טורים אישיים

פעמיים כאב

טורים אישיים16 באוגוסט 2018    6 דקות
0

החיים של דיקלה ידעו עליות ומורדות, אבל התפנית שחוותה לאחרונה והמידע שנחשף בפניה על בעלה היו כבר יותר מדי עבורה

פעמיים כאב
צילום: istock

את הרגע הזה היא העבירה בדמיונה אינספור פעמים בשבועות האחרונים. זה אומנם היה מהול בתהיות ובחששות רבים, אבל היה לה ברור מה הדבר שנכון לה. מה הכי טוב עבורה. זה התחזק עוד יותר כאשר הצגתי בפני דיקלה את האמת הכואבת. תמונות שממחישות את מעלליו האחרונים של בעלה. "זהו. זה הסוף", אמרה נחרצות, אבל מסתבר שלמציאות יש חיים משל עצמה.

הכרתי אותה מספר ימים קודם לכן, כשהגיעה לפגישת ייעוץ עם חשדות. היה לה יותר מחשד בסיסי. היא הייתה משוכנעת שהיא צודקת לגבי מעלליו, אבל לא היה לה שמץ של מושג עם מי. היא התבשלה עם הרעיון הזה במשך חודשים ארוכים בטרם פנתה אליי. לא משום שהיא לא רצתה לדעת את האמת. היא רצתה מאוד, אבל באופן די טבעי, כמו כולם, היא פחדה ממנה. אמת יכולה להיות כואבת, והיא רצתה להימנע בכל מחיר מלחוות את התחושה הזאת. כל עוד היא לא יודעת בוודאות, היא חשבה להתחמק מה"חוויה". עוד דבר שהיא הבינה מראש – שרגע לאחר התגלית היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות ולהחליט על הכיוון שהיא תצעד בו. הרהורים על גירושים נרקמו והחלו לקבל תוקף משמעותי.

 זוגיות טעונה

לחוקרים אין באמת תחומי התמחות, ובכל זאת אני מגדיר את עצמי כאחד שמתמחה בתיקים אישיים. אני מסביר ללקוחותיי לא פעם, שההתמחות לא באה לידי ביטוי בהכרח ביכולות חקירה גבוהות יותר, אלא בהבנה רבת שנים של כל נקודות המבט של הנושא הטעון רגשית הזה שנקרא זוגיות. עם השנים למדתי להכין את לקוחותיי לכל שלב ולאפשרות שהם יצטרכו להתמודד איתו כדי לעבור את המשבר הזה, ללא קשר אם הם בוחרים לפרק או לשקם. גם את דיקלה הכנתי לשלב הבא.

"נו, איך עברה השיחה?", התעניינתי אצל דיקלה. ידעתי שלילה קודם היא התעמתה איתו על הרומן הלוהט. "בדיוק כמו שאמרת. אחד לאחד", ענתה. "אני עוד יותר מבולבלת. אני לא יודעת מה להחליט". דיקלה חוותה על בשרה שאומנם יש לה ביד את העובדות היבשות, או ליתר דיוק במקרה שלנו – "העובדות הרטובות", אבל עדיין חלק מהאמת מסתתר במוחו של בעלה. שאלות רבות ואמיתיות כגון: מתי זה התחיל? באיזו תדירות? איך הכירו? למה הוא עשה את זה? וכיוצא בזה.

אחרי שראיתי תרחיש כלשהו אלפי פעמים, אני לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת מראש מה יקרה. כל ניסיון בעבר של דיקלה להוכיח את בעלה על הבגידה נכשל. אני תמיד אומר שלא מתעמתים עם מישהו על משהו שאתה לא יודע בוודאות. זה תמיד משאיר פתח מילוט לאותו אחד, שיעשה הכל כדי לא להודות באמת. זאת בדיוק הסיבה שבאים אליי. לגלות את האמת. לכן הפעם השיחה איתו הייתה קלה יותר. היא לא הייתה צריכה שהוא יודה בכלום, אלא רק עדכנה אותו במה שהיא יודעת ונתנה לו פרטים שסוגרים עליו. זה העלה את השיחה לשלב הבא, שבו בעלה מאשים את דיקלה במה שקרה. זה מגוחך אבל תמיד קורה. כשמכירים טוב את הסיטואציה, מבינים גם למה זה קורה. אם צולחים את השלב הזה כמו שצריך, זה מעפיל לשלב שבו צריך להחליט על הכיוון. משקמים את הקשר או לא.

ההפתעה הגדולה

אם דיקלה חשבה שהיא סגורה על עצמה קודם, נכונה לה הפתעה. אחרי שהוא עבר דרך השלבים של השיחה, הוא טען שהוא יעשה הכל כדי לא לאבד אותה. הוא התנצל אינספור פעמים, אמר שהוא אוהב אותה בלי סוף ושהרומן שלו היה שולי, לא חשוב וילדותי מצדו, ועוד המון אמירות אחרות. "אני מודה", אמרה לי כשנפגשנו, "זה מחמיא. זה ממש נעים לשמוע, על אף כל הכאב שמסביב". זאת גם הסיבה שספקות החלו לצוץ בהחלטתה של דיקלה להתגרש. בעלה קנה במילותיו תקווה מסוימת לקשר שלהם. "איך אנשים מחליטים מה לעשות?", שאלה.

אני מודה שזה קשה ומבלבל, אבל יש דבר אחד שחשוב באמת בתוך סבך הנתונים והרגשות שמסביב. חייבים להבין מה ההתכוונות האמיתית של בעלה, ובתוך משבר של אמון קשה להבחין בה.

עברו עוד כמה ימים ודיקלה כבר החליטה לתת לו צ'אנס. מעבר לאמירות הטובות והמרגיעות של בעלה, שיקולים כמו ילדים, רכוש ופרנסה הכריעו את זה. עד לאותו רגע עודדתי אותה לגבי הבחירה ושמחתי עבורה. עכשיו כבר לא הייתי איש של בשורות. "אני צריך לשבת איתך על החקירה הכלכלית", הודעתי לה. חלק מההתכוננות לגט היה לבדוק את מצבו הכספי, כדי להבטיח את זכויותיה. לא מצאתי משהו חריג שהיא לא ידעה עליו, וזה היה סימן ממש טוב.

"הבעיה שיש לי היא עם המאהבת שלו", אמרתי לה בקושי רב. במהלך החקירה על בעלה, בדקתי קצת גם אותה. מה שמשך את תשומת לבי זה שלפני כשנה היא רכשה דירה בשכונה יוקרתית. מיד הוצאתי נסח טאבו, מתוך חשש שבעלה של דיקלה רשום כאחד הבעלים, אבל לא, המאהבת הייתה רשומה לבדה. לא בדיוק לבד, אלא ביחד עם משכנתא של מיליון וחצי שקל. הטריד אותי איך בנק נותן סכום כזה גבוה, לאור הגיל וגובה המשכורת של המאהבת. "זה הביא אותי לבדוק, ומסתבר שבעלך הוא מה שנקרא, לווה תומך". בדיקלה הכה ברק באותו רגע. "הוא אחד הלווים על הבית שלה, אפילו שהוא לא רשום כבעלים". מה שזה אומר בתכל'ס, שבעלה של דיקלה לא סיים להגיד לה את כל האמת. בוודאות, הקשר שלו עם המאהבת לא היה רגעי או סתמי או שולי. גילוי נתונים עוזר לחשוף את ההתכוונות האמיתית של מישהו. "זה עכשיו כואב יותר", הגיבה דיקלה. "זה גם טורף את כל הקלפים מחדש". עד כמה שזה נשמע סרט רע, יש בזה גם משהו מרפא, ובכל מקרה הוא תמיד עדיף על פני חוסר הוודאות והעולם השקרי שהיא חיה בו קודם.

 

הכותב הוא בעליו של "סייט חקירות", טל' 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. שמות הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

“מה ששלי – שלי, ומה ששלך –...

הסיטואציה הבאה מוכרת בוודאי לרבים מכם: הילד הזמין חבר, בהתחלה הכל מתנהל כשורה, הילדים משחקים, מדברים ונהנים. לאחר זמן מה...

טורים אישיים17 בנובמבר 2019    3 דקות
0

רווק בזוגיות

הביטו סביבכם ותאמרו לי מה אתם רואים? בוודאי תמצאו לא מעט זוגות, אבל גם לא מעט רווקים בגילאים שונים, שהמשותף...

טורים אישיים17 בנובמבר 2019    2 דקות

כתיבת תגובה