אוכל

קובייה של מזל

אוכל15 באוקטובר 2018    4 דקות
0

בפאתי שוק התקווה, בין בסטות לדירות שיכון צפופות, קמה לה לפני כחודשיים מסעדה מפתיעה שמצליחה להיות יותר מעוד מסעדת שוק • קפצנו לטעימה וחזרנו עם עוד פעימה

קובייה של מזל
צילום: שי אלפסי

מאז ומתמיד חיבבנו מסעדות הממוקמות בתוך שוק. יש לזה פאסון מגניב, חומרי הגלם נמצאים סביבך כל הזמן, מרגיש שהכל טרי והדברים האלו עושים חשק. ראינו את זה במסעדות בשוק הכרמל, לוניסקי וכמובן במחנה יהודה שעושים את זה הכי בגדול.
איפשהו בתוך כל ההמולה הזו, שוק התקווה יחסית נשאר בצד. הוא פשוט שוק, יש בו מלא מקומות טעימים אבל באג'נדה שלו הוא פחות תל אביבי מגניב, והקהל שלו מקומי ומורכב מאנשי עבודה קשה, עובדים זרים וחבר'ה צעירים – כור היתוך שלאט לאט יצר נישת אוכל מסקרנת.
את זה הצליחו להבין השף ג'לאל סאלם והמסעדן שי אלפסי, שהקימו מסעדת שוק שמצליחה לספק אוכל טרי, טעים ונגיש, יחד עם נראות מגרה ומעוצבת של מסעדת שף. וזה עובד.
זה מתחיל בכוסות יין ב-25 שקל, קוקטיילים באזור ה-25 שקל, וממשיך למנות שלא עוברות את ה-52 שקל, וניצול הסביבה שלהם לספיישלים מתחלפים ללא הרף גם אם הם פתוחים רק חודשיים. נחמד לראות גישה שונה למכירות, ולמה לכל הרוחות זה לא יכול להיות קיים בעוד מקומות?

מה אוכלים?
בינינו, בואו כמה חבר'ה ותזמינו הכל, או שתתכוננו לצורך העז לחזור שוב.
התפריט רשום בכתב יד על חתיכת קרטון ומחולק למנות שנקראות על שם הבסטות מסביב ועל שם השווקים בארץ.
המנה הכי מפורסמת כרגע היא ה"בסטה 13" – הבוריק.
טיפ קטן: את עלה הסיגר עושה אמו של שי, אז הטעם המשפחתי בהחלט מורגש. הבוריק מגיע קריספי ושמנמן ממה שאתם מכירים, גדוש במעורב של חלקי פנים עסיסיים וביצה רכה רכה לצד ערימה של בצל כבוש בסומק שעובדת מופלא עם הבוריק, טחינה מצוינת וערימת ירקות. כמה פשוט ככה מורכב וטעים.
המנה של השוק הבדואי בבאר שבע מורכבת מכריך של פרוסות אנטריקוט צרובות וביצת עין. "בסטה 63" היא עראייס דשן ממולא בבשר עם העמבה הביתית המפורסמת שלהם, ויש סלטים, מלא משחק ומרקמים, המבורגר שמנמן מהקצב ליד עם ערימה של צ'יפס בטטה ועוד שלל מנות.
מה שתפס אותנו הוא תפריט הספיישל החודשי, שכולו דגים נאים. קודם כל, איזה כיף לראות מקום שפתוח חודשיים, מקבל מלא חשיפה ועדיין יודע שהוא צריך תמיד לרגש ולא לנוח על זרי הדפנה. המקום מארח מדי פעם שפים מתחילים וגם מוציא כל חודש ספיישלים שמבוססים על חומר גלם מקומי.
מיד ביקשנו מג'לאל שיביא מה שבא לו וקיבלנו צלחת יפיפייה של נתחי טונה אדמדמים לצד קוביות של אבטיח ספוג בערק שממש נמסו בפה, רצועות קריספיות של חציל, קרפצ'יו סלק וויניגרט ענבים וג'ינג'ר שנתן חריפות עדינה. המנה הזו גורמת לכם להבין לאן הגעתם ולמה "הקובייה" היא מקום קצת שונה מעוד מסעדת שוק. ג'לאל מתנהל כמו מכשף, בונה ומרכיב, מעצב ושולף בקבוקי רטבים שהוא רוקח ומצליח להבין את ה-DNA של חומרי הגלם שלו כך שהם יוצרים מנה שמעיפה לנו את החיך ונראית כמו יצירת אמנות במחיר של 40 שקל. איזה תענוג.

בזכות הקמפרי
המשכנו עם עוד סיבוב של יין לבן יווני ששלח אותנו למחוזות חופשה רחוקים, סשימי של טונה לבנה על רוטב תפוחים ירוק עז, מנה מושלמת של סרדינים כבושים בשמן עשבי תיבול על ממרח תמרים, פלפל חריף ברוטב קמפרי – שפשוט גרמו לנו להבין שאנחנו חייבים לחזור. חייבים.
לא הגענו לקינוח, תאמינו לנו או לא, אל אותו מלבי ידוע, שנראה כמו ציור ושלא היה שולחן שלא הזמין. אבל עוד לפני שהסתיימה הארוחה הבטחנו לעצמנו שאנחנו חוזרים בשבוע הבא לסיבוב נוסף וכמובן מלבי.
בעיני, יש מצב שג'לאל ושי הצליחו לעלות על נוסחה מנצחת. שילוב של לוקיישן פחות מרכזי, עם חומרי גלם זמינים ובעיקר ניהול נכון וחשיבה עסקית לטווח ארוך. מרגיש לנו ואנו תקווה ש"הקובייה" תישאר איתנו לעוד הרבה זמן, ומסקרן אותנו לראות מה שני אלו יעשו בעתיד.
הודיה 22, שוק התקווה, כשר

כתבות נוספות באוכל

0

להרגיש אירופה בשדרה

אם גם אתם חשים בשינוי האנרגיה, הנה הלוקיישן המשתלם ביותר שמצאנו לאפריטיבו של אחרי העבודה. מסעדת "קפה אירופה" השיקה לאחרונה...

אוכל12 בספטמבר 2019    3 דקות
0

חלון מציץ לים התיכון

ספטמבר, זה תחילת שנת הלימודים, אבל גם, הפתיחה של מתחם האוכל החדש באזור יגאל אלון. את החלל שמגרב מתכוונת לייצר...

אוכל5 בספטמבר 2019    2 דקות

כתיבת תגובה