טורים אישיים

קשר מרחוק

טורים אישיים18 באפריל 2019    5 דקות
0

עמרי לא אהב את החברה של בנו, ולכן הקשר ביניהם היה רופף • בבדיקה שהזמין ממני, הוא ביקש לבדוק האם היא באמת לא מספיק טובה עבורו, או שמא הוא חושד בה לשווא

קשר מרחוק

Iסאם זיברטI

"הגיעה ההזדמנות שלי לעשות בדיקה קטנה משלי", הייתה ההתנסחות של עמרי כשהוא התקשר אליי. עמרי לא זר לי. הוא פנה אליי בעבר מספר פעמים בהקשר של בדיקות עסקיות, אלא שהפעם הוא רצה משהו אישי. "הבן שלי החל ללמוד בחו"ל והחברה שלו נשארה בארץ", אמר. התחלתי להבין את הכיוון שהוא מכוון אליו.
מאז ומתמיד עמרי לא אהב את נועם, החברה הקבועה של הבן שלו. הוא לא ידע להגיד אם הבעיה היא בו, כי הוא עצמו טיפוס חשדן ורגיש במיוחד בכל הנוגע לבן הזקונים שלו, או משהו בקשר לנועם שלא נראה לו. "יש לה מין סגנון צועני. שאני ממש לא אוהב", ניסה להסביר לי את עמדתו. בגלל גילו הצעיר של הבן, הוא לא ייחס לזה יותר מדי משמעות.
"הוא עוד יחליף כמה וכמה", שכנע את עצמו, ולכן לא התעסק עם זה קודם, אבל מאז עברה כבר יותר משנה, והוא התחיל להבין שהקשר הזה יציב יותר ממה שהעריך בהתחלה. נראה היה שהבן יודע את דעתם של הוריו עליה, כי המעיט להביא אותה לארוחת שישי.

מבחן הנאמנות

המטרה של עמרי הייתה ברורה. הוא לא האמין בקשר רומנטי שיכול להתנהל לאורך זמן על פני מרחק כל כך גדול, ולכן רצה לבחון את נאמנותה של נועם כלפי הבן שלו. בתוך תוכו קיווה למצוא משהו, כי אישית, הוא תמיד חשב שהיא לא מספיק טובה עבורו. מצד שני, איזה הורה חושב אחרת בכל מה שקשור לילדים שלו?! מכיוון שנועם עובדת בשעות היום, שעות הערב הפכו למוקד המעקב שלנו.
אחרי מספר ימים של פעילות נפגשתי שוב עם עמרי כדי לחלוק איתו את הנתונים שאספתי. "לא מצאתי גבר אחר בחייה של נועם", התחלתי בכוונה מהסוף כדי להפיג מתח. ברוב הימים נועם בכלל לא יצאה מהבית, והיות שהיא גרה בקומת קרקע, קל היה לבדוק אם יש מישהו אצלה או לא. "בפעם היחידה שהיא יצאה לבלות, זה היה עם שתי חברות שלה", המשכתי. הבנות יצאו לבר בתל אביב. הכרתי את המקום. הוא נחשב ל-pick up בר, שזה אומר – מקום מפגש פוטנציאלי לכאלו שמחפשים בילוי מזדמן. אם חשבתי שזה הבינגו שלי, אז מהר מאוד התבדיתי.
אחרי כשעתיים של תצפית לעבר הבנות בתוך הבר, שפת הגוף של נועם לא נראתה כמו של מי שמחפשת קשר חדש. קל היה לראות את זה לעומת שתי החברות שלה, שלא הפסיקו לנעוץ מבטים לעבר העוברים והשבים, או ליתר דיוק, העוברים "והשווים". גם כשמישהו ניגש אליהן, כדי לפתוח בשיחה, הוא קיבל תשומת לב מהחברות ולא ממנה. בסוף הערב, נועם חזרה הביתה לבדה. לא היה שום דבר לא אתי בהתנהגות שלה. "מה שאני לומד מזה", סיכמתי את התיק לעמרי, "זה שהיא גם לא נמצאת בקשר אחר קבוע או מזדמן והיא גם לא מחפשת".

לא הייתה בודדה מספיק

אני מניח שבכל מקרה אחר החקירה הייתה מסתיימת בשלב הזה, אבל עמרי היה עקשן. הוא עדיין לא מאמין בקשר מרחוק, והוא התחיל לחשוב שאולי הוא פשוט בדק את זה בשלב מוקדם מדי. "היא עוד לא הייתה בודדה מספיק", שיתף אותי במחשבותיו. "ננסה שוב בעוד חודש".
עבר קצת יותר מחודש כאשר חידשתי את החקירה על נועם. שמרתי על אותה שיטת פעולה והתחלתי את המעקב אחריה מיד לאחר שעות העבודה שלה. בימים שבהם היא נשארה בבית עיקר העיסוק היה במי שעשוי לבקר אותה, וגם חיכיתי שוב להזדמנות שהיא תצא לבלות. ביום חמישי בערב זה קרה. היא נפגשה שוב עם אותן בנות, והן נסעו לאותו בר בדיוק. כששפת הגוף של נועם לא השתנתה, כבר הבנתי שלא תהיה לנו תוצאה שונה מהפעם הקודמת.
במקום לחכות למובן מאליו, החלטתי לנסות משהו אחר. "מה הסיכוי שאת באה לעזור לי קצת?", התקשרתי לחברה טובה שלי. היא אומנם לא חוקרת, אבל יש לה כישרון טבעי להתחבר לאנשים. ראיתי במו עיניי איך נועם לא מתייחסת לגברים שניגשים לשולחן שלה, אז חשבתי שאולי התגובה תהיה שונה עם אישה. "משקאות ומונית עליך". גם זה מובן מאליו, אבל היא לא באמת שאלה.
כעבור חצי שעה החברה התייצבה ונכנסה להתיישב בשולחן קרוב לשולחנה של נועם. היא חיכתה בסבלנות עד שמבטיהן נפגשו מספר פעמים. "שמתי לב שאת לא פעם ראשונה כאן", ניגשה אל נועם. היא הסבירה לה שהיא חברה של הבעלים של המקום וסתם מתעניינת בלקוחות. נועם הייתה ידידותית למדי כנראה כאשר הבינה שלא מנסים להתחיל איתה. אחרי שהיא הזמינה אותה לכוסית של יין, היא העזה לשאול "אז למה דווקא לפה, אם את לא מחפשת?". "יש לי חבר. בערך. אני באה בשביל לבלות עם חברות שלי", הגיבה.
המהלך היה יותר מוצלח ממה שחשבתי. נועם אומנם ענתה על השאלה, אבל במילה אחת פתחה פתח לשיחה מקיפה על הנושא. "בערך?!" החברה שלי הרימה גבה, "מה הכוונה בערך?".
נועם צחקה. היא הבינה שזה לא נשמע טוב. זה היה השלב להסביר שחבר שלה לומד בחו"ל ושהם מנהלים קשר מרחוק. "האמת שאני לא סגורה לגביו. לא בגלל המרחק, זה קרה עוד קודם", המשיכה, "חיכיתי שיטוס כדי לבחון אם הוא חסר לי". תמיד מדהימה אותי מחדש רמת הפתיחות של אנשים. "ו…?", החברה העזה לשאול. "זהו שלא. ממש טוב לי לבד. הבעיה שהוא ממש אובססיבי לגביי, וחבל לי שהוא ייפגע".
"זה מקרה נדיר שאתה יודע לפני הבן שלך שזה הסוף של הקשר הזה". ידעתי שעמרי ישמח לשמוע את זה, אבל עם זאת, המלצתי לו שיאסוף הרבה אנרגיה. הוא יצטרך לטפל בלב השבור של הבן שלו, כשגם הוא יידע שזה נגמר.

הכותב הוא בעליו של "סייט חקירות",
טל' 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

ימי סליחות

ר’ אברהם בן מאיר אבן עזרא, (ראב”ע), היה מהבולטים בהוגים היהודים בימי הביניים, ועסק גם באסטרולוגיה, במתמטיקה ובאסטרונומיה. כתביו של...

טורים אישיים12 בספטמבר 2019    2 דקות
0

מידה של רחמים

סאם זיברט לא בכדי אני ממליץ לפונים אליי קודם כל לקבוע פגישת ייעוץ - זה הזמן הכמעט יחידי המאפשר לי...

טורים אישיים12 בספטמבר 2019    6 דקות

כתיבת תגובה