טורים אישיים

אני במרכז

טורים אישיים25 ביולי 2019    דקה אחת
0

רובנו התחנכנו על התפיסה שלהיות אגואיסט זה רע • אבל אולי יש דבר כזה אגואיזם בריא והוא המפתח לגן העדן?

אני במרכז

Iשחר-בן-פורתI

גדלתי בבית שבו לתת לאחרים היה ערך חשוב, מעשה שההורים ושאר בני המשפחה עודדו. אל מול הערך הזה ניצב ההפוך ממנו – להיות אגואיסט. כלומר, לחשוב רק על עצמי ולא להתחשב באנשים אחרים.
במציאות שבה אנחנו חיים, נדמה שיש יותר ויותר אנשים שלא מתחשבים באחרים ועסוקים רק במילוי הצרכים והרצונות שלהם. אך מנקודת המבט שלי, אגואיזם הוא תולדה של התעלמות בסיסית, מהותית, ממה שאנו צריכים ורוצים. התעלמות שבה רובנו גדלנו, עם הבדלים שקשורים במינון ובתחומים שבהם היא באה לידי ביטוי.
כאשר אנו גדלים, ההתעלמות הזו יוצרת שתי התנהגויות נפוצות. האחת היא להמשיך לחשוב על אנשים אחרים, על מה שהם רוצים וצריכים, עד כדי ביטול עצמי. השנייה היא להתעלם מאנשים אחרים ולהתרכז רק בעצמי ובמה שאני רוצה וצריך. אך שתיהן אינן התנהגויות מאוזנות.
האדם שאני לומד להיות הוא כזה המשלב את שני הקצוות ביחד. הבסיס הוא הקשבה לעצמי, מהם הצרכים והרצונות שלי, ומתן מענה לכך. מתוך זה נובעת תשומת לב ורגישות לאחרים, למה שהם זקוקים ממני, ומתן מענה לכך במידת היכולת שלי.
מידת היכולת שלי היא המפתח: כאשר אנו רגילים להתעלם מהצרכים שלנו, קל לנו לתת ולעשות מעבר למידת היכולת שלנו. יש לזה מחיר: החל מעצבנות, תסכול וחוסר שקט, דרך עייפות וחוסר אנרגיה, וכלה במחלות שונות.
המפתח, אם כך, הוא אגואיזם בריא. כלומר, אני מקשיב לעצמי, ומתוך זה לאחרים. מכבד את עצמי, ומהמקום הזה את האחרים. רגיש לעצמי, ומכאן לאחרים. האמת היא שאין אפשרות אחרת. כאשר אני מתרכז במה שאני צריך ורוצה, מהר מאוד אגלה כי חלק ממה שאני רוצה הוא לתת ולעזור לאחרים. זאת, כאמור, כל עוד אני נותן מענה גם לצרכים שלי.

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

לא שייך

  אני פוגשת אנשים שעברו חוויות ילדות לא פשוטות, כמו חרם, התעללות של ילדים, והורים שהתייחסו בביטול לטענותיהם. אורן, בן...

טורים אישיים15 בינואר 2020    2 דקות
0

מעורבות הורית בעידן דיגיטלי

דניאל בן ה-15 מגיע למפגשים שבועיים זה חצי שנה. לדניאל מפריע הפער בין התקיעות והביישנות שאותן הוא מרגיש עם חבריו...

טורים אישיים15 בינואר 2020    3 דקות

כתיבת תגובה