"אין תחליף ללמידה כשהמורה רואה את התלמידים. החומר הלימודי יושלם, אבל מטריד אותי הקטע החברתי-רגשי", אומרת ל"המקומון" מנהלת אגף החינוך בעיריית גבעתיים, אירית אהרונסון.
אהרונסון, אשת חינוך ותיקה, מתמודדת עם אתגרים חינוכיים שלפני כשנה נראו כסרט בדיוני. "אנחנו כל הזמן פועלים למציאת חלופות לימודיות וחברתיות", היא מציינת.
התלמידים חזרו לא מזמן, איך האווירה?
"האווירה מדהימה, כמו בחזרה של 1 בספטמבר, ואפילו יותר מרגשת. היו געגועים של המורים והתלמידים".
למרות הקפסולות, בהפסקות הילדים לא שוהים ביחד בחצר?
"זמני ההפסקות של כל כיתה שונים, כך שאין התקהלות של תלמידים מכמה כיתות בו-זמנית".
מה קורה עם תלמידי כיתות ה'-י"ב?
"הלמידה היא מרחוק. ישנם דווקא תלמידים שמרוצים מהלמידה מרחוק, והם מספרים שיכולים להתרכז יותר טוב, אבל מהניסיון שלי אין תחליף ללמידה כשהמורה רואה את התלמידים ואין תחליף לסדר יום הכולל את בית הספר".
את אופטימית לקראת בחינות הבגרות בחורף?
"אופטימית מאוד. גבעתיים מדורגת במקום הראשון בארץ בשיעורי ההצלחה בבגרויות, ואנו גם מסייעים בשיעורי עזר".
לא מנסים לפתוח כיתות לימוד נוספות?
"אנחנו חייבים לפעול על פי הנחיות המדינה, ובמסגרתן מחפשים כל הזמן דרכים להקל ולסייע".
אהרונסון מספרת על מבצע חדש של מפגשים חברתיים של תלמידי כיתות ה'-י"ב עם המורים במרחבים פתוחים, כמו בפארק גבעתיים ובגן הזיכרון, במטרה להעניק מענה חברתי.
"המפגשים במרחבים הפתוחים נותנים המון לתלמידים וגם למורים", היא מדגישה. "חומר לימודי אפשר להשלים, אבל השהות הממושכת בבית עלולה לגרום לנזק חברתי ורגשי. המפגשים נועדו לתת מענה עד כמה שניתן".
בנוסף, מינהל החינוך בעירייה יזם ביקורי מורים בבתי תלמידים. "חשוב לנו לדעת שכל התלמידים בסדר. המורים מתגעגעים מאוד והלוואי שנוכל לפתוח את הכיתות כמה שיותר מהר, אבל זה לא בידינו", היא מסבירה.