טורים אישיים

אז מה זה נקרא לחיות בעיניכם?

טורים אישיים19 במרץ 2019    3 דקות
0
אז מה זה נקרא לחיות בעיניכם?
צילום: אורית יגר

מניחה שגם אתם לא מפספסים את כל התמונות היפות מטיולי חו"ל, היכן הייתי ומה עשיתי ומה ישב לי להפליא בתוך צלחתי, לתפארת הפייס או האינסטוש ודומיהם, אז מה מניע אותנו להעלות את כל התמונות היפות הללו, אם לא הצורך שלנו להרגיש שאנו בחיים, ושיש לנו חיים נפלאים?                                        

השאלה היא רק עד כמה התמונות או ההצהרות המרשימות הללו, אכן משקפות את החוויה הפנימית ומעידות על כך שאנו חיים חיים מלאי עניין או את החיים הללו שאנו באמת רוצים בהם?!

בתור מישהי שמאד אוהבת לצלם ולתעד, אני עושה אבחנה בין ההנאה שלי מעצם הצילום ותפיסת פיסת רגע או מראה קסום לבין הצורך הזה שקיים בנו להראות ולהציג כלפי חוץ – תראו איפה הייתי ומה עשיתי, כשלעיתים אני תוהה היכן נשמרת גם האינטימיות של חווית האושר הפנימית של אדם בינו לבין עצמו, ללא הצורך הזה לשתף ולחלוק בכל, ועם כולם.

אחד הדברים עליהם אני עובדת עם אנשים באימון הוא פיתוח והשרשת החוויה הפנימית של המתאמן שהוא נוכח בחייו. למה הכוונה?

קחו רגע כמה רגעים למחשבה או התבוננות, ושאלו את עצמכם: היכן בחיי אני מרגיש שאני חי באופן מלא, נוכח, מעורב ובאילו תחומים אני די אדיש, "ראש קטן" מעדיף לא ליזום או להשקיע וזורם עם הדברים כפי שהם?

נילי הגיעה אלי לפגישת ייעוץ. אישה צעירה ויפה בשנות השלושים המוקדמות, עובדת במקום שתמיד חלמה לעבוד, אימא לשתי בנות ובכל זאת עצובה. כששאלתי אותה מה בעצם חסר השיבה לי שהזוגיות שלה כבר הרבה זמן נמצאת בדעיכה איטית ומתמדת.

יש לכל אחת ואחד מאיתנו מספר תחומים חשובים ומרכזיים, שאם בהם אנו חווים סיפוק חיינו יהיו מלאים גם בלי שנעלה אף תמונה משובבת נפש כראייה או עדות לכיף שאנו חווים.

שאלו את עצמכם היכן אני מרגיש שאני חי בתחושה של נמנום, או אדישות. נילי יצאה מהפגישה כשברור לה שעליה להתחיל לנקוט יוזמה ולייצר תקשורת קרובה עם בן-זוגה, אחרת המרחק ביניהם ילך ויעמיק, עד שגם מעיין הרגשות ייבש והנתק יהפך לחומה בצורה של בדידות, בתוך הקשר.

נילי הבינה שאם לא תתחיל ליזום שיחות וזמנים לתקשורת ובילוי משותף הנישואין שלה עלולים להגיע לקיצם. ברגע שהיא התחילה ליזום, היא גילתה שבן זוגה חש בדיוק כמוה, שהיא הייתה חסרה לו, והבדידות והייאוש והמחשבות העיקו ואיימו עליו לא פחות מאשר עליה.

המעניין הוא שברגע שנישואיה של נילי חזרו לקבל גוון, וטעם וריח גם החשק שלה ליזום דברים בעבודה ובתחומים נוספים בחייה, הלך והתעצם.

בשירה של המשוררת הפולנייה ויסלבה שימבורסקה "חיים בהמתנה" היא כותבת על כך שרבים מאיתנו חיים את חיינו כאילו אנו במעין חזרה גנרלית לחיים עצמם, אבל מסיימת במילים:

"אני עומדת בין התפאורות ורואה את מוצקותן.                                                                                 מפתיע אותי דיוקם של אביזרע הבמה השונים.

מנגנון הסיבוב פועל זה מכבר.

הו, אין לי ספק שזו הצגת הבכורה

וכל מה שאעשה

יהפך לעד למה שעשיתי"

מאחלת לכולנו להפנים את המסר.

שלכם,

יעל פריאל, קואצ'רית ומנחת קבוצות לתהליכי הגשמה עצמית

 

 

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

ימי סליחות

ר’ אברהם בן מאיר אבן עזרא, (ראב”ע), היה מהבולטים בהוגים היהודים בימי הביניים, ועסק גם באסטרולוגיה, במתמטיקה ובאסטרונומיה. כתביו של...

טורים אישיים12 בספטמבר 2019    2 דקות
0

מידה של רחמים

סאם זיברט לא בכדי אני ממליץ לפונים אליי קודם כל לקבוע פגישת ייעוץ - זה הזמן הכמעט יחידי המאפשר לי...

טורים אישיים12 בספטמבר 2019    6 דקות

כתיבת תגובה