אוכל

אסייתית שכונתית

אוכל17 בדצמבר 2019    4 דקות
0

"טאטאמי" מגיעה מהפריפריה לתל אביב, והיא שומרת על צביון המתאים למסעדה שכונתית איכותית

אסייתית שכונתית
צילום: דן פרץ

כתל אביבית ותיקה, שחיה רוב חייה במרכז העיר, אני מגלה שיש בעיר אזורים מרתקים שהם זרים לי לחלוטין, אזורים שמתנהלים אחרת לגמרי ממה שאני מכירה, בקצב שונה. מדרום העיר – הגדוש מקומות קטנים ושכונתיים ואוכלוסייה נינוחה והיפסטרית, ועד לצפון, עם המקומות היותר מהודקים, המותאמים לאוכלוסייה המבוססת והבורגנית שבו.
כך גיליתי את החלק המערבי של רחוב איינשטיין העיר – מובלעת מפונפנת, שעוטפת בחיבה את כל מה שגוש הבניינים שם זקוק לו מבלי לזוז יותר מדי: בנקים, פיצוציות, מספרה, סופר, וכמובן בתי מאפה, בתי קפה וכל מיני מסעדות חדשות. למשל, ממש לאחרונה נפתחה שם ה"בייקריה" – שילוב מסקרן בין מאפייה מושחתת לשיפודיה איכותית. אבל הפעם דווקא קפצנו לאכול ב"טאטאמי", שמביאה מטבח אסיאתי כשר. אני מודה שבכללי, המתחם כולו לא מייצר ציפייה למשהו קולינרי מסעיר, ואני משערת, בלי להכליל יותר מדי, שמטרתם העיקרית של העסקים שנפתחים שם היא לעשות כסף ולתת מענה שכונתי קרוב, ופחות לרגש את החך של המקומיים. למרות זאת, אני צופה שבקרוב יקלוט איזה שף את הפוטנציאל הכלכלי באזור, ויקים איזו מסעדת פיין דיינינג שאליה יעלו לרגל מכל תל אביב.

מחיפה לתל אביב
זהו הסניף השלישי של המסעדה שמקורה בחיפה, והתפריט, כיאה למסעדה אסיאתית פריפריאלית, עמוס וגדוש בכל הבא ליד – מה שנותן לכל אחד את האופציות למצוא את עצמו. באנו סקפטיות, אבל יצאנו די מרוצות.
התחלנו בבאן עוף לימוני (53 שקל), שכלל פרוסות חזה עוף מבושלות עם ג'ינג'ר, למון גראס וגלנגל. הבאן עצמו היה חביב – אומנם הייתה חסרה בו האווריריות של באן מושלם והוא היה מעט דביק בנגיסה, אבל המילוי עוף שלו היה מצוין ומעניין. לצדו לקחנו רול סושי (53 שקל) שנקרא צ'ין צ'אנג, שהיה מושלם – אינסייד אאוט של טונה אדומה, בצל ירוק, אבוקדו, מיונז דבש יוזו, במעטפת של אבוקדו וטונה, בעיטור שבבי טמפורה ונגיעות מיונז. באמת, פשוט מושלם – האורז הרגיש כמו אוויר, עשוי מעולה, כאשר החמיצות-מתיקות שלו הייתה עדינה, אבל עדיין מורגשת, והמילוי לא היה מוגזם ויצר ביס נכון. סיימנו את הראשונות עם סלט סעודת הקיסר (59 שקל) – אטריות שעועית, עוף קצוץ, עגבניות, בצל סגול וירוק, מיקס עלים, בוטנים ושבבי צ'ילי ברוטב ליים סוכר דקלים פיקנטי – משחק טעמים מצוין, פיקנטיות וחמצמצות – מאוד נהנינו.
השירות במקום הוא לעילא. אנחנו ישבנו על הבר, הברמן תקתק הכל וידע לספק מענה לכל שאלה שהייתה לנו.

רמות מחיר שונות
משם המשכנו לעיקריות – סמכנו על הברמן שהמליץ לנו. בשונה מהרבה מסעדות אסיאתיות, יש שני סוגי עיקריות וההבדל במחיר הוא משמעותי. במנות ווק – אורז ונודלס – תמצאו את הקלאסיות ומיני מוקפצים בשלל ירקות, אבל בהמשך תמצאו עיקריות שעוברות את ה-100 שקל, כגון פילה סלמון ברוטב קרמל; מדליוני פילה בקר ברוטב מיסו ויין אדום; מניפת חזה אווז באויסטר גלייז ועוד. אנחנו לקחנו רד הוט צ'ילי קארי (67 שקל) – מנה של קארי אדום, רצועות בקר, חלב קוקוס, חצילים, עגבניות שרי, שעועית ירוקה, בצל סגול, קשיו ופלפל צ'ילי גרוס, לצד אורז לבן מאודה; ומנת פילה דניס גדולה במיוחד (126 שקל), שכללה שני נתחי פילה דניס עסיסיים על ערימה נכבדת של ירקות ירוקים מוקפצים, לצד אורז מאודה. שתי המנות היו טעימות. לא הייתי מתנגדת לעוקצנות וחריפות בקארי, כי זה היופי בקארי, אבל זה שוב חוזר לניסיון לקלוע לטעם הרוב, שנוטה לטעמים מתקתקים.
אהבנו מאוד את ההגשה של הקארי, שבאה בתוך סיר אישי קטן ולא מעורבבת בצלחת אחת. מנת הדג הייתה קלאסית וטובה – אומנם בעיניי המחיר היה מעט מוגזם, אבל אי אפשר להתעלם מגודל המנה.
לסיכום: באסיאתי, בימינו, אין הרבה הבדל בין הכשר ללא כשר. יש גרסאות כשרות להרבה מהתיבולים, ולכן הטעמים נשארים טובים ומעניינים גם בגרסה הכשרה. הכל עניין של טאץ' ויצירתיות השף, אבל לא פחות חשוב – הכל עניין של קהל היעד. "טאטאמי" נותנת מענה מצוין לסביבה שלה, אך למי שמחפש טעמים יותר קיצוניים, חריפים או מלוחים – היא פחות מתאימה.

טאטאמי – איינשטיין 7, תל אביב. א'-ה' 23:30-12:00, ו' 16:00-12:00,
שבת 23:30-20:45

כתבות נוספות באוכל

0

המארחת הטבעונית

  השבוע המדור נותן במה לא למסעדה, אלא לבשלנית מוכשרת וצבעונית במיוחד, שהחליטה להעז ולצאת בארוחות פרטיות קצת אחרות. מיקה...

אוכל21 במרץ 2020    3 דקות
0

יאסו סלוניקי

  אני אוהבת את יוון, את התרבות, את הרחובות הקטנים, את האוזו, התאנים המתוקות, הגבינות הרכות, שמן הזית הארומאטי, הזיתים...

אוכל7 במרץ 2020    2 דקות

כתיבת תגובה