טורים אישיים

חדשות לבקרים

טורים אישיים28 במרץ 2019    6 דקות
0
חדשות לבקרים

הגעתי לפגישה נוספת עם חביב ואורנה. הם באו עם אותה מטרה שאיתה הגיעו בפעם קודמת ופעם אחת לפני כן. נראה לי שכבר אפשר לכנות אותם לקוחות קבועים, אבל זה גם בדיוק מה שהפריע לי. רציתי לבדוק איתם את זה יותר לעומק. "אתם בטוחים שהבת שלכם יודעת על כל הבדיקות האלה?", הפעם שאלתי את זה בנימה מסוימת של חשדנות. "בטח. ברור", ענו שניהם בלי להתבלבל.
הבת שלהם החלה לצאת עם בחור חדש, והוריה, שהם היו בעצם לקוחותיי, רצו שאבצע לגביו בדיקת רקע. הם שוב רצו לוודא שהבחור מספיק ראוי בשביל הבת היחידה שלהם. "לאור זה שזאת הפעם השלישית שלנו, לא שווה הפעם לחכות קצת?… לפחות לראות אם הקשר רציני?". אני משוכנע ששאלתי את זה גם בפעמים הקודמות. חביב ואורנה לא רצו לחכות. היו שני שיקולים עיקריים שניהלו את ההחלטה שלהם. הראשון, שאם חלילה יעלה מידע שלילי, אז יהיה קל יותר לקטוע את הקשר באיבו, והשני, שהזמן יקר להם יותר מאשר תשלום על חקירה כלשהי.
לא פעם אני צריך להתמודד עם הורים ולא עם הלקוח עצמו. זאת התנהלות אחרת מאשר ישירות מול הגורם עצמו. אם הבת שלהם למשל הייתה פונה אליי, היה לי קל יותר להבין מדוע בכלל עולה חשד, ואז גם קל לי יותר להתייחס באופן נקודתי לחשד עצמו. כאשר ההורים פונים במקום הבת, אני מקבל רק את התחושות שיש להם, בלי המקור של זה. לכן אני תמיד שואל אם הבת או הבן יודעים.
זה לא שאני חייב שהם יידעו. אין כל בעיה שהם ינהלו את החקירה גם ללא אישורה של הבת, אבל אז רמת האחריות עולה. לא מבחינה חקירתית, אלא עבורם. מה שהם לא יודעים ואני כבר יודע, זה שאם אני אמצא בשבילם משהו מחשיד, הם יהיו חייבים לעשות עם זה משהו, וזה עשוי לייצר משבר בינם לבין הבת שלהם, ובצדק. בעיקר על זה שהם מתערבים בחייה הבוגרים. זה נכון שהם תמיד יהיו ההורים שלה, אבל מותר ואף כדאי שהיא זאת שתעשה את הבחירות שלה ותנהל לבדה את חייה. זה כמובן שונה אם היא מבקשת את עזרתי. בכל אופן, זה לא המקרה שלנו. פה, כל בחור שרק מתחיל לצאת עם הבת, זוכה לבדיקה, ומסתבר שבידיעתה.

זורק רשת למים

התחלתי את הבדיקות שלי על הבחור החדש. היות שאין חשד ספציפי, הפעולות שלי בתיק הזה משולות לפעולותיו של דייג שזורק את הרשת למים, ומחכה לראות מה יעלה בה. בכל חקירה תמיד צצים נתונים, אבל זה לא בהכרח אומר שהם רעים. אחרי מספר ימים של עבודה, בחנתי את הנתונים, ועל פניו לא זיהיתי משהו שאמור להדאיג אותי או את לקוחותיי. המידע שהשגתי תואם את מה שהבחור במילא סיפר על עצמו, מה שמעיד באופן כללי על אמינות. השלב השני של החקירה זה לגבות מעט עדויות על הבחור, בין אם זה משכנים לשעבר, מקומות עבודה או חברות קודמות, ולבסס התרשמות כלשהי כללית לגביו. גם אחרי הבדיקה הזאת, קיבלתי את הרושם שמדובר בבחור אחראי ומסודר. אגב, ממצאים דומים עלו גם על שני הבחורים הקודמים שבדקתי עבורם. אף שהבדיקה יצאה טובה אז, הקשר לא החזיק מעמד בסופו של דבר.
זה היה הזמן לפגישת סיכום עם הלקוחות שלי, ולעבור איתם על החומרים שהגשתי להם. כמו בפעמים הקודמות, היו להם המון שאלות לשאול. הייתה בהם המון סקרנות, ותמיד פליאה מחדש על כמות המידע שאפשר להשיג על כל אחד ואחד. זה יפה ומפחיד כאחד. הפעם, בניגוד לפעמים הקודמות, גם אני התחלתי בין לבין לשאול אותם שאלות שקשורות לחיי הבת שלהם ולחייהם שלהם. סגרתי איתם את החשבון הכספי והעזתי לשאול בזהירות: "זה בסדר שאתערב לכם עוד קצת בחיים, ואציע משהו?". הם השיבו בחיוב.
אני יודע שבטח מה שאגיד להם עכשיו, עשוי לפגוע בפרנסה שלי. זה קורה לי לא פעם, אבל אני בכל זאת מנסה להישאר נאמן למה שאני מאמין בו. "אני חושב שאתם צריכים להפסיק לבצע את הבדיקות הללו". חיכיתי לראות את המבט על פניהם וזיהיתי שם דריכות לבאות. אני באמת חושב שחביב ואורנה פועלים בתום לב. הבת היחידה שלהם היא מן הסתם הדבר הכי חשוב להם בעולם, והם דואגים לה, אפילו שיש שיגידו שהם מגוננים עליה יתר על המידה. זכותם לעשות זאת, ובייחוד כשהיא מודעת לצעדים שלהם ומשתפת איתם פעולה. אני בכל אופן המשכתי בשלי.
שיתפתי אותם במחשבותיי שיש הרבה מה ללמוד מהתיק שלהם, מעבר לדאגה שלהם. הדבר הראשון הוא שנראה כי הבת שלהם יודעת לבחור טוב עבור עצמה. עובדה ששלושת הבחורים שבדקתי עבורם יצאו אחלה. הדבר השני, שאפילו שהבת מאשרת להם לבצע את החקירות, אני לא בטוח שהיא עושה זאת בלב שלם. עובדתית, אם זה היה הרצון שלה, היא הייתה מבקשת את עזרתם, וזה לא קרה, ובנוסף, היא הייתה מעורבת יותר בהליך החקירתי. אני אישית לא פגשתי אותה או דיברתי איתה. זה אומר הרבה. אני גם מאמין שזה מעמיד אותה בסיטואציה לא כנה מול אותו חבר נוכחי, עד לרמה שזה עשוי להשפיע רעה על המשך הקשר. הדבר השלישי היה הקריטי מכולם. "אתם מכורים לחדשות וסנסציות", הערכתי בקול רם. כששוחחתי איתם זיהיתי את זה. הם רואים ושומעים יותר מדי חדשות, ותוכניות דוקומנטריות שעוסקות במתחזים. ככל שאדם רואה או שומע על אירועים רעים, זה משנה את תפיסת החיים שלו לגבי העולם. זה לדעתי כל מה שקרה להם. הם סופגים את התובנות שלהם דרך דברים שנאמרים בטלוויזיה, ומשליכים את זה על עולמם הפרטי. זאת טעות ענקית לעשות את זה, וניסיתי לגרום להם לראות את זה. ימים יגידו אם הצלחתי.

הכותב הוא בעליו של "סייט חקירות", טל' 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. שמות הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

התשמע קולי

אלול הוא החודש המסיים את השנה בלוח העברי, ולכן הוא נחשב לחודש של חשבון נפש. מכאן המנהג להתחיל באמירת סליחות...

טורים אישיים22 בספטמבר 2019    2 דקות
0

לא על אהבה לבדה

דנית ואליאס החלו את דרכם המשותפת עם אהבה גדולה ורווחה כלכלית. זה אומנם היה בזכותה של דנית, שהגיעה עם רכוש...

טורים אישיים22 בספטמבר 2019    6 דקות

כתיבת תגובה