אוכל

מסעדה מתחלפת

אוכל27 ביוני 2019    4 דקות
0

הקונספט המבריק שעומד מאחורי L 28 הוא "אותה גברת בשינוי אדרת" • אם ברוב המסעדות מסתפקים ברענון תפריט מדי כמה חודשים, או בשינוי העיצוב, כאן כל חצי שנה - יש שף אחר, ואיתו גם מתחלפות המנות

מסעדה מתחלפת
צילומים: יונתן בן חיים

L28 שברחוב לילינבלום היא מסעדה קצת אחרת. השף פה מתחלף כל חצי שנה, ומכאן בעצם שזו מסעדה המספקת חוויה שונה בכל חצי שנה. כמה פשוט, ככה גאוני. בלי לשנות שם, צוות, עיצוב וכדומה. כל חצי שנה מגיעים שף או שפית חדשים ולא ממש מוכרים, עם תפריט יצירתי שרץ במשך חצי שנה, עד שהשף הבא מגיע. סטארט-אפ קולינרי.
אני מודה שפחות התחברתי לבישול של השפית הראשונה שפתחה את המיזם המגניב הזה. זה הרגיש לי כאילו עושים עליה את ההרצה של המקום. היה חסר עניין. אפשר לצפות שאם כבר את באה לחצי שנה בלבד, תתפרעי, תני לאנשים להבין כמה את מוכשרת או מופרעת, והעיקר – אל תהיי בנאלית.
עברה לה חצי שנה, ואל המסעדה הגיע שף חדש, ומיד ניגשנו לטעום. אם נסכם את החוויה המחודשת – הופתענו לטובה, ויש סיכוי שמפה עוד ניתן יהיה לעלות.

השף החצי שנתי

כרגע, השף לחצי השנה הקרובה הוא גבריאל ישראל, שהגיע אחרי שעבד בניו יורק כמה שנים, ושזכה לכינוי "מלך השקשוקות". התבאסנו שהגענו שבועיים אחרי שהוא נכנס לתפקיד והוא לא היה נוכח במטבח. בעיניי, בפלטפורמה כזו ובתקופה כל כך קצרה מתבקש שהשף יהיה כמעט כל ערב. הרי זו הבמה שלו.
התיישבנו על הבר, הזמנו שני קוקטיילים מצוינים מהתפריט וניגשנו לעבודה הקשה (כי מישהו חייב לעשות אותה).
סגנון המנות – קצת כמו כל התפריטים בימינו, אין קו מנחה. גבריאל משחק קצת עם כל המטבחים שהוא כנראה אוהב לצד אפיון מובהק ים תיכוני מזרחי. ואם אתם רוצים דוגמה למה חשוב שהשף יהיה נוכח, ניסינו להבין מה זה שום לבנוני והיה צורך בשלושה אנשים ובעשר דקות כדי למצוא תשובה. פתחנו במה שנקרא "לחמנייה יפנית" (17 שקל), שהוגשה עם מלח מעושן – לחמנייה אוורירית במיוחד, לצד חמאה מצוינת ומצופה במלח שחור מעושן, שהתאפקנו ממש לא לבקש עוד ולגנוב הביתה בתיק. המשכנו עם צלחת של פרוסות קולורבי (38 שקל) עם שמן זית, מרווה, זיתים וגרגירי חרדל מוחמצים. הטעמים טובים, אך התוצאה מעט מאכזבת – הפרוסות היו עבות מדי ועשבי התיבול לא נקלטו כמו שצריך על הקולורבי, ויצרו פשוט ערימת קולורבי עם ערימת עשבי תיבול.
לשמחתנו, המנה הבאה הייתה מעולה – טונה כבושה עם טרטר סלק חמוץ מתוק וקרוסטיני פריך של בייגל ירושלמי לצד קרם פרש ושאלוטס (52 שקל), מנה כיפית שמייצרת מנעד טעמים ומרקמים בפה ונותנת לסועד היכרות עם היכולות של השף.
קצת פחות מהוססים עברנו למנות הביניים. בחרנו טרטר בקר חרוך עם קרם שום, אבק לימון פרסי וצ'יפס מלאפה. משחק חביב של מרקמים, טעמים טובים שלא השתלטו על טעמו הבסיסי של הטרטר, ובתכלס מנה טובה (66 שקל).
בעיקריות אני מודה שהתלבטנו אם לקחת את הטורטליני גבינות מלוחות, שמעצם חיבתי לפחמימות הוא היה הבחירה הראשונית, או את העוף בסומאק עם פריקי. בסוף, בהמלצתו של המלצר, לקחנו את הדג השלם עם קרם האפונה-בזיליקום והבצל ירוק בגריל (118 שקל), שהיה עסיסי. קרם האפונה-בזיליקום נתן צבע וגם טעם רענן וכיפי לכל המנה. כפריקית של בצל ירוק בגריל, אותי המנה הזו קנתה. מתברר שנעשה גם שימוש באבקת זיתי קלמטה במנה, ואני מאמינה שבזכותה התעצמה המליחות הימית בדג. הגברבר כמו תמיד העדיף בשר, ונגס ברעבתנות בנתחי פילה בקר (128 שקל) עם דמי גלאס, חציל מעושן, קרם שום שחור ותפוחי אדמה קריספיים, והמהם באישור בין ביס לביס, אז אני משערת שהיה לו טעים, בעיקר לאור זה שלא נשאר כלום על הצלחת.
היינו מלאים לחלוטין, ואף שרשימת הקינוחים נראתה מעולה – החלטנו לוותר. כן, אני יודעת שיש קיבה נוספת לסיפור, ומי כותב מדור אוכל בלי קינוח, אבל באמת שלא היה לנו מקום, והבטחתי לברמן החמוד שלנו, שעשה יופי של קוקטיילים ופינק בצ'ייסר קינוח אלכוהולי, שאחזור כדי לטעום את הקינוחים, ומי יודע – אולי אפילו לראות מי השף שמסתתר מאחורי כל הארוחה.
לסיכום, האוכל טוב, הטכניקות של גבריאל מעניינות, והייתי רוצה לדעת מה עוד הוא יעשה בחצי השנה שלו כאן. רק כדאי שהוא גם יהיה נוכח יותר.

לילינבלום 28, תל אביב

כתבות נוספות באוכל

0

קופסת הפח של אמא

עוגיות לה פטיט אסתר/ סבתא אסתר הקטנה העוגיות הללו מוכרות במשפחתי כעוגיות "סבתא אסתר הקטנה", ונקראות כך על שם אמי...

אוכל18 ביולי 2019    3 דקות
0

שולחן אל מול הים

יש לי וידוי. בכל פעם שאני מגיעה לאזור סי אנד סאן, אני מרגישה לשנייה כאילו אני בסצינה מתוך הסדרה "היפים...

אוכל18 ביולי 2019    2 דקות

כתיבת תגובה