טורים אישיים

הילד לא אוכל כלום!

טורים אישיים27 בדצמבר 2018    3 דקות
0

אפשר לחם בלי קשה? תפוח בלי קליפה? רק קטשופ לארוחת צהריים? • בררנות אכילה אצל ילדים - מתי זה צריך להדאיג ומתי דרושה התערבות מקצועית

הילד לא אוכל כלום!
צילום: ingimage

Iמיכל נדלI

כמו הזחל שצריך לפלס דרכו דרך הגולם על מנת להפוך לפרפר, כך גם ילדים, המפלסים דרכם לבגרות בהתמודדות עם קשיים שעליהם לעבור. קשיים אלה יכולים להתבטא במאבקי שליטה, בתחומים הקשורים בגמילה, היגיינה ואוכל.
לקליניקה הגיעה דורית, שבתה בכיתה ד', רזה ביותר, בררנית במזון, ולטענת האם מפתחת הפרעת אכילה. האם כמהה להאכיל את ילדתה במיטב בישוליה, והילדה עומדת בסירובה להתפתות. לדברי דורית, "כל ארוחה הופכת לסיוט. אני מנסה לשכנע אותה לאכול, והיא עושה לי טובה שהיא לוקחת ביס. זה תמיד מסתיים בצ'יפס, כי אני מעדיפה שתאכל משהו ולא תלך לישון רעבה".
מהי אכילה בררנית? מינקות ניתן לראות אצל ילדים העדפה למזונות מסוימים. בררנות זו מגיעה לשיאה בסביבות גיל 6, ולרוב נפתרת בחלקה כשהילד מתבגר. ממחקרים שונים עולה, שהשכיחות של אכילה בררנית בקרב ילדים ופעוטות נעה בין 10% ל־30%.​ אכילה בררנית היא מצב שבו ילדים נמנעים ממגוון רב של מזונות, ומוכנים לאכול רק מאכלים מסוימים, למשל ילד שאוכל אך ורק לחם מסוג מסוים, פסטה בלי רוטב או לחמנייה בלי כלום, בלי ירקות, בלי פירות ועוד.

זירה למאבקי כוח

יש כמה סיבות לאכלנות בררנית – גורמים סביבתיים וגנטיים, כמו רגישות למרקמים וקושי בוויסות חושי לכל תבלון או מרקם שמורגשים באופן עז. יש משקל גם לטיב הקשר בין ההורים לילד ולסגנונות האכלה. כשההורים מתעקשים, הילד מבין שיש לו זירה למאבקי כוח. הוא לומד להשתמש באוכל כקלף מיקוח. כמו בתחומים אחרים, ברגע שאנו שמים זרקור ודגש על נושא, הוא הופך למרכזי. ככל שההורים שמים דגש רגשי על עניין האוכל, כך הילד מנסה להשתמש בכלי המיקוח הזה יותר, וזה מה שיכול ליצור בררנות.
תזונה הכוללת את כל אבות המזון, עשירה ומגוונת, חיונית להתפתחות תקינה גם מהבחינה הפיזית וגם הקוגניטיבית. סקרנות וגמישות לטעימת מזונות חדשים ישפיעו על הילד גם בתקופת בגרותו.
אם אתם מרגישים שהבררנות משפיעה על בריאותו של הילד, הנה כמה דברים שאפשר וצריך לעשות:
1. כדאי לפנות לבדיקה רפואית ולהסבר של רופא המשפחה. ילדים מקשיבים לסמכות מקצועית. בנוסף, הרופא יאשר או ישלול בעיות רפואיות.
2. ארוחה משפחתית משותפת, שתכלול מגוון מאכלים, הכוללים לפחות מאכל אחד שהוא מחבב. מומחים טוענים שצריך לעתים כ-20 ניסיונות עד שהילד מוכן לטעום, אז אל ייאוש.
3. להימנע מלייצר התניה, כגון – אם תסיים את כל האוכל תקבל קינוח, או אם תאכל עגבנייה תקבל שוקולד. הילד לומד שלאכול זו פעולה כל כך לא מהנה, שהוא גם אמור לקבל עליה סוג של פרס. מעבר לכך, התניית אכילה בקבלת מתוקים עלולה לגרום לאכילה רגשית שתתפתח בגיל מאוחר יותר ותגרום לילד לאכול מתוקים כדי להתנחם.
4. נסו לשתף את הילד במהלך הכנת הארוחה, תנו לו לתבל את החביתה, לחתוך את הירקות, להכין צלחות של חומוס או גבינה. השיתוף מייצר חוויה נעימה וחיובית.
5. הורידו עומס ולחץ. אם הילד הלך לישון ללא ארוחה, וזה קורה לעתים רחוקות, זה לא נורא. בכלל, להוריד את מכבש הלחץ מנושא האכילה.
6. אפשר לגלוש ביחד באתרים ולחפש מתכונים לילדים, הצעות לכריכי בוקר וכדומה. אפשר גם ללכת ביחד לסדנאות בישול.
7. הזמינו חברים ואפשרו לילד לאכול יחד איתם. בגן ובבית הספר הילדים מתנסים יותר. אכילה משותפת מייצרת אווירה חיובית. הקפידו לפחות על ארוחה משפחתית אחת ביום.
8. זכרו – אם יש ספק וחשש, כדאי ללכת לייעוץ מקצועי.

________________________________________________________________________

הכותבת היא מיכל נדל, מטפלת בפסיכודרמה וב-CBT, מתמחה בילדים, נוער והדרכות הורים ׀
שאלות, תגובות והארות ניתן לשלוח למייל: Michalnadel@gmail.com

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

התשמע קולי

אלול הוא החודש המסיים את השנה בלוח העברי, ולכן הוא נחשב לחודש של חשבון נפש. מכאן המנהג להתחיל באמירת סליחות...

טורים אישיים22 בספטמבר 2019    2 דקות
0

לא על אהבה לבדה

דנית ואליאס החלו את דרכם המשותפת עם אהבה גדולה ורווחה כלכלית. זה אומנם היה בזכותה של דנית, שהגיעה עם רכוש...

טורים אישיים22 בספטמבר 2019    6 דקות

כתיבת תגובה