בריאות

ארוחה דלה

בריאות13 בפברואר 2020    3 דקות
0

בכל שנה מתפרסם דוח עוני אלטרנטיבי, שמציג נתונים מדאיגים על ילדים רעבים, ומידע מדאיג לא פחות אפשר לקבל מאחוזי ההשמנה והתחלואה שמקורן בתזונה גרועה ביישובי הפריפריה בישראל

ארוחה דלה
צילום: ingimage

 

האם באמת ניתן היום להגדיר עוני ביולוגי בקלוריות בלבד? לפי יחידת מדידה זו היינו מצפים לראות עניים במשקל גוף נמוך, והנתונים מוכיחים את ההפך: עודף משקל והשמנה בעולם ובישראל גבוהים במיוחד, ובעיקר בקרב אוכלוסייה במצב חברתי-כלכלי נמוך. עובדות אלה מדאיגות מאוד. לא בכדי ארגון הבריאות העולמי הגדיר את ההשמנה כמחלה כבר ב-1997. בשנה האחרונה גם בישראל הוגדרה ההשמנה כמחלה.
בישראל כ-62% מהגברים וכ-53% מהנשים מוגדרים בעודף משקל או השמנה. כאמור, יש קשר בין המעמד החברתי-כלכלי, מה שמסביר עובדה נוספת: שיעור האנשים עם השמנה בפריפריה גבוה יותר מאשר במרכז הארץ. כלומר, קלוריות לא חסרות לאוכלוסייה החלשה, אך איכות תזונתית של המזונות שהם המקור לקלוריות – חסרה.
פרדוקס ההשמנה
חישוב הקלוריות בתפריט הוא שקלול סך הקלוריות המגיעות מקבוצות המזון השונות: פחמימות, חלבונים ושומנים. הערך הקלורי מעיד על כמות האנרגיה שהמזון מספק לגוף, אך לא על איכות הרכיבים שמזון. לצורך הדגמה, כוס משקה תוסס שווה בערכה הקלורי לפרוסת לחם מלא. אך כאן מסתכם הדמיון. הקלוריות מכוס המשקה המתוק מגיעות רק מהסוכר שהמשקה מכיל, ואילו בפרוסת לחם מלא – המקור לאותו מספר קלוריות הוא מפחמימות מדגנים מלאים ומחלבונים. ובנוסף לאלו, הפרוסה תורמת גם סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים חשובים. משקאות מתוקים, כמו גם עוגות, עוגיות, ממתקים, חטיפים מלוחים ועוד, מכונים "קלוריות ריקות", שכן אינם תורמים לגוף דבר פרט לקלוריות, ולעתים אף רכיבים המזיקים לו, כמו סוכר, נתרן ושומן רווי. תזונה המבוססת על "קלוריות ריקות" מובילה להשמנה, ובמקביל גם למחסור תזונתי. זאת להבדיל מתזונה המבוססת על מזונות עם פרופיל תזונתי גבוה, המסייעת לקידום בריאות ואיכות חיים.
ומכאן ההגדרה של "אי-ביטחון תזונתי", המגדירה נכון את הבעיה התזונתית בעוני של המאה ה-21. על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, אי-ביטחון תזונתי מתבטא בהיעדר יכולת כלכלית ונגישות סדירה לתזונה בסיסית הנדרשת לקיום מאוזן ותקין. ביטחון תזונתי מוגדר כמצב שבו לכל בני האדם יש כל העת נגישות סדירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, המתאים להעדפותיהם וצורכיהם התזונתיים, ושמאפשר להם קיום חיים פעילים ובריאים.
ההשמנה מהווה גורם סיכון למחלות כרוניות וקשות, המאפיינות את המאה הנוכחית: סוכרת, מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סרטן המעי הגס ועוד. השמנת יתר קשורה לעלייה בסיכון למחלות אלה – עלייה של כ-80% בתחלואת סוכרת, כ-35% במחלות לב וכלי דם, ו-55% בקירוב – לחץ דם גבוה.
את הפער במצב הבריאותי בין אוכלוסיות חזקות לחלשות נמחיש באמצעות שכיחות מחלת הסוכרת בישראל, שיותר מ-500 אלף איש חולים בה, כאשר בבת ים 46.2% מהתושבים חולים בה (כמעט כל אדם שני!), ואילו ברמת השרון – רק 12.7%. למחלה השלכות לא רק על הפרט, אלא גם במעגלים הקרובים לו – משפחה וחברים – ובמעגלים רחבים יותר, כמו מקום העבודה.
לתזונה תרומה גדולה במניעת סוכרת והשפעה רבה על הטיפול במחלה. השקעה בקידום המודעות לסוכרת ולתוצאותיה תהיה זולה מהעלויות (הכלכליות, החברתיות ועוד) הכרוכות בטיפול ובתמיכה בחולים בה. היקף כמות החולים היום ואלה שסיכוייהם לחלות בסוכרת גבוהים – מכביד גם ברמה הלאומית.
רגע לפני הבחירות הצפויות, כדאי למקבלי ההחלטות בישראל להתעמק בשאלות של מניעה, מה שעשוי לחסוך מהם בעתיד את הצורך להתמודד עם עוד מטופלים במסדרונות של בתי החולים.

כתבות נוספות בבריאות

0

כלכלה מעגלית

  מטרתה של הכלכלה המעגלית היא למצות את המוצר התעשייתי ככל האפשר. כלומר החל מהשלבים הראשונים כמו בחירת הרכיבים של...

בריאות11 במרץ 2020    4 דקות
0

חרקים ונהנים

  החדשנות בתחום המזון והתזונה מפתיעה בכל פעם מחדש, עם פתרונות יצירתיים, שונים, ולעתים אף משונים. אחד האתגרים העתידיים של...

בריאות25 בפברואר 2020    5 דקות

כתיבת תגובה