טורים אישיים

סרט רע

טורים אישיים30 במאי 2019    5 דקות
0

נקיטת פעולה מאחורי גבה של הלקוחה - לפעמים צריך להיות מקורי כדי להשיג סוף טוב לסרט • חלק ב'

סרט רע

סאם זיברט

רויטל חשה שמתנכלים ומתנכרים לה בארגון שבו היא מתמחה. היא חשה כלואה, כי ניסיונותיה למצוא מקום אחר להתמחות נכשלו, והיא הייתה משוכנעת שזה באשמת מקום העבודה הנוכחי שלה. ככה הם מחזיקים בה וזה פחות מסוכן עבורם. לטענתה, היא נחשפה לכמה עוולות לא חוקיות שהם מבצעים בתפקידם, והם חוששים מהיושרה שלה.
לאחר שסיימתי את הבדיקות שלי עבורה, התקשרתי לאבא שלה עם רעיון כלשהו כיצד ניתן לסיים את הסיפור.
נפגשתי עם שאול, אביה של רויטל, בבית הקפה השכונתי. אף שזיהיתי אצלו ספקות לגבי גרסתה, הוא עדיין אבא שלה, והנושא רגיש. בכל רגע המצב עשוי להתהפך, ולא לטובתי. אני לא חושש שהוא או הם יכעסו עליי, אני רק יודע שזה לא יפתור את הבעיה. לכן שקלתי בכובד ראש כל מילה בזמן ששוחחנו.
"אני מודה שזה מבלבל, ואני לא יודע למה להאמין ומה לא", התחלתי ככה את השיחה, "לכן אני אוהב להיצמד לעובדות ולא להשערות". שאול הנהן בראשו כאות להסכמה, מה שנתן לי ביטחון מה להמשיך הלאה. "עובדתית, כל מה שהיא ביקשה שאבדוק יצא נקי. אין שום סממן שמעיד על מעקב או ריגול כלשהו". שאול ציין את עניין הרכב שרויטל רשמה והסתבר ששייך למשפחה של הבוס שלה. "נכון, זה הדבר היחידי", עניתי לו, "אבל היא לא זוכרת היכן היא ראתה את הרכב, ובלי קשר – זה תמיד יכול להיות צירוף מקרים". נתתי לו רגע לחשוב על זה. "תראה, אם הם מפחדים ממנה, הם היו צריכים להגיד לה משהו מאיים, וזה לא קורה. אין להם סיבה לעקוב אחריה, ואם הם רוצים שהיא תרגיש בזה כדי שתחשוש מהם, אז הייתי אמור לראות את זה קורה בבדיקות שלי. תאמין לי… זה לא קורה". אמרתי את זה כל כך נחרצות, בלי להשאיר בכלל מקום לוויכוח.
"אז מה שאתה בעצם אומר זה שהבת שלי פסיכית?". לא יודע למה שאול החליט להיות בוטה בדברים שלו, אולי על מנת לזעזע אותי קצת. אני חייב להיות זהיר כדי לא להיכשל בדבריי. "זה לא שחור או לבן, שאול", הרגעתי אותו, "יכול להיות שהיא מנהלת אורח חיים רגיל ונורמלי, אבל יש נקודה אחת בחייה, שבה היא בוחנת את הדברים בצורה לא רציונלית. זו לא רק היא. כולם עושים את זה, זה רק לא בא לידי ביטוי כמו אצלה. היא רחוקה מלהיות פסיכית". ההסבר שכנע אותו אחרי שנתתי לו כמה דוגמאות אחרות מהחיים איך כולנו לא תמיד רציונאליים לפעמים.
אחרי אי אלו דברים נוספים שנאמרו, כיוונתי אותו לנקודה האמיתית. "כרגע, רוב הסיכויים שהיא מפרשת את המציאות בצורה מעוותת בגלל כל מיני דברים שהיא ראתה, שאמרו לה או סתם כי היא מפחדת מהם". אי אפשר לדעת אף פעם מה מפעיל את הרגשות השונים של בן אדם. לפעמים זה מגיע אפילו משטויות. "לכן כל מה שצריך זה להראות לה שיש פתרון מעשי כלשהו". אם עד עכשיו היה חשוב לשאול להגיד כל מיני דברים נגד, כך השגתי את תשומת הלב שלו. שיתפתי אותו בתכנית, והוא אישר אותה מיד.

תכנית אופרטיבית
"אחד הלקוחות שלי לשעבר הוא מישהו בכיר במקום שאת עובדת בו", אמרתי לרויטל כשנפגשתי איתה. סמכתי על זה שזה גוף כל כך גדול ויש אין סוף אפשרויות, שהיא לא תוכל לנחש במי מדובר. "אחרי שהבדיקות שעשיתי יצאו נקיות, החלטתי לשתף אותו, בלי ידיעתך, ככה מאחורי הקלעים". חיכיתי ללכוד את מבטה של רויטל, לראות אם היא כועסת או לא, והמשכתי: "אני סומך עליו במאת האחוזים. הייתי חייב לדעת אם יש דברים בגו. ואחרי שהוא בדק, בואי נאמר, הוא אישר לי את מה שסיפרת לי". ראיתי איך הדברים שאמרתי נוגעים ברויטל ובמשפחה שלה. זה שאישרתי את הגרסה שלה, ריכך את הכעס על היוזמה שלי, והציף גל של שאלות כמו: למה הם עושים את זה? מה עושים עכשיו? "לאט… אני אגיע להכל. הוא לא יכול היה לפרט, אבל חשבנו על פתרון".
התכנית שהצעתי לה היא פשוטה. במקום שהיא תהיה לוחמת צדק בדברים שהיא לא יודעת בוודאות או בשלמותם, אני יכול לעזור לה, בעזרת אותו בכיר, להרגיע את העניינים שם עבורה. שיהיה שם מישהו שימשוך בחוטים וישפיע לטובתה. "עדיין את תרגישי שאת בעיניים של אנשים אחרים, אבל מאחורי הקלעים תדעי שמישהו דואג לך". רויטל הייתה מוכנה לזה כמובן, ולו רק כדי לעבור את ההתמחות. "מי זה הלקוח שלך?" שאלה. "הוא לא רוצה שתדעי מי הוא", השבתי, "מפני שהוא ביקש ממני הרבה כסף על שהוא עוזר לך". נקבתי בסכום של חמש ספרות, ובדולרים. זה בדיוק היה הזמן לתפקיד של שאול.
"הולכים על זה", קבע.
חשבתי על זה שרק אם רויטל תשתכנע שהמשפחה שלה מוציאה כל כך הרבה כסף בשבילה, היא תאמין שהתכנית הזו אמיתית. הסכום שהשקיעה בטיפול בנושא יגרום לה לחוש שליטה במקום שלה בעבודה, והיא תתרצה. גם אם לא, בהחלט היה שווה לנסות משהו שישפיע עליה לטובה וישנה את הגישה שהיא אימצה. "אז למה אמרת שזה מסוכן?", שאל אבא שלה כשנפגשנו אחר כך. "כי רק שנינו יודעים את האמת", עניתי בזמן שהחזרתי לו את חבילת שטרות הדולרים שהוא מסר לי קודם מול רויטל. "אם היא אי פעם תדע שאתה חלק מהבלוף הזה, היא לא תסלח לך כל כך מהר. זה המחיר הקטן שאתה צריך לשלם כדי שהבת שלך תצא מהסרט הרע שהיא הכניסה את עצמה אליו".

הכותב הינו בעליו של "סייט חקירות",
טל' 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. שמות הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

נפרדים מתסביך נחיתות

כשאדם מתרכז בעצמו ואין לו עניין חברתי, הוא עשוי להיות מוצף בתחושת נחיתות שגורמת לו להתנהל בצורה מעוותת ותוקעת. תחושת...

טורים אישיים20 ביוני 2019    דקה אחת
0

בזכות המינוס

Iשחר בן-פורתI אחד הנושאים שמעסיקים אותי בחיים יותר מכל הוא כסף. נכנסתי למינוס בבנק כבר בגיל 16, והוא רק הלך...

טורים אישיים20 ביוני 2019    דקה אחת

כתיבת תגובה