טורים אישיים

הסבלנות משתלמת

טורים אישיים8 באוגוסט 2019    6 דקות
0

מאז ומעולם חינכו אותנו שיש יתרון באיפוק, שדברים טובים קורים למי שמחכה • אבל לפעמים, כשהנפש סוערת, הדבר האחרון שאנחנו מסוגלים לו הוא סבלנות, ולפזיזות יש מחיר יקר

הסבלנות משתלמת

Iסאם זיברטI

"לא, ממש לא!", מצאתי את עצמי נוזף בנעמה, ואני לא אחד שירים קול. "אין מצב שזה קורה, את רק תהרסי לעצמך". נעמה ניסתה להסביר לי אחרת. איך אני יכול להתמודד עם מישהי אימפולסיבית וחסרת ניסיון? איך היא לא קולטת שעד כמה שקשה לה כרגע, כל המטרה שלי היא לעזור לה? "אם את מגיעה לכאן, אני הולך!", סיכמתי את השיחה אחרי שראיתי שאין עם מי לדבר.
נפגשנו לראשונה רק יומיים קודם לכן. כבר אז היא הייתה נסערת ביותר. ממש לאחרונה היא מצאה סימנים מחשידים, שהביאו אותה למסקנה שבעלה בוגד בה במאת האחוזים. בהחלט ברור מדוע היא נסערת. יש לה סיבה טובה, בייחוד עם מה שהיא מצאה. עם זאת, כבר הסברתי בעבר לא פעם, שעל אף התגלית המטלטלת, יש צעדים מדויקים שחייבים להיעשות כדי לא להסתבך במצב כזה. סיטואציה שבה אתה יודע, אבל אין לך באמת מה לעשות. נעמה לא הייתה מסוגלת להניח לרגע אחד את רגשותיה בצד כדי להתעסק בחלק הפרקטי. האירועים האחרונים היו טריים מדי. זה גם מה שהביא אותה להתעמת בלי סוף עם אריק, בעלה. נעמה הטיחה בו את הדברים שמצאה, והוא מצא פרצות כדי לסלף את האמת ולהשאיר ספקות. נעמה לא "אכלה" את הגרסאות השקריות שלו. רק עצבן אותה עוד יותר שמשקרים לה.
המלצתי לה שתחכה עם החקירה. "זה טרי מדי", ניסיתי להסביר לה, "אין יום שאת לא מדברת איתו על זה. הוא צריך להיות ממש טמבל אם הוא ילך בכל זאת למאהבת כלשהי". אבל נעמה לא ראתה בעיניים, וסיכמה את זה בכך שהוא באמת טמבל. בתכלס, מה שקרה זה שהיא כל כך סבלה מהמצב, שהיא לא הייתה מסוגלת להמתין עוד רגע אחד. היא העדיפה לפספס אבל לנקוט פעולה כלשהי, מאשר לחכות שזה יקרה.
באותו ערב כבר הייתי ממוקם בתצפית מול הבית שלה. אריק חוזר אחרי הצהריים מהעבודה, ויש לו נטייה להתגנב החוצה אחרי שהוא משכיב את הילדים. לפעמים זה לבקר את הוריו, לפעמים חדר כושר, חברים וכדומה. אבל באותו ערב הוא לא יצא לשום מקום.

חבל שסיפרתי לה

למחרת עקבתי אחריו פעם נוספת, וכשהוא יצא, הוא הלך להתאמן במכון וחזר הביתה. "אמרתי לך שזה לא טיימינג נכון. צריך לתת לדברים מעט לשקוע ואז לבדוק", עדכנתי את נעמה, אבל היא חשבה אחרת. למחרת נקראתי שוב למלא את תפקידי. אריק יצא מהבית בטענה שהוא "קופץ" לחבר. הוא נסע לעיר הסמוכה ונכנס לכתובת כלשהי. נעמה אישרה שאכן בכתובת זו מתגורר אחד מחבריו. אחרי רבע שעה ראיתי את אריק יוצא לבדו מהבניין. במקום לגשת אל הרכב שלו, הוא צעד לחניה האחורית, נכנס לרכב אחר ונהג איתו החוצה. עקבתי אחריו עד שנעצר ליד כתובת אחרת. הוא כנראה חשש שהתקינו לו מכשיר איכון על הרכב. כשהוא יצא מהרכב, החשדנות שלו הייתה מורגשת ביותר. הוא לא הפסיק להסתכל לצדדים ולאחור. בשלב כלשהו הוא חזר על עקבותיו, ורק אחר כך המשיך לכיוון אחד הבניינים. הרגשתי שזה לא יהיה מקצועי מצדי "להתאבד" על המשימה ולהיכנס יחד איתו לבניין. אומנות אמיתית של מעקב היא לדעת מתי להתעקש ומתי להרפות. אריק נכנס לבדו לבניין הגבוה, ולא היה לי כל מושג באיזו קומה ובאיזו דירה הוא.
בזמן המעקב עצמו קיבלתי כמה הודעות טקסט מנעמה. "יש שינוי?", היא לא הפסיקה להתעניין. עדכנתי אותה במה שקרה, ובדיעבד זאת הייתה טעות לעשות זאת. "אני באה לשם", קבעה, ואז החל הוויכוח שלנו. "אין לך כלום ביד כרגע, למה תבואי?", ניסיתי להכניס הגיון לראשה, אבל, כאמור, היא לא ראתה בעיניים.

באה להאשים ויצאה מואשמת

אחרי חצי שעה היא הופיעה בכתובת. ויותר מכך, היא גם הביאה איתה את אחיותיה וגם את אחיו והוריו של אריק. היא ניסתה להתקשר אליו, אבל הוא לא ענה.
"אני פה למטה, תרד", כתבה לו הודעה. היא ראתה את הסימון שלפיו הוא קורא אבל לא מגיב. כל מה שנותר להם לעשות זה לחכות ליד הרכב שלו. אחרי כשעה אריק הגיע מכיוון אחר לגמרי. הוא מצא דרך לחמוק מהבניין ולבוא מסביב. הוא עמד מול נעמה והמשפחות והעמיד פני תם. "תסביר מה עשית כאן? למה החלפת רכב?", נעמה התחרפנה עליו. מבלי להתבלבל אריק ענה שהוא רצה להמחיש לנעמה, ועכשיו גם לכל מי שהיא הביאה, את הג'ננה שהיא עושה לו בבית. "אתם מבינים עם מה אני מתמודד?", ענה, "החלפתי רכב כדי להוכיח שהיא עוקבת אחרי לשווא, היא אובססיבית". כשאין לנעמה משהו ממשי ביד, לא היה לה הרבה מה להגיד. עמדתה מול המשפחה שלו ושלה הייתה חלשה. קשה היה להם פתאום לקבל את גרסתה. הוא הצליח להפוך את המצב נגדה.
"מה עושים עכשיו?", שאלה אותי למחרת. "אין הרבה מה לעשות. עכשיו הוא יודע למה את מסוגלת, והוא יימנע לתקופה מסוימת ובטוח ייזהר מאוד", עניתי. היא הבינה על בשרה שהיא איבדה את אלמנט ההפתעה. לצערה, היא יודעת שהיא צודקת בחשדותיה, אבל אין לה כל דרך להוכיח זאת מולו או מול המשפחות שלהם, קל וחומר אם היא רצתה לגשת לערכאות. זה המחיר שהיא צריכה לשלם על חוסר איפוק וסבלנות. היא פשוט נתקעה עם המצב המטורף הזה בבית.
יש משהו שאני נוהג לומר ללקוחות, ונעמה היא דוגמה למישהי כזו. כשמישהו חושד, הוא תמיד סובל, ומאוד, אלא שזה רק בידיים שלו אם הסבל הזה יימשך מספר ימים בודדים או חודשים ושנים רבות. ההתנהגות שלו היא זאת שתכריע את הכף. שיקול הדעת של אנשים חושדים עלול לרוב להיות מוטעה, וכל צעד, עד כמה שייראה הגיוני ואנושי – יכול להיגמר בגול עצמי.

הכותב הינו בעליו של "סייט חקירות",
טל' 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. שמות הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

שאו תפילה

ביהדות רואים בתפילה חלק בלתי נפרד מעבודת ה’, ובהיעדר קורבנות היא מקבלת חיזוק. משכך, קבעו חז”ל את התפילה כמנהג שיש...

טורים אישיים7 באוקטובר 2019    2 דקות
0

סחיטה רגשית

כשישבתי עם סימון, נראה היה שיש הרבה על מה לחשוד. ההתנהגות של אשתו בחודשים האחרונים הייתה שונה בתכלית השינוי לעומת...

טורים אישיים7 באוקטובר 2019    6 דקות

כתיבת תגובה