טורים אישיים

תיק פלילי

טורים אישיים18 בנובמבר 2018    6 דקות
0

אחרי החתונה גילתה שרון שבעלה הוא ההפך הגמור מאותו בחור שהכירה בהתחלה • ממישהו שהעריכה כאיש טוב, ערכי ונאור, הוא הפך עבורה למפלצת, ואז אני נכנסתי לתמונה

סאם זיבררט

אלפי שעות של ביצוע תצפיות לימדו אותי היכן נכון למקם את הרכב שלי, אבל המקרה הזה היה שונה. ישבתי ברכב וחיכיתי להתפתחות. לפתע אחת הדלתות של הרכב נפתחה, ודמות גברית עמדה שם בצורה מאיימת. גם זה היה שונה, כי דלתות הרכב שלי תמיד נעולות בזמן פעילות. חוק ברזל.
"מה אתה רוצה ממנה?", הוא לא ממש שאל אלא צרח. יצאתי מהרכב לאט והתקרבתי אליו. "אני לא יודע על מה אתה מדבר", עניתי בקול רגיל. "אל תשחק אותה", אמר והצביע לעבר בחורה שעמדה מרחוק, "היא אומרת שאתה עוקב אחריה". לא משנה מה אמרתי, הבחור המשיך בשלו. היד שלו הייתה בכיס, והאמת שזה היה מפחיד. מצד אחד, שמרתי על ארשת פנים תמימה ורגועה, ומצד שני, השארתי מסתורין. הבחור לא נרגע. זה עבר מהר מאוד לפסים של איומים, צעקות, ואז הוא גם שלף מהכיס אולר. "מה, אתה פסיכי?!", ניסיתי להרגיע אותו. זה לא היה רחוק מדקירה. "אני אוכל כמוך לארוחת בוקר", ענה והחל לתאר בפניי מה הוא עשה לאחרים שעצבנו אותו בעבר. "אתה עושה טעות", שוב ניסיתי להרגיע, "לא עקבתי אחריה". ניידת שהגיע לאזור קטעה את האירוע. יאללה לתחנה. שם הבנתי מהחוקר שלאותו אחד אכן כבר יש מקרים קודמים של אלימות.

חתונת בזק

שבוע קודם לכן הכרתי לראשונה את שרון. הכל קרה בינה לבין בעלה ממש מהר. היכרות של מספר חודשים, משם ישר חתונה וטיק-טק ילדה. בזמן הזה למדה להכיר אותו טוב יותר, והוא היה ההפך הגמור מאותו בחור שהכירה בהתחלה. ממישהו שהעריכה כאיש טוב, ערכי ונאור, היום הוא הפך עבורה למפלצת. לא רק בגלל האמירות המדכאות שלו, ההשפלות, הביקורת האינסופית, אלא כי זה הגיע גם לפסים אלימים. כשהבינה באופן סופי שזה לא משהו רגעי וחולף, החליטה "לחשב מסלול מחדש" ופנתה לכוון גט. לא היה להם על מה להיאבק כי הם לא צברו רכוש, אבל מהר מאוד גילתה שהאופי הדפוק של עומר יילחם בה גם ללא סיבה. הוא רצה משמורת משותפת, והיא בחיים לא תפקיר את גורל הילדה בידיו. הבעיה הייתה שאף אחד לא האמין לה שהוא כזה נורא.
אחד החסרונות הקיימים כשאתה בא להתגרש, זה שלא משנה מה אתה יודע ולא משנה האמת, קשה להמחיש אותה הלאה. ככל שהאמת יותר כואבת ונוראית, ככה הסביבה לא מסוגלת להאמין בזה. זה דומה גם מול רשויות הרווחה ובתי משפט. הם צריכים משהו מאוד מוחשי כדי לקבל טענה כזאת. שרון לא חשבה שבכלל יהיה מאבק כלשהו, כי האמירה הכרונית של עומר הייתה שמבחינתו "היא והילדה יכולים ללכת לעזאזל".
היא ניסתה ללכת, ואז הוא התנגד. דבר נוסף שגילתה על עומר זה שהוא שולט ביצריו. לא משנה כמה גועלי הוא נהפך להיות, כאשר יש אנשים אחרים בסביבה הוא מצניע זאת ו"משחק אותה" כמו שחקן בהבימה. זאת גם הסיבה שאיש לא מסוגל לראות בו את מה שהיא ראתה.
אפשר רק לדמיין את המבט הנפול שלה, כשאמרתי לה שאין הרבה ביכולתי לעשות עבורה. כל משפט שהוספתי ריפה את ידיה עוד יותר. "אני יכול לעקוב אחריו ולנסות לזהות סיטואציות מיליטנטיות", הצעתי. היא הבינה כמוני שהסיכויים נמוכים. עם זאת, לא הייתה לה כל אלטרנטיבה אחרת. היה שווה לה לעשות משהו מאשר לא לעשות דבר.
המתנתי לו כל יום כשיסיים את העבודה. שרון הכינה אותי ששגרת היום שלו עוברת דרך הבית ואחר כך הוא ייעלם לכמה שעות. ככה כל ערב. היה ברור לה שיש לו כבר מישהי אחרת, אבל זה לא עניין אותה. נהפוך הוא, היא קיוותה שאולי בזכותה הוא ישחרר אותה מהר יותר. קיוותה, אבל זה לא קרה. עומר איתן בדעתו לעשות לה חיים קשים. עומר הוביל אותי לכתובת לא מוכרת, ודרכה מצאתי מהר מאוד את פרטיה של החברה שלו. כל שנותר זה לחכות שייצאו החוצה לבלות, ולקוות שהמזג הפראי שלו יבוא לידי ביטוי.
כל יום מעקב נראה כמעט אותו דבר. עומר מגיע לכתובת של החברה וחוזר משם הביתה. רק פעם אחת ראיתי אותם יחד, כשהוא ירד לעזור לה להביא איזה ארגז מהרכב שלה. אחרת, הם לא יוצאים מהדירה. ביום המעקב השישי ראיתי אותה לפתע יוצאת לבד והולכת ברגל לכוון הרחוב הראשי של העיר. "יש לי רעיון", אמרתי לגיא, החוקר שעבד איתי על התיק. שלוש דקות מאוחר יותר נכנסתי אל אחד הצמתים במהירות ועצרתי ברגע האחרון כאשר היא חצתה את הכביש. המבט החודרני והכועס שלה כלפיי היה מובהק. נראה שהיא נבהלה מעט.
כשהיא נכנסה אל מסעדת סושי והזמינה טייק אווי, הייתי מאחוריה בתור. דאגתי להשאיר את הרכב שלי על המדרכה ממש סמוך למסעדה. עשיתי מספיק רעשים כדי לגרום לה להסתובב לרגע קטן ולהביט בי. כשהיא יצאה מהמסעדה עמדתי ליד הרכב. אומנם לא הבטתי אליה, אבל ידעתי שהיא חייבת להבחין בי או ברכב. עד שהיא הספיקה ללכת חזרה עם האוכל לבית שלה, כבר הגעתי ומיקמתי את הרכב שלי בדרך שלה. לא בצורה בולטת מדי אבל גם לא מוסתר יתר על המידה. כשהיא חלפה ליד הרכב שלי, הייתי עסוק בנייד שלי, אבל דאגתי מראש שבהירות המסך תהיה חזקה ותאיר טוב את פניי. זה כבר ימשוך את תשומת הלב שלה עוד פעם. לא הייתי צריך להסתכל כדי לדעת. גיא היה שם ברכב אחר ודיווח לי על כל תנועה שלה.
"עכשיו רק נותר לחכות ולראות אם זה השפיע על משהו", דיברתי עם גיא. ישבתי ברכב באותו מקום בדיוק וחיכיתי. גיא שמר עליי. "אתה יכול לפתוח את הנעילה של הרכב", אמר לי כעבור 25 דקות, "עומר והחברה שלו מתקרבים אל הרכב שלך".

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות", טל' 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. שמות הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

ימי סליחות

ר’ אברהם בן מאיר אבן עזרא, (ראב”ע), היה מהבולטים בהוגים היהודים בימי הביניים, ועסק גם באסטרולוגיה, במתמטיקה ובאסטרונומיה. כתביו של...

טורים אישיים12 בספטמבר 2019    2 דקות
0

מידה של רחמים

סאם זיברט לא בכדי אני ממליץ לפונים אליי קודם כל לקבוע פגישת ייעוץ - זה הזמן הכמעט יחידי המאפשר לי...

טורים אישיים12 בספטמבר 2019    6 דקות

כתיבת תגובה