טורים אישיים

"גם אני רוצה קורקינט חשמלי"

טורים אישיים3 בדצמבר 2019    2 דקות
0

עשרות בני נוער נפגעים מדי חודש כתוצאה מרכיבה על קורקינט חשמלי • גם כשלא תמיד ניתן למנוע מהילדים לרכוב, צריך ללמד אותם להיזהר

"גם אני רוצה קורקינט חשמלי"
צילום: ingimage

אוראל, נער בכיתה ח', שיתף אותי בכך שאתמול נפל מקורקינט חשמלי וקיבל מכה רצינית ברגל. הוא הוסיף שלא שיתף את הוריו, כי הם לא מרשים לו לרכב על קורקינטים או אופניים חשמליים. הוריו אינם יודעים, אך אוראל וחבריו רוכבים להנאתם בפארק העירוני.
הכלים החשמליים נפוצים יותר בקרב צעירים ונערים בני 17-14 – כ-70% מסך הכלים הדו-גלגליים. במקביל לכך, 19% בלבד מסך הרוכבים הצעירים חובשים קסדה, וכאשר הם רוכבים עם חברים – השיעור אפילו יורד. בשנת 2016 העלו את גיל המינימום לרכיבה מ-14 ל-16, אבל עדיין רואים ילדים צעירים יותר רוכבים על קורקינטים או אופניים.
כשהמתבגר מתנתק מהקן המשפחתי, הוא גם עובר תהליך היפרדות מהזדהות מוחלטת עם הוריו, מגבש אישיות עצמאית משל עצמו ובוחר קבוצת שווים, כלומר חברים, אשר מסייעים לו בהשתלבות בחברה הבוגרת. תהליך זה מלווה הרבה פעמים בבוז ומרדנות מול המבוגרים – "אתם דור הדינוזאורים, אתם לא מבינים כלום". בתקופה זו המתבגר מוצף דחפים מיניים ותוקפניים ובדיקת גבולות. יש מתבגרים שמאמצים התנהגויות שלא מתאימות לערכים המשפחתיים, לבוש שונה, תחומי עניין שונים ועוד. ההתרחקות הפיזית (הסתגרות בחדר) מאפשרת את ההתנתקות הרגשית הדרושה להם. ההורים, שכמהים לקרבה עם המתבגרים, ולעתים רוצים להרגיש כהורים צעירים ומעודכנים – מוצאים עצמם נכנעים לדרישות המתבגר. הילדים מתחננים, דורשים ומפעילים את כל השכנוע שלהם: "לכולם יש, רק לי לא", "זה הכסף שלי, אני חוסך מהעבודה", "אני רוכב רק בשכונה" וכדומה.
להרשות או לא?
הורים רבים שואלים אותי – מה עליי לעשות? איך עליי להגיב? ותשובתי היא, כמו במקרים רבים, שכל מקרה הוא לגופו ולכל הורה סולם הערכים שלו. באפשרותנו לשקול לסרב לבקשה. הסמכות ההורית היא שלנו, ובאחריותנו לדאוג לרווחתו הבריאותית, הגופנית והנפשית של ילדנו במידת האפשר. עלינו לבדוק עם עצמנו: האם הילד שלי בשל לכך? האם הוא פרוע? אוהב סכנות? האם הוא עצמאי.
כדאי לשבת עם המתבגר, לשתף אותו במידע וסרטונים, "לחפור" גם אם הוא מראה התנגדות. האם הוא מכיר את החוקים? האם הוא מכיר שבילי אופניים? כדאי לדבר על חוקי התנועה, מעברי חציה, השתלבות בכביש ועל החובה לחבוש קסדה, וגם מהם הכללים של להרכיב/לרכוב עם חבר.
יש להעביר את החוקים והערכים המשפחתיים שלנו. הרי מי שרוצה להסתיר – מצליח, ומתבגרים נוטים לעשות דברים מאחורי הגב של ההורים, כחלק מתהליך הנפרדות.
נהיגה בכלי רכב חשמליים דורשת אחריות, שיקול דעת ובשלות. המשמעות היא לקחת אחריות על החיים שלהם ושל חבריהם. הבהירו למתבגר מה מצופה ממנו, שמרו על תקשורת פתוחה. אם הוא רוצה להתנסות – הציעו לו להתנסות איתכם בפעם הראשונה.

הכותבת היא מיכל נדל, מטפלת בפסיכודרמה וב-CBT, מתמחה בילדים, נוער והדרכות הורים
׀ שאלות, תגובות והארות ניתן לשלוח למייל: Michalnadel@gmail.com

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

ברק וזעם

אחת הבעיות הנפוצות שעליה מלינים הורים היא התקפי זעם. מה שמקובל על ההורים והסביבה בגיל שנתיים, כבר לא מתקבל בעין...

טורים אישיים10 בדצמבר 2019    3 דקות
0

עשרת הדברות לחיים טובים

בעולם המודרני והלחוץ אנו מוצאים את עצמנו לרוב משלמים מחיר נפשי כבד. במאמר הבא אתן לכם עשר עצות המובאות מדברי...

טורים אישיים10 בדצמבר 2019    2 דקות

כתיבת תגובה