מגזין רמת גן

לשבור את הדממה

מגזין רמת גן22 באוגוסט 2018    5 דקות
0

הרב שמעון לוי, שעומד בראש עמותת שמעיה, מדבר על בנו כבד השמיעה, על הקמפיין לשילוב חירשים במקומות עבודה ועל הצורך להנגיש את מוסדות החינוך: "חברה ששואפת לשוויון לא יכולה להתעלם מבעלי צרכים מיוחדים"

לשבור את הדממה
פעילות של שמעיה. מנסים להעלות את המודעות

לפני כחודש צפיתי בהצגה "ילדים חורגים לאלוהים" בתיאטרון "נא לגעת", ומאז הרגשתי שנפתח לי צוהר לעולמם של החירשים. כשחיפשתי מידע על חירשים וכבדי שמיעה באזור שלנו, הגעתי לעמותת שמעיה ששוכנת ברמת גן. בין השאר, העמותה מפעילה מסגרות חינוכיות לילדים עם מוגבלות ופועלת לשילוב חירשים במעגל התעסוקה.

בראש העמותה עומד הרב שמעון לוי, תושב תל אביב, שהגיע לתחום בעקבות בנו החירש. נפגשתי איתו השבוע, וגיליתי טיפוס מרתק, שמשלב יהדות, אהבת אדם ועזרה לבעלי מוגבלויות בדרך שיש הרבה מה ללמוד ממנה.

פועלה הרב של העמותה לכד את תשומת לבו של ראש העירייה, ישראל זינגר, שזימן לפני שבוע את ראשיה לפגישה שבה הבטיח לפעול למען שילוב של בעלי מוגבלויות בעירייה. הפגישה נערכה ביוזמת המתורגמנית לשפה הסימנים, לאה חייקה, ילידת העיר שנושא ההנגשה חשוב לה מאוד. בפגישה הועלו רעיונות ליוזמה לקריאה לבעלי עסקים בעיר להציע מקומות עבודה לחירשים.

לזכותו של זינגר ייאמר כי הוא לא רק מדבר, הוא גם עושה. לראיה, לאחרונה הוא פתח מול העירייה את "עמנואל – קפה שווה" – מיזם משותף של האגף לשירותים חברתיים בעיריית רמת גן, מחלקת הצעירים של אגף החינוך וחברת מפעלי בית עמנואל. במקום מועסקים עובדים שמתמודדים עם מוגבלויות מסוגים שונים או מוגדרים כבני נוער בסיכון.

"אנחנו גאים בעמותות החברתיות הרבות הפועלות בתחום בעיר רמת גן ושמחים שעמותת שמעיה החליטה לפעול בעיר", אומר זינגר. "צוות האגף לשירותים חברתיים והעמותה כבר עמלים על פיתוח פרויקטים ייחודיים לאוכלוסיית כבדי השמיעה, בהם פתיחת מועדון חברתי ומיזם תעסוקה לאנשים עם מוגבלות ולקויי שמיעה וחירשים בעיר".

כשאני שואל את הרב לוי כיצד מגיבים בעלי עסקים כשהוא מבקש מהם לקלוט עובדים חירשים, הוא אומר: "יש תגובות חיוביות, אבל למען האמת יש לא מעט סירובים. יש מי שאומר לנו שעם כל הכבוד למצווה, יש לו עסק לנהל ושאם הוא רוצה לתרום לחברה הוא ייתן צדקה. אני יכול להבין, כי גם עם שכר ההתאמה שהמדינה נותנת כתמריץ לשילוב החירשים זה עדיין לא מספיק. אבל ברוך השם הצלחנו להכניס לא מעט חירשים בכמה מקומות עבודה, והם נקלטו בהצלחה. הלקוחות מרגישים שהם שותפים למצווה ולתיקון החברה שלנו. בסופו של יום, חברה ששואפת לשוויון לא יכולה להתעלם מבעלי צרכים מיוחדים".

ספר לי על מקרה מרגש שנתקלת בו.

"היה לנו מקרה של אדם שנפגע בתאונת ראש וארבע שנים לא יצא מהבית. הוא ביקש מאיתנו שנעזור לו להשיג עבודה. אחרי זמן קצר קיבלנו מכתב מאשתו, שהודתה לנו וכתבה לנו שהילדים קיבלו אבא אחר. הוא לא יכול היה להשתלב במשרה מלאה, אלא רק ארבע שעות ביום, ועדיין – היה לו בשביל מה לקום בבוקר, להתלבש, לצאת לעבודה ולהרגיש שווה בין שווים. בשביל אנשים כאלה זה המון".

להשתיל או לא להשתיל?

בנו של הרב אובחן בגיל 3 ככבד שמיעה והיה בין הילדים החירשים הראשונים שנותחו בבית החולים שיבא (עד אז ניתחו רק מבוגרים חירשים). בעניין זה מספר הרב כי יש לא מעט הורים חירשים שנולד להם ילד חירש והם מסרבים לאשר לו לעבור ניתוח להשתלת שתל כדי שלא ירגיש חריג במשפחה.

"היה לנו מקרה של זוג הורים חירשים שהגיעו למועדונית שלנו שסירבו שהילד יעבור ניתוח", נזכר הרב. "בשיחות שערכנו איתם הסברנו להם את החשיבות הרבה, והם נעתרו. הילד עבר את הניתוח וכיום הוא שומע כרגיל. בסופו של יום, הילד הפך למתורגמן של ההורים שלו והוא עוזר להם בכל מה שהם צריכים, על אף שהוא רק בן 6".

יש שיגידו שאתה כחרדי צריך לקבל את העובדה שהבורא קבע שהילד ייוולד חרש ושאתה למעשה מתערב במעשה הבריאה.

"זו שאלה טובה, אבל מצד שני אפשר לומר שהבורא גם ברא את הטכנולוגיה שמאפשרת את הניתוח".

בכל שנות פעילותו בעמותה הפך הרב לוי למומחה בתחום ופתח לא פחות משבעה סניפים ברחבי הארץ, כולל במגזר הערבי והדרוזי. "אנחנו נותנים שירות לכל אדם באשר הוא אדם. בימים אלה אנחנו מקימים מרכז בטבריה, שייתן שירות לכל אזור הצפון".

כמה חירשים יש בארץ?

"שאלה טובה, אבל לצערי אין במדינת ישראל נתון רשמי. כמה פעמים פנינו למשרד הרווחה כדי שימפה את אוכלוסיית החירשים בארץ, אולם משום מה זה לא עזר. עוד דבר משונה מאוד הוא שרק מי שהתחרש עד גיל 3 מקבל סל תקשורת. אם התחרשת בגיל 3 ויום – לא מגיע לך כלום, וזה ממש לא מובן. אנחנו מקווים שנצליח לגרום למשרד הרווחה לשנות את דעתו בעניין".

אילו הכשרות אתם עורכים לצוותים שלכם?

"יש לנו תוכנית ששותפים לה משרד החינוך ומשרד הרווחה, שבה אנחנו תומכים לא רק בילד החירש אלא גם במשפחתו. הסיבה היא שאם המשפחה מתביישת בילד החירש היא מקשה על השיקום שלו. לכן חשוב לנו לקרב את המשפחה אל הילד החירש. פעם בחודש אנחנו עושים מפגש להורים ופעם בארבעה חודשים אנחנו עושים מפגש לאחים. ברוך השם הגענו למצב שאחים אומרים 'תודה רבה שיש לנו אח חירש, כי בזכותו יש לנו פעילות כל כך כיפית. לא הסתפקנו בזה, וכבר ארבע שנים אנחנו עושים פעילות חברתית שבה הילד החירש יכול להזמין שני חברים מהכיתה לטיול ופעילות עם תכנים מאוד עשירים".

איך אתם מממנים את הפעילות? מישהו תומך בכם?

"אנחנו מקבלים תמיכה ממשרדי החינוך, הבריאות והרווחה, וברוך השם יש גם יהודים טובים שתורמים לנו. אם יש מישהו מהקוראים שרוצה לעזור לנו לעזור לחירשים, נקבל אותו בברכה".

כתבת וידיאו על העמותה מחכה לכם בדף הפייסבוק "המקומון רמת גן"

כתבות נוספות במגזין רמת גן

0

המספריים של אילן

אילן מרגלית, תושב רמת אפעל, מספר על הלקוחות המפורסמות שמגיעות למספרה המיתולוגית במרום נווה ועל השליחות חייו: מספרה בבית חולים...

מגזין רמת גן16 בדצמבר 2018    דקה אחת
0

עזרה בדרך

אפליקציה התנדבותית חדשה ומסקרנת בשם "זה לזה" מגייסת את יתרונות הסביבה הטכנולוגית לטובת מטרות חברתיות, מחברת בין אנשים ליצירת קהילה...

מגזין רמת גן13 בדצמבר 2018    4 דקות

כתיבת תגובה