חדשות רמת גן-גבעתיים

גיבור מקומי

חדשות רמת גן-גבעתיים28 במרץ 2019    7 דקות
0

הוא כיהן כסגן יו"ר הכנסת, קצין העיר וממלא מקום ראש העירייה צבי בר • לרגל צאת ספרו "מזל ואושר", נפגשנו עם עו"ד משה מרון (93) לשיחה על החיים ועל געגועיו לשאנז אליזה של רמת גן ולפוליטיקה נקייה יותר, עם פחות הכפשות ויותר כבוד, חמלה וצניעות

גיבור מקומי
מרון. "התרגשתי כשקראו לבית האזרח על שמי"

"העשייה היא מתכון לאריכות חיים", אומר עו"ד משה מרון (93), שבמשך יותר מ-40 שנה כיהן בתפקידים בכירים במערכת הציבורית, בהם סגן יו"ר הכנסת וממלא מקום ראש עיריית רמת גן. גם היום, בגילו המופלג, הוא מקפיד על סדר יום הכולל עבודה לצד פעילות ציבורית. "אני מכין לבד ארוחות, ממשיך לנהוג ברכב הביואיק שלי, ועובד חצי יום כעורך דין במשרדי שבקומת המרתף בבית", מספר מרון, אב לבן ובת וסב לנכדים ונינים.
סיפור חייו של עו"ד מרון הוא סיפורם של בני דור הנפילים של רמת גן ומדינת ישראל. לפני כתשעה חודשים הלכה לעולמה אשתו אהובה ז"ל, ומאז הוא מתגורר בגפו בביתם המרווח ברחוב שקט בגבול רמת גן-בני ברק, שנבנה מחדש לאחר שנהרס כליל מפגיעת טיל סקאד במלחמת המפרץ בשנת 91'.
מזכירתו המסורה ב-31 השנים האחרונות רחל סיביליה מגיעה מדי יום מבת ים ועובדת לצדו עד הצהריים. "מאז שהתחלתי לעבוד במשרדו, כשעוד היה בתל אביב, לא היה רגע דל", היא מספרת. במקביל, ממשיך מרון לכהן כנשיא קרן רמת גן לתרבות ולטפח את תחביביו – אוסף של אלפי ספרים, עיתונים עתיקים, יומני חדשות מהעולם ובולים.
לקראת יום הולדתו ה-93, שחל בסוף השבוע שעבר, הוציא מרון לאור את סיפור חייו, תחת הכותרת הממצה "מזל ואושר". לרגל השקת הספר נפגשנו בביתו. כבר בכניסה פגשתי עוד דמות מיתולוגית ברמת גן, המפקד לשעבר של שירותי הכבאות וההצלה אהרון גודינר. "הכרתי את משה לראשונה כשהבית כאן נהרס והגעתי אז עם צוותי כבאות והצלה. מאז אנחנו בקשר", מספר גודינר על חברו.
ספרו של מרון הוא מסע מרתק ונוסטלגי במנהרת הזמן, השופך אור על אירועים דרמטיים בתולדות המדינה והעיר. הוא נולד בגרמניה וחווה כילד בן 7 את עליית הנאצים לשלטון בשנת 33'. "אף ששמו של בית הספר שבו למדתי שונה ל'היטלר', החיים המשיכו במסלולם, אבל לסבתי, שהייתה אישה בעלת חושים חדים, לא היה ספק שאנחנו צריכים לעזוב ושהיעד שלנו הוא ארץ ישראל, פלשתינה", כותב מרון בספרו. בזכות הסבתא האמידה, הספיק מרון, שהיה בן יחיד, לעזוב את גרמניה יחד עם אמו ובעלה. בפברואר 36' הוא הגיע לנמל יפו עם האונייה "גלילאה".
מרון ואמו התגוררו בתל אביב הקטנה. על השמדת מרבית בני משפחתם בשואה, נודע להם בדיעבד. "רק לאחר המלחמה התברר לנו גודל האסון שאירע למשפחתנו – חמישה מאחיה ואחיותיה של סבתא ובני משפחותיהם נספו בשואה, ורק שניים מאחיה שברחו מבעוד מועד לפורטו ריקו ולארצות הברית הצליחו להינצל", הוא מספר.
כעורך דין צעיר, שקיבל את רישיונו בשנת 48', הוא שירת בפרקליטות חיל האוויר ומאז הקריירה המשפטית שלו נמשכת כבר 71 שנה. באותם ימים הכיר את אשתו אהובה, ששירתה כחיילת במחלקת התרבות במטה חיל האוויר ברחוב הירקון בתל אביב. לרמת גן הם הגיעו בשנת 54'. ביתם הראשון היה בשדרות הילד.

"ביתי השני"

את דרכו הפוליטית הוא החל בתנועת הציונים הכלליים, שהייתה ידועה כמפלגה הליברלית. הסכם השותפות עם חרות בראשותו של מנחם בגין ז"ל, סלל את הדרך להקמת גח"ל ובהמשך הליכוד. הליברלים היו כוח פוליטי מוביל ברמת גן ובית האזרח שברחוב ביאליק היה מרכזם. "זה היה ביתי השני", מספר מרון, "התרגשתי כשהחליטו לקרוא לבית האזרח על שמי".
בעצת אחד מראשי הליברלים, פנחס רוזן, שכיהן כשר המשפטים הראשון של ישראל, הוא פנה לזירה העירונית. "די מהר הבנתי שההתקדמות שלנו, הצעירים, לזירה הפוליטית הארצית חסומה". בשנת 69' התמודד מרון למועצת העיר ברשימתו של ראש העיר הראשון אברהם קריניצי. "הוא הופיע בפתח ביתי וביקש שאצטרף לרשימה שלו למועצה. קריניצי היה אז בן 80 פלוס, אך עדיין אדם פעיל, נמרץ ושמח שאהב לארח", משחזר מרון.
מרון מתגעגע לכבוד ההדדי בין יריבים פוליטיים באותם ימים. "ההכפשה היחידה במערכת הבחירות הייתה שטענו שקריניצי זקן ולא צריך לבחור בו. הוא התקשר לדוד בן גוריון, שהיה ידיד שלו, ואמר לו 'אני פעיל ועירני, איך האנשים שלך עושים לי את זה?'. בן גוריון הבטיח להתערב, ואחרי יום כבר הוסרו הפלקטים", הוא מספר. מאז הטביע מרון את חותמו על העיר בשורת תחומים, בין השאר בהצבת השלטים הירוקים עם שמות הרחובות ומספרם.
כמחזיק תיק כוח אדם בעירייה, הוא הנהיג משלוח ברכות אישיות לכל עובד ביום הולדתו, בחירת עובדים מצטיינים מדי שנה, מתן הנחות לגמלאים והקמת צוות "הפגם הקטן", שהעניק פתרונות עזרה ראשונה לליקויים ברחבי העיר. במקביל, התמקד בהרחבת קשרי החוץ של העירייה וטיפוח הארגונים ההתנדבותיים בעיר. בין היתר, כיהן כקצין העיר וכיו"ר הוועד למען החייל ברמת גן, ובשורת מועצות מנהלים, בהן של הספארי וכפר המכביה.
"במשך שתי מלחמות, יום הכיפורים ושלום הגליל, שימשתי כקצין העיר רמת גן במילואים. אחד הדברים האיומים בתפקיד הזה היה כרוך בהוצאת משלחות לבתי הנפגעים על מנת להודיע להם את בשורת האיוב, שהבן או האב נפלו בפעולה", הוא מספר. "מילאתי תפקידים רבים בחיי, אך התפקיד הזה היה הקשה מכולם. פרט ללחימה, הוא מהקשים שמוטלים על בן אדם".
בהמשך כיהן מרון במשך כעשר שנים כסגן ראש העירייה וכחמש שנים נוספות, עד 2003, כיו"ר מועצת העיר. נועם הליכותיו הפך אותו לדמות מקובלת על כולם. גם במישור הארצי הוא זוקף לזכותו קריירה עשירה. הוא כיהן שתי קדנציות כחבר כנסת מטעם הליכוד, בין השנים 1984-1977. "הייתי יו"ר ועדת הכנסת וסגן יו"ר הכנסת. נאמתי בערבית בעת הביקור ההיסטורי של סאדאת. לא ידעתי ערבית, אבל כתבו לי את הנאום באותיות בעברית", הוא מספר.
מרון חושף פרט מעניין נוסף מביקורו של סאדאת: "לא אשכח איך עמדתי ליד רא"ל מוטה גור, שהיה אז הרמטכ"ל, והוא אומר לי, ספק בהלצה ספק ברצינות, שעוד מעט ייפתחו דלתות המטוס שזה עתה נחת ויגיחו ממנו חיילים מצרים חמושים בתתי מקלע ויירו בכל הפמליה הישראלית המכובדת שעמדה לקבל אותם. 'הם עוד יהרגו את כל הצמרת שלנו', הוא סינן, ואני חייכתי לעצמי, כי היה ברור לי שהתרחיש הזה אינו מציאותי".
מרון מגלה שלקראת הבחירות בשנת 89' הוא התכוון להתמודד לראשות עיריית רמת גן מול ראש העירייה היחיד בתולדות העיר מטעם מפלגת העבודה, אורי עמית ז"ל. אבל בעקבות בקשתו האישית של ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא החליט שלא להתמודד, ולתמוך בצבי בר שהתמודד מטעם הליכוד. "ביבי הסביר לי מדוע עליי לוותר על המרוץ לראשות העירייה, על מנת לחזק את המועמד מטעם הליכוד", הוא משחזר. "לאחר בחירתו, שימשתי כממלא מקומו".
למה אתה מתגעגע ברמת גן?
"לרחוב ביאליק של פעם. חשבנו שזה השאנז אליזה של רמת גן. לא היו אז התריסים המכוערים בחנויות, רק ויטרינות, בתי קפה ומסעדות. גם לא בנו לגובה באזורי בנייה נמוכה".
מה ההבדל בין הפוליטיקה של אז לזו של היום?
"אז היה יותר כבוד הדדי ופחות הכפשות. היום יש אינטרנט, חיים בצורה יותר מהירה ועניינית, אבל אין את אותם יחסים בינאישיים, חמלה ואנושיות. אז גם הייתה צניעות".
מה היית ממליץ לראש העירייה?
"נפגשתי עם כרמל שאמה הכהן ונתתי לו ארבע עצות: לחדש את ימי ההולדת לעובדי העירייה, להחזיר את סיירת 'הפגם הקטן', לכנס פעם בשנה לארוחה את כל יקירי העיר ולהרחיב את הקשרים הבינלאומיים של רמת גן".

כתבות נוספות בחדשות רמת גן-גבעתיים

0

שריפה בגבעתיים בגלל אופניים חשמליים

לוחמי האש הגיעו בשעות הצהריים היום (שבת 14.9) לכבות שריפה בדירה ברחוב כצנלסון בגבעתיים. צוותי הכיבוי שהגיעו למקום זיהו עשן...

חדשות רמת גן-גבעתיים14 בספטמבר 2019    דקה אחת
0

נזרי נבחרה במכרז לדוברת עיריית רמת גן

בתום הליך מכרז, נבחרה ביום שני לבנת נזרי לתפקיד דוברת עיריית רמת גן ומנהלת אגף קש"ת, האחראי על קשרי קהילה,...

חדשות רמת גן-גבעתיים12 בספטמבר 2019    דקה אחת

כתיבת תגובה