טורים אישיים

מורה לחיים

טורים אישיים19 בנובמבר 2019    5 דקות
0

כשאורנה הבחינה שהבת המתבגרת שלה הולכת ומתרחקת, היא התלבטה אם זה סימפטום גיל הנעורים או משהו חמור בהרבה. מזלה של קרן שזכתה באמא ערנית

מורה לחיים
צילום: ingimage

אורנה תמיד האמינה שהיא חברה ממש טובה של ילדיה. היא מאוד דבקה ברעיון של יצירת סביבה בטוחה ונעימה לבני משפחתה, וזה אכן בא לידי ביטוי בתקשורת טובה, פתיחות וכבוד הדדי. לצערה, היא לא הצליחה לייצר זאת עם בעלה. אחרי שנים ארוכות של ניסיונות מפרכים, היא הרימה ידיים וביקשה להתגרש. היא ידעה שלא יהיה קל איתו, אבל החליטה ללכת על זה בכל מחיר. אחרי שלוש שנים של מאבקים מייגעים, היא קיבלה את הגט המיוחל.
לא משנה כמה היא ניסתה לא להכניס את הילדים ל"קלחת הגירושים", הגרוש שלה עשה זאת היטב. הוא עירב אותם בבעיות הזוגיות שלהם, והשפיע עליהם לרעה. אורנה ניסתה יותר מפעם אחת להסביר לו את רמת הפגיעה שלו בילדים, אבל לא מצאה באמת פרטנר לשיח. שהרי לו הייתה לו אינטליגנציה רגשית, סביר להניח שהיא לא הייתה מתגרשת ממנו מלכתחילה. זה תמיד היה אחד הקשיים העיקריים שלה ביחסים איתו. כבר בתחילת תהליך הגט היא הבינה עד כמה נמוך הוא מסוגל להגיע. לא פעם הוא ניסה להסית את הילדים נגדה, והיא השקיעה אנרגיה מרובה על מנת לאזן זאת עבורם. היא האמינה שהיא הצליחה בסופו של דבר, אבל אין לה ספק שזה גרם לילדים משקעים רגשיים כבדים.

כעת, משכל המאבקים הסתיימו, אורנה יכלה סוף כל סוף לחזור לחיי השגרה שלה, ללקק את הפצעים שנוצרו ולהתפנות לשיקום חייה ומשפחתה. מי שלא חווה גירושים קשים, יתקשה להבין את כמות האנרגיה שזה שואב. ממקום כזה קשה לתפקד באופן נורמלי וסדיר בתחומים אחרים של החיים, ולכן יש לזה השפעות על עבודה, פרנסה ויתר המשפחה. עד כמה שאורנה ניסתה לשדר "עסקים כרגיל", היה לה ברור שמישהו משלם את המחיר והיא לקחה את זה בחשבון. כעת, כשהכל הסתיים, היא הבחינה בשינויים שחלו בחייה של קרן, הבת המתבגרת שלה.

לאן נעלמה קרן?
אם פעם קרן הייתה אחת "החברות" של אורנה, היום היא מתבגרת טיפוסית שמסתגרת בחדרה לאחר שעות הלימודים, וכשהיא יוצאת מהחדר זה רק מחוץ לבית. כמעט אין לה רצון או נחיצות לשבת איתה כמו פעם בסלון או במטבח. רק אם ממש חייבים. אורנה ניסתה לא פעם לדבר איתה מלב אל לב ולגרום לה להיפתח בפניה שוב, אבל כמה שקרן אמרה לה ש"הכל בסדר" – זה לא קרה.
בתחילה אורנה חשבה שזו רק פונקציה של זמן, אבל בחלוף מספר חודשים שבהם לא חל שיפור, בעצם קרה הפוך – המצב החריף. קרן החלה לגלות סימנים של חוסר כבוד כלפיה. התנגדות לתקשורת. ההסתגרויות בחדר הפכו ארוכות, לצד היציאות המרובות שלה מהבית. כשאורנה ניסתה להתעניין לאן היא הולכת, היא תמיד קיבלה את אותה תשובה כללית כמו בפעמים הקודמות – "לחברות".
חבר הציע לה לשקול מעורבות של חוקר פרטי. היא לא אהבה בכלל את הרעיון, אבל כבר התייאשה מכל דרך אחרת שניסתה. אחרי ששמעתי את דבריה, שיתפתי אותה במשהו שלמדתי בעבר על ילדים. כשיש "חומה" ופערים בין הדורות, זה לרוב נובע משקרים של הילדים שמייצרים את אותה חומה. בהנחה שזה נכון, אין הרבה אפשרויות על מה יש להם לשקר. זה יכול להיות על ציונים, לימודים, מצב חברתי, שימוש באלכוהול וסמים וקשר זוגי. לקרן היו ציונים טובים, לא היו סממנים של שימוש בחומרים ממכרים כלשהם, ולאורנה אין כל בעיה עם כך שלקרן יהיה חבר. נהפוך הוא. אכן תעלומה. אם זה לא היה כך, לא היו צריכים אחד כמוני.

רומן פלילי
קרן תמיד חוזרת בצהריים הביתה אחרי הלימודים, לכן קבעתי עם אורנה שנתחקה אחריה משעות אחר הצהריים עד הערב. לקראת השעה חמש הבחנתי בה יוצאת מהבית. אחרי שצעדה מספר רחובות, היא חלפה על פני שער בית הספר שלה, ונעמדה בקרן הרחוב האחורי. נעמדתי גם. אם עד כה זה הרגיש נורמלי, הרי שכעת הייתה אווירה דרוכה. קרן הסתכלה לצדדים ואז לעבר הנייד שלה וחוזר חלילה. ככה מספר דקות ארוכות ומתוחות.
רכב נכנס אל הרחוב, ואני הסתתרתי היטב ברכבי. הרכב נעמד ליד קרן ומיד עזב את המקום. החלק המוזר היה שקרן התיישבה בכיסא האחורי. הייתי די משוכנע שראיתי ברכב רק נהג ולא מישהו נוסף לידו. ברמזור הקרוב הזדחלתי לצד הרכב כדי לבחון זאת שוב. איש לא היה ליד הנהג, ובקושי ניתן להבחין בקרן שיושבת מבעד לחלונות הכהים מאחור. ממש תמוה.
השניים עצרו בחניון של עיר אחרת וירדו מהרכב. הם הגניבו נשיקה ממושכת ליד הרכב, ואז צעדו מחובקים מספר צעדים. לאחר מכן הלכו אחד לצד השני לעבר בית קפה בסביבה. הדברים החלו להתבהר. היה לי ברור מדוע היא לא משתפת את אורנה. הנהג נראה מבוגר ממנה בעשרים שנה לפחות. ניסיתי להיזכר בגילה המדויק של קרן והרצתי במוחי את ההגבלות של החוק לגבי קטינות.
באותו ערב בחרתי לא לספר לאורנה דבר, מחשש שתתפרץ על קרן. העברתי לה את המידע בשעה שנפגשנו, והראיתי לה את הצילומים. היא אכן הוכתה בתדהמה. "אני עוד מברר לך פרטים על הנהג", אמרתי. "אין צורך", ענתה, "אני מכירה אותו, זה מורה מבית הספר שלה". עכשיו היה תורי להיות בהלם. זה נתון שמעמיק את עוצמת העבירה. "אני לא מאמינה שהוא ניצל את המצב הגרוע שלה בבית", כמעט ייבבה.
נתתי לאורנה לעכל את הדברים. אחת הטעויות הנפוצות היא להגיב בצורה אימפולסיבית ולפנות לכל גורם אפשרי. מי שניסה זאת בעבר יכול להבין למה זה נחשב טעות. צריך לדעת למי לגשת ואיך לעשות זאת. כשפגשתי אותה שוב, גיבשנו תכנית פעולה שמתחשבת בכל הנסיבות, ועם ההחלטות הללו פנינו בצורה מסודרת לרשויות.

הכותב הינו בעליו של "סייט חקירות", הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. שמות הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

ברק וזעם

אחת הבעיות הנפוצות שעליה מלינים הורים היא התקפי זעם. מה שמקובל על ההורים והסביבה בגיל שנתיים, כבר לא מתקבל בעין...

טורים אישיים10 בדצמבר 2019    3 דקות
0

עשרת הדברות לחיים טובים

בעולם המודרני והלחוץ אנו מוצאים את עצמנו לרוב משלמים מחיר נפשי כבד. במאמר הבא אתן לכם עשר עצות המובאות מדברי...

טורים אישיים10 בדצמבר 2019    2 דקות

כתיבת תגובה