טורים אישיים

אנרגיה נמוכה היא זמן למנוחה

טורים אישיים12 בספטמבר 2019    דקה אחת
0

חז"ל אמרו: "אין מי שזקוק לחופשה אלא כמי ששב ממנה זה עתה" • ביקור של כמה ימים בברלין חידד לי עד כמה חשוב שנלמד לנוח, ולא רק בחו"ל

אנרגיה נמוכה היא זמן למנוחה

שחר בן-פורת

בשבוע שעבר הייתי כמה ימים בברלין, בחופשה משפחתית. חזרתי ממנה מסופק, אבל עייף מאוד. אחרי לילה של טיסה ובלי שינה, ימים חמים שבהם הלכתי לא מעט והרבה מאוד חוויות רגשיות שתרמו לעייפות הזו. חזרתי עייף, וכל מה שרציתי הוא רק לישון ולעשות כמה שפחות.
אני מכיר מצבים שכאלה, ולמדתי עם השנים לאפשר לעצמי מנוחה ככל שאני מסוגל. אבל עדיין המצב העלה בי מידה של פחד. אני עצמאי, וכדי שתהיה לי עבודה עליי לקדם מהלכים שונים. אם אין לי כוח לעשות, האם זה ישפיע על היקף העבודה שלי? מה עוד שכאשר אני עייף כל כך, המציאות מגיבה אליי באורח פלא – ויש לי בבת אחת הרבה פחות עבודה.
מצד אחד, זיהיתי מה קורה ושמחתי שהמציאות מאפשרת לי את המרחב לנוח; שאם אין בתוכי יכולת לעשות, אין תנועה במציאות. אני יודע מניסיוני שכאשר התנועה בתוכי מתחדשת – תנועה של רצון, של תשוקה, של התלהבות, של ביטוי – אז המציאות מגיבה אליי.
מצד שני, כאמור, עולה הפחד. בעיקר פחד מלשהות במצב של מעט עשייה ויותר הוויה, שבו אני יותר קרוב לעצמי ופחות לעולם מסביבי. שוב חשבתי על הקושי הרב שיש לי להפחית עשייה, ועד כמה הקושי הזה נפוץ אצל הרבה אנשים – אנחנו מתורגלים בפעולה ועשייה, במצבים של גאות והתרחבות, אבל אנו לא יודעים לאזן זאת עם מנוחה והרפיה, מצבי שפל והתכנסות. זה איזון חשוב, ואם אנו לא לומדים זאת בקלות – אנו עשויים ללמוד זאת בדרכים פחות נעימות. מחלות הן פעמים רבות דרך של הגוף שלנו להכריח אותנו להפסיק לעשות, ולנוח. חופשה אינה בהכרח מנוחה, ויש לאפשר לעצמנו גם זמנים של עשייה מועטה.

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

הורות בימי קורונה

  כולנו נמצאים במצב חדש, לא מוכר, עלינו להתנהל לפי הוראות משרד הבריאות והן משתנות בקצב מהיר. מקומות עבודה נסגרים,...

טורים אישיים22 במרץ 2020    3 דקות
0

עונג שבת

  לוקח לעתים הרבה זמן להגיע לחוקר פרטי מהרגע שעולה חשד. הסיבה העיקרית שהביאה אליי את יוסי, בסופו של דבר,...

טורים אישיים17 במרץ 2020    6 דקות

כתיבת תגובה