מגזין רמת גן

מישהו שומע אותם?

מגזין רמת גן7 באוגוסט 2018    3 דקות
0

"נא לגעת" ביפו מעלה מחזה חדש, "ילדים חורגים לאלוהים", ובפעם הראשונה משתף שחקנים שומעים לצד השחקנים החירשים • מנכ"ל המתחם, אורן יצחקי, מדבר על סכנת הסגירה שריחפה מעל המקום ועל הצורך לשלב חירשים ועיוורים בחברה הישראלית

מישהו שומע אותם?
ילדים חורגים לאלוהים- נא לגעת | צילום: אבי לוי

המחזה הקלאסי "ילדים חורגים לאלוהים" עולה בתיאטרון "נא לגעת" ביפו (בימוי: נועם שמואל). זו הזדמנות מצוינת לתפוס את המנכ"ל אורן יצחקי לשיחה על שילוב של חירשים ועיוורים בחברה ובמשק.

לפני שלוש שנים כתבתי ב"המקומון" על סכנת סגירה שריחפה מעל המקום – סכנה שלשמחתי נעלמה מאז נכנס יצחקי לתפקידו. "מצב ההכנסות שלנו השתפר בזכות חשיפה ומודעות גדולה יותר למקום", מספר יצחקי. "הפעולה הראשונה שעשיתי היא להרחיב את מגוון הפעילויות שלנו. בעבר היה לנו בסיס בנמל יפו בלבד, וכיום יש לנו סדנאות ופעילויות בכל רחבי הארץ, שזה שינוי מאוד גדול בתפיסה. כמו כן, הוצאנו כמה מוצרים שהם לא רק תיאטרון. ניסינו להגיע לעוד קהלים ולתת להם את חוויית החושך לא רק במסעדה שלנו אלא גם במוזיקה. יצרנו שני מופעים שהם בחושך מוחלט. תזמורת פילהרמונית שמנגנת מוזיקה קלאסית בחושך וגם קונצרט רוק בחושך ובין השאר אירחנו את ברי סחרוף. זה אפשר לנו להגיע לקהל צעיר יותר. מצד אחד, נתנו כבוד לעבר, אבל כל הזמן חשבנו עם הפנים לעתיד".

לדבריו, גם העלאת ההצגה "ילדים חורגים לאלוהים" היא חלק מהמגמה להרחיב את הקהל. לראשונה משתתפים בהצגה של התיאטרון גם שחקנים שומעים, כפי שנעשה במחזה המקורי שעלה בארה"ב. "אין בארץ במה או בית ספר למשחק שמשלב שחקנים חירשים", מספר יצחקי. "המחזה מדבר על הקושי של חירשים לתפקד בחברה".

הצגות באמת יכולות לשנות תודעה ציבורית?

"אני בטוח בזה. אנחנו מאפשרים לקהל לא רק לראות הצגה, אלא גם לדבר עם החירשים והעיוורים. זה קורה במסעדה שלנו שבה המלצרים עיוורים ומדברים על החיים שלהם עם הלקוחות. זה קורה בסדנאות בבתי ספר שבהן התלמידים פוגשים את העיוורים והחירשים שמספרים להם על החיים שלהם".

מהן המשכורות של השחקנים?

"כפי שנהוג בשוק. לא שכר מינימום. שחקן יכול לקבל 400 שקל להצגה. אנחנו מעסיקים גם חירשים במשרה מלאה והם מרוויחים 7,000-6,000 שקל, שזה מכובד מאוד".

"להכיל ולא לצפות"

אחד השחקנים בהצגה הוא אלעד כהן, שהגיע למקום אחרי שהמנכ"ל ראה את הדוקו "איך מסמנים אהבה", שיצר וביים עם איריס בן משה ונתי אדלר. הסרט, שזכה בפרס הקהל בפסטיבל דוקאביב 2017, שכנע את יצחקי לזמן אותו לאודישן, שבסופו הוא נבחר לגלם את הדמות של אוריין.

ממתי אתה משחק?

"מאז שאני זוכר את עצמי, זה מתחיל בלשחק שאני בסדר ושאני כמו כולם ולהעמיד פנים שאני 'שומע', כי נולדתי למשפחה שומעת שלא ידעה שפת סימנים וגם הייתי בסביבה שדיכאה את שפת הסימנים, והתרכזו בזה שאגיב כמו שומעים בלי להתחשב בזה שאני בסך הכל חירש. כמו כן, גם השתתפתי בכמה הצגות עם שחקנים חירשים".

מי המודל שלך?

"לצערי, אין מודל. לצערי, במדינה לא הבינו שיש לתת לחירשים מודל להזדהות והעדיפו לתת לנו, לחירשים, מורים שומעים שלא יודעים שפת סימנים טובה, לכן קשה לי לראות במישהו כמודל בשבילי. אז בינתיים אני מודל לעצמי".

אפשר להתפרנס מזה?

"זה תשובה שגם שחקנים שומעים יענו עליה אותו דבר, שזה קשה מאוד".

מה המסר שלך לאנשים שומעים?

"שהם צריכים להכיל אנשים ולא לצפות שאנו נעמוד בצד ושלא ניאבק על הזכויות שלנו. ועד שהם יבינו ויכילו ועד שהממשלה תלמד, המסר שלי הוא לא לאנשים שומעים אלא לנו, לאנשים נכים, שעלינו להמשיך להיאבק למען השוויון וכל אמצעי נגישות שמגיעים לנו כדי להגיע למקום של שוויון".

כתבות נוספות במגזין רמת גן

0

המספריים של אילן

אילן מרגלית, תושב רמת אפעל, מספר על הלקוחות המפורסמות שמגיעות למספרה המיתולוגית במרום נווה ועל השליחות חייו: מספרה בבית חולים...

מגזין רמת גן16 בדצמבר 2018    דקה אחת
0

עזרה בדרך

אפליקציה התנדבותית חדשה ומסקרנת בשם "זה לזה" מגייסת את יתרונות הסביבה הטכנולוגית לטובת מטרות חברתיות, מחברת בין אנשים ליצירת קהילה...

מגזין רמת גן13 בדצמבר 2018    4 דקות

כתיבת תגובה