אוכל

משפחתולוגיה איטלקית

אוכל4 ביולי 2019    3 דקות
0

לא פשוט למצוא מקום שיתאים לכל בני המשפחה, קטנים וגדולים כאחד, קרניבורים וצמחונים. נדמה שעלינו על הפטנט של המאמות האיטלקיות

משפחתולוגיה איטלקית
צילומים: בן יוסטר

כמו רוב אזרחי ישראל, גם אני מבלה את ימי שישי שלי אצל ההורים, מתוזזת בין ההורים שלי לבין מפגש משפחתי רב-צדדי הכולל את האחיינית החדשה, האוכל של אבא מול האוכל של אמא והקופסאות הנארזות בערימות, העיקר שנשבע.
אבל אחת לחודש ההורים שלי מוכנים להתפשר ולהגיע הם עצמם אל הילדים, לתל אביב, לחוש קמעה את אבק הכוכבים של העיר הגדולה, שאיכשהו מתפוגג בין צפירות הנהגים העצבניים לקורקינטים מעופפים ובתי קפה עמוסים. כמובן שהמפגש התל אביבי הופך לסאגה, כי אמא שלי לא אוהבת כלום חוץ מאשר האוכל שלה, ויש לה נטייה להיכנס למטבח ולהציק לטבחים בלי שנשים לב. אבא שלי אוהב הכל, אבל לא מסוגל לשבת חמש דקות בלי להתחרפן. לאחי חובב הבשר יש ילדה בת שנתיים שכל מטרתה היא לעלות על השולחן ולהפוך את הארוחה לחגיגה. אשתו מתה על פחמימות ולא ממש אוהבת ירקות. אני מנסה לאכול בריא, ואחותי בכלל צמחונית. אז כן, סיפור משפחתי! ובסופו אנחנו תמיד תוהים אם לא היה פשוט עדיף לנסוע להורים וזהו?

מושלם לכולם

אבל לא! השבוע הצלחנו. כן, הרשו לי להודיע באושר שהמשימה הוכתרה כהצלחה, וזאת אחרי שהתנחלנו, כל משפחת גואטה, ב"פיאצה רוסטיקו" בשרונה. בחוץ! לא פחות. ושרדנו את זה כדי לספר לכם שזו הייתה אחת הארוחות המשפחתיות הטובות שלנו.
קודם כל, בצורה בלתי מוסברת, אף שישבנו בחוץ וסביבנו הכל רטט מחום ולחות, מתחם הישיבה עצמו היה קריר ואוורירי. לא מעניין אותי כמה כוחות סוס היו למאווררים שלהם – זה עבד. שנית, זו מסעדה איטלקית, כך שהיא מבוססת בצק, דבר שמשפחת גואטה מחבבת עד מאוד, והוא הדבר היחיד שכל בני הבית מסכימים עליו. שלישית, הצוות היה סובלני בצורה מחשידה לכל התלונות של אמא שלי ולבלגן שעשתה הקטנה, עד שהרגשנו צורך להשאיר טיפ נדיב, במיוחד לאחר שאמא הצליחה לחמוק מאיתנו והלכה למלצרית להתעקש שתחזיר לנו את הצלחת שהיא לקחה, כי נותר בה עוד מרוטב הפסטה ובעצם היא לא סיימה.

מה אוכלים?

תרשו לעצמכם לא לחשוב על קלוריות הפעם, ותתחילו עם הפוקאצ'ה המצוינת של המקום, שמגיעה עם שמן זית ואורגנו טרי שממש נקטף מול העיניים שלכם (18 שקל). אחר כך תמשיכו עם הפנצ'נלה רוסטיקו – מבחינתי אחד הסלטים הכיפיים של המטבח האיטלקי וכזה שממש מתאים למזג אוויר שלנו. שפע של עגבניות, בצל סגול, צנוניות, קולרבי, פלפלים קלויים ארוגולה, מוצרלה טרייה, שמן זית-לימון וקרוטוני פוקאצ'ה פריכים (42 שקל), ועם ברוסקטות מצוינות של טרטר בקר, שנתנו לאחי עונג רב בעוד אני מחסלת את הסלט וכל השאר רבים על הפוקאצ'ה. אל תדאגו הם לא רבו הרבה, כי הפסטה הגיעה לשולחן וגרמה אפילו לאמא שלי, המתלוננת הסדרתית, לאכול בהנאה – לינגוויני של דלעת מקורמלת וריקוטה טרייה עם המון שמן זית משובח ושקדים קלויים (67 שקל). מנה מעולה באמת. כל השילוב הזה של מתקתקות הדלעת ורעננות הריקוטה עם קראנץ' השקדים יצר מנה שפשוט כיף לאכול והיא לא מכבידה. כיאה למשפחת גואטה חובבת הפחמימות, הזמנו גם פיצת צ'יפולינה קרצ'ופינה (67 שקל), שאומנם מגיעה עם שם משעשע, אבל עם יופי של טעמים וכוללת רוטב עגבניות, מוצרלה, ארטישוק, בצל מקורמל, ארוגולה וקרם פלפלים קלויים. אני אישית לא מחובבי קרם פלפלים, אבל מיותר לספר שהפיצה חוסלה די במהירות, בזמן שאני ניגבתי שאריות של רוטב פסטה עם פוקאצ'ה נוספת.
סיימנו עם עוגת גבינה דחוסה וטעימה ועם פאי תפוחים אוורירי ולא מתוק מדי (38 שקל), ובעיקר עם רגיעה ובתחושה שאנחנו בהחלט יכולים לאמץ את המקום הזה למפגש משפחתי קבוע.
פיאצה רוסטיקו – שרונה, תל אביב

כתבות נוספות באוכל

0

FEED ME MORIS

מעדניות מבחינתי הן עולמות קטנים של אושר שבהם אני יכולה לשוטט וללכת לאיבוד שעות על גבי שעות. הן תמיד גורמות...

אוכל10 בדצמבר 2019    4 דקות
0

שולחן ערוך

כיסוני ענק במלית בשר זוהי לחמנייה משולשת גדולה במיוחד. הבצק פשוט ומהיר להכנה, ואפשר להכינו ללא שמרים כלל. אני בוחרת...

אוכל4 בדצמבר 2019    4 דקות

כתיבת תגובה