טורים אישיים

סוף טוב, הכל טוב

טורים אישיים29 באוגוסט 2019    6 דקות
0
סוף טוב, הכל טוב

Iסאם זיברטI

חנוך ידע כבר חודשים ארוכים שאריק יפסיק מתישהו לעבוד אצלו. לחנוך יש עסק קטן, ואריק היה העובד היחידי שלו, כמעט. כלומר, הוא היחיד שהחזיק מעמד ברציפות תקופה ארוכה. במקביל, תמיד היה לחנוך עוד עובד אחד נוסף, אבל אף אחד לא טוב ומתמיד כמו אריק. אריק החל לדבר בכנות על עזיבה. הוא רצה להתפתח במקום אחר בחייו. הדיבור היה בעיקר על כספי הפיצויים שלו. באותה עת, כשמישהו התפטר הוא לא היה זכאי לכספי פיצויים. חנוך לא הבטיח לאריק דבר, וכך עברו עוד מספר חודשים, כשברור שיום אחד זה פשוט יקרה.
יש כאלו שעושים את כל התרגילים האפשריים על מנת לגרום לפיטורים שלהם. אריק לא היה אחד כזה. הוא היה בחור אמיתי וישר. זאת הסיבה שהוא וחנוך תמיד הסתדרו. זאת גם הסיבה שחנוך חשש לאבד אותו. מצד אחד, הוא הבין את רצונו לעשות שינוי, ומצד שני, חנוך דאג לעסק שלו. הוא חייב עזרה של עובדים, וניסיון העבר לימד אותו שלא פשוט למצוא עובדים טובים. העובדה שהוא החזיק את כספי הפיצויים של אריק קנתה לו זמן. הבעיה הייתה שהוא לא הצליח לעשות עם הזמן הזה שום שינוי או התארגנות למצב החדש. כך עברו החודשים ודבר לא השתנה בעסק.

בסוף מגיע הזמן

יום אחד זה קרה. אריק נתן התראה של שבועיים לעזיבתו. לטענת חנוך, לא יכול היה להיות זמן גרוע מזה. העסק של חנוך עונתי, והתזמון היה בדיוק בתקופת השיא, כשהיה גל של עבודה קשה. עתה הוא חייב להתמודד עם כל המטלות לבדו. רמת הכעס שחנוך צבר כלפי אריק הייתה בלתי מוסברת. אם לפני כן הוא הבין אותו, הרי שכעת הוא רצה להכאיב לו. “אחרי מה שעשית – אתה יכול לשכוח מכספי הפיצויים שלך”, אמר לו.
התגובה של אריק לא איחרה לבוא. הוא מסר לו מכתב פיטורים מסודר, שבו הוא מפרט שנסיבות העזיבה שלו קשורות למעבר מגורים. החוק אומר שאם מישהו עובר לכתובת במרחק של מעל ל-40 ק”מ, זאת עילה לעזוב מקום עבודה ולקבל את מה שמגיע לך. “לאן אתה עובר?”, שאל חנוך בעוקצנות. המתיחות בין השניים גברה. כל אחד מהצדדים צדק בדרכו.
אריק לא נשאר, וחנוך נאלץ לעבוד כמו משוגע מבוקר עד ליל, הרבה מעבר למה שהוא רגיל, על מנת להספיק את כמות ההזמנות לבדו. הוא גייס את מי שרק היה יכול לתת יד ובלבד שהעסק ימשיך “לדפוק”. אחרי כחודשיים אפשר לומר שהוא עבר את הגל בשלום. עתה היה לו פנאי לדאוג לדברים נוספים. הראשון שבהם – לגייס עובד טוב, והשני – לסגור את החשבון עם אריק. חנוך לא האמין שהוא עבר לכתובת אחרת, הוא הניח שזה רק תירוץ – ולכן הוא נפגש איתי.

רמז על גלגלים

לכל תיק יש את היתרונות שלו. במעמד הזמנת החקירה חנוך סיפר לי על אהבתו הגדולה של אריק לרכב שלו. יש לו רכב ישן אבל לא נפוץ, ואריק גאה באופן שהוא מטפל בו. הסיבה שזה היה חשוב בתיק שלנו, כי במקרה הזה הרכב יסגיר את מקום ההימצאות של אריק. נסעתי בשעת לילה מאוחרת לכתובת המגורים של אריק, ולא מצאתי את הרכב חונה בחניון. בתיבת הדואר עדיין היה רשום שם המשפחה שלו. ניסיתי כעבור יומיים שוב, ואותה תוצאה.
הדרך הכי פשוטה לברר מה הכתובת המעודכנת היא במשרד הפנים. זה מידע גלוי בתשלום, ופשוט צריך לגשת לשם. עיינתי בטופס שמשרד הפנים נתן לי, וזה חשף בפניי כתובת חדשה. היא אכן מרוחקת מאוד. פעלתי באותה דרך. נסעתי לשם בסוף השבוע, ואז ראיתי את רכבו של אריק חונה ליד. שם המשפחה שלו נרשם בגאון על אחת מתיבות הדואר.
על מנת לא לקבל את הממצאים כפי שהם, זה היה הזמן שלי להשלים את התמונה הגדולה. מסתבר שאריק השכיר לדיירים אחרים את דירת המגורים שלו, והוא שוכר את הנכס בעיר המרוחקת. אפילו שהוא דייר חדש, השכנים כבר מכירים אותו. תוך כדי שיחה איתי, אחד השכנים פלט בטעות על העבודה שלו. זה משך את תשומת הלב שלי. לא מדובר בעסק מתחרה של חנוך, וגם לא באותו תחום. הבעיה הייתה אחרת. העבודה החדשה של אריק הייתה קרובה יחסית למקום העסק של חנוך. זה נכון שאריק עבר לגור בכתובת מרוחקת, אבל האם ייתכן שהוא נוסע כל יום למרכז הארץ וחזרה?! מדובר בהרבה שעות נסיעה על הכביש. אם אריק יכול להגיע לעבודה הנוכחית שלו, הוא בטח גם יכול היה להמשיך לעבוד אצל חנוך.
על מנת להיות בטוח, ביקרתי במהלך שעות העבודה בעסק החדש. קשה היה שלא לזהות את רכבו של אריק. הערכתי את שעת סיום יום העבודה שלו וחיכיתי לו. הוא אכן התקרב לרכב, נכנס אליו והחל בנסיעה, אלא שכיוון הנסיעה שלו לא היה אל מחוץ לעיר. אחרי עשרים דקות נסיעה הוא נעצר, נכנס אל בניין מגורים ועלה לקומה הרביעית. שוב שם המשפחה שלו הופיע על הדלת. הפעם, לא מפני שזה הבית שלו אלא כי זה הבית של אחיו. נשארתי שם לתצפית, אבל אריק לא יצא. עזבתי כשהאורות בדירה נכבו. כעת היה ברור יותר התרגיל של אריק. הוא אכן עזב את העיר, אבל עיקר מגוריו ועיסוקו עדיין נותרו באותו מקום. זה מספיק על מנת להתמקח איתו משפטית על כספי הפיצויים.

לפנים משורת הדין

לא סתם אומרים כנראה שהזמן עושה את שלו. אף שהיו בידינו ראיות שפעלו לטובתו של חנוך, הוא לא רצה להשתמש בהן. מידת הכעס שלו פחתה משמעותית אחרי שהוא הצליח להסתדר בלעדיו. בכל זאת, אריק היה העובד הכי טוב שלו ושירת אותו נאמנה שנים. הוא זוכר לו חסד נעורים. יש לאריק בהחלט את הזכות להחליט מה נכון לו בחייו. חנוך דאג להסדיר את כל התשלומים שמגיעים לו והמשיך בחיפושיו אחרי עובד חדש.

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

התשמע קולי

אלול הוא החודש המסיים את השנה בלוח העברי, ולכן הוא נחשב לחודש של חשבון נפש. מכאן המנהג להתחיל באמירת סליחות...

טורים אישיים22 בספטמבר 2019    2 דקות
0

לא על אהבה לבדה

דנית ואליאס החלו את דרכם המשותפת עם אהבה גדולה ורווחה כלכלית. זה אומנם היה בזכותה של דנית, שהגיעה עם רכוש...

טורים אישיים22 בספטמבר 2019    6 דקות

כתיבת תגובה