טורים אישיים

כשאין כלום – גם אין מה להפסיד

טורים אישיים27 בנובמבר 2019    12 דקות
0

יואב לא חלם שהסיבה שאשתו תרצה להתגרש היא דווקא מפני שהוא מצליח מעל למשוער בעבודה וצובר לשניהם ולביתם רכוש רב

כשאין כלום –  גם אין מה להפסיד
צילום: ingimage

סאם זיברט

"אני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים", אמר יואב בקשיחות ובקול רועם, "מצדי תחזרי לחורבה שהגעת ממנה". זה לא אופייני לו לדבר ככה בכלל, ובטח לבטח לא לאשתו. הפעם הוא פשוט איבד את זה, והיה חייב להגיד משהו. זה מה שיצא. חני מצדה הסתגרה בחדר השינה, והוא העביר את הלילה על הספה.
יואב וחני לא רבים הרבה, כך שיואב לא באמת מתורגל להתנהגות במצבים כאלה. הוא האמין שהוא יחזור בערב, והם יחזרו לדבר כרגיל אבל זה לא קרה. הריב הזה פרץ כי חני מתנהגת מוזר בשבועות האחרונים, ובעיקר מרוחקת ממנו. כשהוא בסלון, היא בחדר שינה. כל הזמן בטלפון. כשהוא ניגש אליה, היא הולכת למטבח או לילדים. נמנעת מתקשורת. אפילו מתחמקת מהצלבת מבטים. כשניסה לשוחח איתה על כך, היא השיבה במשפטים מבולבלים. "קשה לי", ניסתה להסביר, "אני מבולבלת. מפחדת. מרגישה אבודה". כמה שיואב ניסה להבין, הוא לא מצליח להבין את כוונתה, עד שזה הוביל לפיצוץ והיא נבהלה.
דברים לא צצים פתאום
אחרי שלושה ימים מהריב, שבהם שרר בין חני ויואב שקט הגובל בהתעלמות, הוא קיבל את הבשורה. חני פתחה בהליכים. יואב נדהם איך דברים יכולים להתדרדר כל כך במהירות, אבל כבר באותו יום יזם פגישת ייעוץ אצל עורכת דין. "גש דחוף לחוקר", אמרה לו בין היתר, "דברים כאלה לא קורים סתם". באותו ערב כבר ישבתי יחד עם יואב בבית קפה לעבור על הדברים. יואב לא האמין שיש מישהו אחר בחייה של חני, אבל מצד שני, הוא לא יכול היה להתעלם מדבריה המוחלטים של עורכת הדין שלו, אשר התבססה על ההתנהגות של חני בבית.
חמישה ימים שלמים התחקיתי אחריה. יואב לא רצה לקחת סיכון, ושמרתי עליה גם כשהייתה בעבודה, מתוך חשש שהיא עשויה לעזוב במהלך העבודה. העיסוק שלה לא מגביל את הניידות שלה אם היא רוצה לצאת. רק בשעות הערב, כשיואב היה איתה ועם הילדים בבית, עזבתי אותה. אז כבר לא היה חשש שהיא תקום לפתע ככה סתם ותצא מהבית. כך חלפו חמישה ימים וכלום, שום סממן מחשיד או התנהגות לא ברורה. חני עושה בדיוק את מה שהיא אמורה לעשות. במקביל, שניהם חזרו לדבר, וטוב שכך.
יחסים ניהוליים
רק כשאני מכיר היטב את הלקוח ואת המקרה שלו, וקל לי לראות איך הדברים הגיעו לידי כך. לא בכדי אומרים שאורח לרגע רואה כל פגע. אצל יואב זה היה ברור. "אתה הטיפוס המנהל. הבוס. זה שקובע מה יהיה", התחלתי להסביר וזה בהחלט היה סביר בעיניו, בייחוד לנוכח התפקיד הניהולי שהוא מחזיק בו. "הבעיה היא שאתה מביא את העבודה הביתה. אתה מנסה לנהל גם אותה". שוחחנו על כך ארוכות, ובסוף השיחה הוא נטה להסכים. "לכן, כשתדברו, פשוט תלמד להקשיב. לשאול שאלות. לא להגיד, לא להסביר ובטח לא לקבוע. עד שתבין מה הבעיה באמת". אמרתי את זה כיוון שהבעיה כרגע היא לא נוכחות של גבר אחר.
אחרי מספר ימים זה התבהר. חני פשוט מפחדת. יואב הצליח מאוד בשנים האחרונות, ודאג לפרנסה טובה, מעולה אפילו. עם זאת, הוא עשה מספר מהלכים עסקיים שהובילו לצבירת רכוש. זה נשמע מעולה, אבל את חני זה הפחיד מסיבה כלשהי בטירוף. זה לא קשור ליואב, ולא קשור לזוגיות שלהם. זה קשור למערכת החששות, התהיות והפחדים שיש לה באופן אישי, וכשזה מתפרץ היא פועלת – ולא תמיד באופן רציונלי. "זה לדעתי מה שהוביל אותה לפתוח את התיק נגדך. היא לא באמת רוצה להתגרש. היא רוצה ביטחון כלכלי", סיכמתי. "זה בדיוק גם מה שהיא אמרה ולא האמנתי", אישר יואב.
אם בזה זה היה מסתכם, ליואב לא הייתה כל בעיה עם זה. מבחינתו, אפשר לעשות הסכם רכוש או ממון או כל הסכם משפטי אחר ולהתקדם הלאה. התפיסה שלו הייתה מאוד פשוטה והגיונית. כל מה שהם צברו, ממילא של שניהם. זה מה שהיה קורה גם כך, לו הם היו נפרדים. אבל זה לא הסתכם בזה. חני, על מנת להבטיח את הקיים, רצתה להיות שותפה פעילה. היא רצתה שמהיום והלאה הוא יתייעץ איתה בכל הנושא הכספי. העובדה שהיא יכולה לשלוט בהחלטות ולדעת מה קורה תקטין את החשש שלה. היא לא פחדה כאשר לא היה להם כלום, אבל דווקא עכשיו היא הייתה מבועתת, כשיש להם כל כך הרבה. זה אולי נשמע הזוי, אבל הפחד לאבד כשיש הוא נפוץ, ואצל חני זה פשוט קיצוני יותר.
איך ממשיכים מפה
"אני לא אעמוד בזה", ראיתי את יואב שבור יותר מאשר ראיתי אותו בהתחלה כשחשד בבגידה. "זה כמו לקצץ לי את הידיים והרגליים. נראה לך שאנהל עסק בהתחשב בהחלטות של חני?! זה לא שאני לא מעריך אותה או את דעתה, אבל מה לעשות, אשת עסקים היא לא!". אין ספק שיואב אהב אותה מאוד, אבל חרה לו שהיא מנסה להגביל אותו. וזאת לא מפני שהיא לא סומכת עליו, אלא כי היא פועלת מתוך פחד.
"אני יכול להגיד לך מה אני הייתי עושה?". חששתי לייעץ אז מצאתי דרך עקיפה, "תציע לה הסכם ממון, שגם מפריד את העתיד הכלכלי שלכם". יואב לא הבין את כוונתי. לוקחים את הרכוש ומחלקים אותו. בנוסף, מאותו רגע כל רכוש שייצבר הוא כבר לא משותף. זה אומר שאם יואב יכשל בעסקיו, הוא נופל לבד, ואם הוא יצליח, הרכוש יישאר שלו או לשיקול דעתו. "זה יספק לה ביטחון כלכלי על הקיים, ובנוסף, לא יסכן את העתיד שלה ושל הילדים, ואתה יכול להמשיך ולהתפתח, לטוב ולרע. סביר להניח שלטוב", חייכתי לאור הצלחותיו עד כה. "תשמע, זה בהחלט יצירתי. זרקת אחלה רעיון". ראיתי בדמיוני את גלגלי מוחו מריצים את המהלך.

הכותב הינו בעליו של "סייט חקירות",
טל' 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. שמות הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות

"אני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים", אמר יואב בקשיחות ובקול רועם, "מצדי תחזרי לחורבה שהגעת ממנה". זה לא אופייני לו לדבר ככה בכלל, ובטח לבטח לא לאשתו. הפעם הוא פשוט איבד את זה, והיה חייב להגיד משהו. זה מה שיצא. חני מצדה הסתגרה בחדר השינה, והוא העביר את הלילה על הספה.
יואב וחני לא רבים הרבה, כך שיואב לא באמת מתורגל להתנהגות במצבים כאלה. הוא האמין שהוא יחזור בערב, והם יחזרו לדבר כרגיל אבל זה לא קרה. הריב הזה פרץ כי חני מתנהגת מוזר בשבועות האחרונים, ובעיקר מרוחקת ממנו. כשהוא בסלון, היא בחדר שינה. כל הזמן בטלפון. כשהוא ניגש אליה, היא הולכת למטבח או לילדים. נמנעת מתקשורת. אפילו מתחמקת מהצלבת מבטים. כשניסה לשוחח איתה על כך, היא השיבה במשפטים מבולבלים. "קשה לי", ניסתה להסביר, "אני מבולבלת. מפחדת. מרגישה אבודה". כמה שיואב ניסה להבין, הוא לא מצליח להבין את כוונתה, עד שזה הוביל לפיצוץ והיא נבהלה.
דברים לא צצים פתאום
אחרי שלושה ימים מהריב, שבהם שרר בין חני ויואב שקט הגובל בהתעלמות, הוא קיבל את הבשורה. חני פתחה בהליכים. יואב נדהם איך דברים יכולים להתדרדר כל כך במהירות, אבל כבר באותו יום יזם פגישת ייעוץ אצל עורכת דין. "גש דחוף לחוקר", אמרה לו בין היתר, "דברים כאלה לא קורים סתם". באותו ערב כבר ישבתי יחד עם יואב בבית קפה לעבור על הדברים. יואב לא האמין שיש מישהו אחר בחייה של חני, אבל מצד שני, הוא לא יכול היה להתעלם מדבריה המוחלטים של עורכת הדין שלו, אשר התבססה על ההתנהגות של חני בבית.
חמישה ימים שלמים התחקיתי אחריה. יואב לא רצה לקחת סיכון, ושמרתי עליה גם כשהייתה בעבודה, מתוך חשש שהיא עשויה לעזוב במהלך העבודה. העיסוק שלה לא מגביל את הניידות שלה אם היא רוצה לצאת. רק בשעות הערב, כשיואב היה איתה ועם הילדים בבית, עזבתי אותה. אז כבר לא היה חשש שהיא תקום לפתע ככה סתם ותצא מהבית. כך חלפו חמישה ימים וכלום, שום סממן מחשיד או התנהגות לא ברורה. חני עושה בדיוק את מה שהיא אמורה לעשות. במקביל, שניהם חזרו לדבר, וטוב שכך.
יחסים ניהוליים
רק כשאני מכיר היטב את הלקוח ואת המקרה שלו, וקל לי לראות איך הדברים הגיעו לידי כך. לא בכדי אומרים שאורח לרגע רואה כל פגע. אצל יואב זה היה ברור. "אתה הטיפוס המנהל. הבוס. זה שקובע מה יהיה", התחלתי להסביר וזה בהחלט היה סביר בעיניו, בייחוד לנוכח התפקיד הניהולי שהוא מחזיק בו. "הבעיה היא שאתה מביא את העבודה הביתה. אתה מנסה לנהל גם אותה". שוחחנו על כך ארוכות, ובסוף השיחה הוא נטה להסכים. "לכן, כשתדברו, פשוט תלמד להקשיב. לשאול שאלות. לא להגיד, לא להסביר ובטח לא לקבוע. עד שתבין מה הבעיה באמת". אמרתי את זה כיוון שהבעיה כרגע היא לא נוכחות של גבר אחר.
אחרי מספר ימים זה התבהר. חני פשוט מפחדת. יואב הצליח מאוד בשנים האחרונות, ודאג לפרנסה טובה, מעולה אפילו. עם זאת, הוא עשה מספר מהלכים עסקיים שהובילו לצבירת רכוש. זה נשמע מעולה, אבל את חני זה הפחיד מסיבה כלשהי בטירוף. זה לא קשור ליואב, ולא קשור לזוגיות שלהם. זה קשור למערכת החששות, התהיות והפחדים שיש לה באופן אישי, וכשזה מתפרץ היא פועלת – ולא תמיד באופן רציונלי. "זה לדעתי מה שהוביל אותה לפתוח את התיק נגדך. היא לא באמת רוצה להתגרש. היא רוצה ביטחון כלכלי", סיכמתי. "זה בדיוק גם מה שהיא אמרה ולא האמנתי", אישר יואב.
אם בזה זה היה מסתכם, ליואב לא הייתה כל בעיה עם זה. מבחינתו, אפשר לעשות הסכם רכוש או ממון או כל הסכם משפטי אחר ולהתקדם הלאה. התפיסה שלו הייתה מאוד פשוטה והגיונית. כל מה שהם צברו, ממילא של שניהם. זה מה שהיה קורה גם כך, לו הם היו נפרדים. אבל זה לא הסתכם בזה. חני, על מנת להבטיח את הקיים, רצתה להיות שותפה פעילה. היא רצתה שמהיום והלאה הוא יתייעץ איתה בכל הנושא הכספי. העובדה שהיא יכולה לשלוט בהחלטות ולדעת מה קורה תקטין את החשש שלה. היא לא פחדה כאשר לא היה להם כלום, אבל דווקא עכשיו היא הייתה מבועתת, כשיש להם כל כך הרבה. זה אולי נשמע הזוי, אבל הפחד לאבד כשיש הוא נפוץ, ואצל חני זה פשוט קיצוני יותר.
איך ממשיכים מפה
"אני לא אעמוד בזה", ראיתי את יואב שבור יותר מאשר ראיתי אותו בהתחלה כשחשד בבגידה. "זה כמו לקצץ לי את הידיים והרגליים. נראה לך שאנהל עסק בהתחשב בהחלטות של חני?! זה לא שאני לא מעריך אותה או את דעתה, אבל מה לעשות, אשת עסקים היא לא!". אין ספק שיואב אהב אותה מאוד, אבל חרה לו שהיא מנסה להגביל אותו. וזאת לא מפני שהיא לא סומכת עליו, אלא כי היא פועלת מתוך פחד.
"אני יכול להגיד לך מה אני הייתי עושה?". חששתי לייעץ אז מצאתי דרך עקיפה, "תציע לה הסכם ממון, שגם מפריד את העתיד הכלכלי שלכם". יואב לא הבין את כוונתי. לוקחים את הרכוש ומחלקים אותו. בנוסף, מאותו רגע כל רכוש שייצבר הוא כבר לא משותף. זה אומר שאם יואב יכשל בעסקיו, הוא נופל לבד, ואם הוא יצליח, הרכוש יישאר שלו או לשיקול דעתו. "זה יספק לה ביטחון כלכלי על הקיים, ובנוסף, לא יסכן את העתיד שלה ושל הילדים, ואתה יכול להמשיך ולהתפתח, לטוב ולרע. סביר להניח שלטוב", חייכתי לאור הצלחותיו עד כה. "תשמע, זה בהחלט יצירתי. זרקת אחלה רעיון". ראיתי בדמיוני את גלגלי מוחו מריצים את המהלך.

הכותב הינו בעליו של "סייט חקירות",
טל' 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. שמות הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

ברק וזעם

אחת הבעיות הנפוצות שעליה מלינים הורים היא התקפי זעם. מה שמקובל על ההורים והסביבה בגיל שנתיים, כבר לא מתקבל בעין...

טורים אישיים10 בדצמבר 2019    3 דקות
0

עשרת הדברות לחיים טובים

בעולם המודרני והלחוץ אנו מוצאים את עצמנו לרוב משלמים מחיר נפשי כבד. במאמר הבא אתן לכם עשר עצות המובאות מדברי...

טורים אישיים10 בדצמבר 2019    2 דקות

כתיבת תגובה