצמו, עם תצפית לעבר הכניסה הפנימית של הבניין. התסריט היה בדיוק כמו שסברתי. רינת כנראה פתחה עם הנייד את שער החניה, ורכב שחור נכנס פנימה ולא החנה, אלא פשוט חיכה ברכב דולק צמוד לכניסה של הבניין. ראיתי את רינת יוצאת מהכניסה הרגלית, מסתכלת לצדדים, כנראה כדי לוודא שאף אחד מהשכנים לא מבחין בה, והופ… היא נכנסה לרכב השחור והתכופפה כלפי למטה. מבחוץ, זה לא נראה בכלל שיש מישהו נוסף ברכב מלבד הנהג עצמו. גם כשיצאו מהחניון, רינת עדיין לא הרימה את הראש וניתן רק לראות את הנהג עצמו.

ראיות מהעיר השכנה
נסענו בעקבותיהם. רק כשיצאו לגמרי מהשכונה, ראשה של רינת בצבץ מעל לקו חלונות הרכב. עכשיו היא כבר ישבה באופן רגיל ברכב, וכיוון הנסיעה היה לעיר סמוכה. מקום שהיא כנראה תרגיש בו נוח להימצא מבלי שמכירים אותה. אחרי עשרים דקות נסיעה, הם עצרו את הרכב ונכנסו אל בית קפה סמוך. מיד כשהתיישבו היא שמה עליו את ראשה והגניבה לעברו נשיקה. עד כמה עצוב שזה יכול להישמע – יהודה לא סתם מתמודד עם בגידה, אלא עם ממצאים הממחישים ללא ספק סיפור של אהבה. ככל הנראה משהו טרי, שהחל בחודשים האחרונים, אבל מספיק חזק כדי שרינת תקל ראש ותהיה מוכנה להיפגש עם המאהב שלה בכל מחיר.
משהבנתי את שיטת הפעולה שלהם, כל שנותר הוא להתמיד, עד אשר יהיו בידינו מספיק ראיות. המעקב כבר לא נועד רק כדי להמחיש ליהודה את האמת, אלא לאסוף ראיות קבילות ומשפטיות להליכים נגדה, שלצערו הרב ומבחינתו הם בלתי נמנעים. "אני כבר אדאג שהיא לא תרים את הראש", אמר בהקשר של התרגיל שהיא מבצעת ברכב, ואני מניח שהוא התכוון למלחמה שהוא מתכנן לה. לא עניתי לו, הוא כעס מדי כדי שאוכל לעזור לו להירגע. הזמן יעשה את זה, וזה יתמוסס מאליו. לא שופטים אדם בשעת כעסו.

הכותב הינו בעליו של "סייט חקירות"הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. שמות הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

הורוסקופ 24-30 לינואר

טלה תקופה טובה להעשרת חיי החברה. גילויי יוזמה מצדכם עשויים לזכות אתכם בתשומת לב. מומלץ לקדם יוזמות עצמאיות ולטפח קשרים...

טורים אישיים23 בינואר 2020    3 דקות
0

חטא היוהרה

  כל אדם בר-דעת שואף לטפס מעלה ולכבוש את פסגת ההצלחה. מיד עם הגעת ההישגים, מוצף לב האדם בתחושה נעימה...

טורים אישיים22 בינואר 2020    2 דקות

כתיבת תגובה