טורים אישיים

"אני רוצה למות"

טורים אישיים22 בספטמבר 2019    3 דקות
0

"אמא, רע לי, אף אחד לא אוהב אותי". שירן, ילד מחונן בן 11, משחק עם מלאך המוות במחשבתו. כבר כשהיה בן 9 עמד על אדן החלון בבית הספר ואמר שנמאס לו. כעת התחילה השנה, והוא נתון ללחצים לימודיים וחברתיים ושוב ושוב אומר להוריו: "מה הטעם להיות פה, הכל קשה, הכל עלוב, אני רוצה למות"

"אני רוצה למות"
צילום: ingimage

מיכל נדל

בעבר, לאור אמירותיו, נשלח שירן להערכת מסוכנות במיון ילדים ונמצא כי אין סיכון ממשי מיידי. כעת, לאחר בירור מקיף של מחשבותיו, אמונותיו ודפוסי ההתנהגות שלו, שיחה על משמעות הסופיות של המוות, ובעצם הבנה מה הוא מנסה להגיד לעולם – יכולנו לראות שהוא מביע מצוקה, שמשמעה שקשה לו היות שתחילת השנה עמוסה, אבל אין זה אומר שיש לו כוונות מעשיות להתאבד.
התנהגות אובדנית בקרב ילדים כוללת אלמנטים כמו מחשבות אובדניות, איומים באובדנות, פגיעה עצמית, ניסיונות לפגיעה עצמית ועוד. ילדים תופסים את מושג המוות בשלבים. ילדים צעירים בני 9-5 שמדברים על הרצון למות ואף מתנהגים באופן מסוכן (מקומות גבוהים, חוסר זהירות מכוונת בכביש וכו') – לא באמת מבינים את תוצאת המעשה האובדני. עדיין כדאי לזכור שבסביבות גיל 6-5 הילד מקשר מוות לחשש ממותם של אנשים אהובים והוא מעלה רגשות לא נעימים.

איך להגיב לאמירה אובדנית

המפגש שלנו כהורים מול משפטים כאלו מפחיד אותנו מאוד. חשוב להפגין אכפתיות ואמפטיה ולא לבטל את מילותיו של הילד. הדבר הכי חשוב הוא שהילד יבין שאינו לבד, וכי אפשר למצוא פתרונות אחרים למצוקות שלו. הכלל – להתייחס בכובד ראש אך ללא בהלה מוגזמת.
דיכאון, העלול להוביל גם לאובדנות, קיים גם בקרב ילדים צעירים מאוד, ועל פי מחקרים עדכניים שנעשו בנושא זה, 4%-2% סובלים מתופעה זו בילדות, ובגיל ההתבגרות עולה שכיחות התופעה עד כדי 8%-6%. אנו רגילים לחפש סימני דיכאון מוכרים – הסתגרות, בכי, פאסיביות. אצל ילדים צעירים דיכאון יכול להתבטא גם בהתקפי זעם, חוסר שקט, תלונות חוזרות ונשנות, מריבות רבות וכל מיני תחלואים גופניים. אצל המתבגרים, תהליך ההתבגרות כרוך בסערות רגשיות. רכבת הרים מאפיינת את עולמם. הם יכולים להיות חסרי ביטחון, אמביוולנטיים לדרישות הסביבה, ובעיקר להרגיש לא מובנים על ידי מבוגרים. כדאי לשים לב לשינויים בולטים אצל המתבגר: ירידה חדה בלימודים, היעדרויות, פגיעה עצמית, שינויים חדים בהתנהגות, ערך עצמי נמוך, אמירות אובדניות.

גורמים המשפיעים
על הנטייה לאובדנות

למשל, גורמים גנטיים אישיותיים, סגנון חשיבה נוקשה ולא גמיש. "או שאני הכי שווה או שאני אפס" – חשיבה פסימית שמתמקדת בהיבטים השליליים של המציאות. תוקפנות, כעס ובעיקר אימפולסיביות מתפרצת. טראומות כגון מאבק גירושים של ההורים, מוות של מישהו קרוב, פגיעה מינית, חרמות קשים, השפעות התקשורת, מחלות קשות, לחץ בלימודים, קשיים כלכליים ואפילו נדנדה הורמונלית ותחושת אובדן שליטה.
חשוב לומר שהתאבדות הוא מעשה שלעתים נעשה באופן אימפולסיבי ודווקא אצל אנשים או נערים מתפקדים, שכן ביצוע מעשה כזה דורש אנרגיה, כוחות ואומץ. התעלמות מאמירות אובדניות משאירה את הילד בתחושה שהוא לבד. שיחה פתוחה שבה ההורה מביע דאגה ואכפתיות ולא נשבר לרסיסים, יכולה לתת לילד תחושה שהוא לא לבד ושיש מי שיעזור לו. הרבה בני נוער רוצים למות, לכולנו קשה בחיים לפעמים. השאלה אם יש הבנה של סופיות המוות, אם יש תכנית פעולה והאם הילד מתקשה למצוא עם ההורה פתרונות נוספים לקשייו.
באינסטגרם וברשת ישנם אתרים המעודדים אובדנות, ואף מציגים דרכים לביצוע התאבדות. בני נוער מתכתבים עם בני נוער אחרים ומצהירים על כוונות אובדניות.
עם זאת, ישנם אתרים אחרים, המספקים סיוע לילדים ובני נוער הנמצאים בסכנה אובדנית. אם יש ספק, כדאי לפנות לעזרה מקצועית, וגם אנו ההורים זקוקים לאוזן קשבת, למישהו שירגיע ויכוון.

ער"ן – טל' 1201,
סה"ר – סיוע והקשבה ברשת

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

שאו תפילה

ביהדות רואים בתפילה חלק בלתי נפרד מעבודת ה’, ובהיעדר קורבנות היא מקבלת חיזוק. משכך, קבעו חז”ל את התפילה כמנהג שיש...

טורים אישיים7 באוקטובר 2019    2 דקות
0

סחיטה רגשית

כשישבתי עם סימון, נראה היה שיש הרבה על מה לחשוד. ההתנהגות של אשתו בחודשים האחרונים הייתה שונה בתכלית השינוי לעומת...

טורים אישיים7 באוקטובר 2019    6 דקות

כתיבת תגובה