טורים אישיים

"משעמם לי, אני לא יודע מה לעשות"

טורים אישיים1 במאי 2019    3 דקות
0

חופשת פסח כבר הרחק מאחורינו, אך אוטוטו מחכה לנו חופשת יום העצמאות • גם אם נדמה ששלפו כבר את כל הארנבים מהכובע - השכנים, הסבים והסבתות, הטיולים, הסרטים - הגיע הזמן להתמודד עם המצוקה שאנו חשים כאשר הילדים שרועים על השטיח ומתלוננים שמשעמם להם

"משעמם לי, אני לא יודע מה לעשות"
צילום: ingimage

מיכל נדל

כדאי לבדוק מה קורה לכם כאשר הילד פונה אליכם ואומר שמשעמם לו. האם אתם חשים אשמה? אולי אתם לא עושים מספיק? האם זה משפט שמפעיל אצלכם ביקורת עצמית שאתם לא מספיק בסדר, או אולי זה מעורר בכם כעס? – למה הוא מצפה שאני אעסיק אותו? אני חוזר מהעבודה עייף, הילד שלי מפונק וכפוי טובה. כל החופש ארגנתי הפעלות, רגע אחד אין לנו תכנית – והוא משתעמם. ואולי עולה דאגה: למה אין לו חברים? איך כולם עסוקים והוא לא?
בינקות התינוק חסר אונים. הוא תלוי בהורה שיטפל בכל צרכיו. כאשר הוא מתמלא פחד ובדידות, אין לו מספיק כלים להרגעה עצמית ואז ההורה מתגייס לכל בכי. כבר מגיל מוקדם זה כדאי להתחיל לתרגל יכולת הרגעה עצמית. כשיגדל התינוק וייהפך לפעוט, נבדוק האם כשהפעוט מבקש נוכחות הורית אנחנו מפרשים זאת כצורך שלו למשחק והעסקה שלו. כבר אז כדאי להתחיל לתרגל עצמאות ויכולת הרגעה עצמית. עצמאות מביאה את הילד לידי מימוש יכולותיו. ילד עצמאי הוא ילד בעל מסוגלות, שאינו מפחד להיכשל ובטוח בעצמו ובסביבה שלו.
ילדים, בעיקר בגילים המוקדמים 5-3, מתקשים להתמודד עם הלבד, שמקנה להם תחושה של בדידות וחוסר ביטחון. רעיון האי-ודאות וחוסר הנוחות מייצר אצלנו חוסר שקט. המוח ההישרדותי שלנו לא אוהב אי-ודאות, והוא מפרש אותה כאיום שיכול להביא לחרדה. כאשר האדם הקדמון הסתובב בשטחים הפתוחים וראה סלע, חוסר הוודאות יצר אצלו מתח. אולי מאחורי הסלע יש שריפה? אולי אויבים? אולי מזון? המוח ההישרדותי עדיין מתפקד בצורה זהה מול כל תחושת חוסר ודאות. כדי להתמודד עם תחושה זאת, אנו יכולים לעשות שני דברים – לפעול על מנת לצמצם את התחושה או לקבלה. בגילים צעירים יכולת ההתמודדות עם תחושה זו מוגבלת, והיא מציפה את הילד. ילדים שמורגלים לסיפוק צרכים קל ומיידי, לא מצליחים לתרגל התמודדות עם תחושת חוסר הנוחות שתיארתי. ההורים עצמם מתקשים עם התסכול של הילד ועם תפיסת עצמם כהורים לא מיטיבים. הם נענים למצוקה, וכך מקלים על עצמם ועל הילד. לטווח הקצר יש הטבה, לטווח הארוך הילד לא "אימן" את סף התסכול שלו.
"משעמם לי" זה שם כולל להרבה דברים:
1. אני לבד וצריך חיבוק.
2. אני רגיל שאמא היא צוות הווי ובידור, אז אני לא יודע מה לעשות בזמן הפנוי.
3. קשה לי עם הכנת השעורים/ הרכבת המשחק/ צביעת הציור.
מה עושים?
1. כדאי להפסיק, לשם התחלה, לנהל את הילד. תנו לו להתנהל לבד. גם כאשר משחקים עם ילדים צעירים, תנו להם לבחור את המשחקים ולשחק בדרכם. בגן המשחקים ניתן לראות את ההתערבות ההורית: הורים מציעים לילד מתי לשחק בחול ומתי להתנדנד. גם כשבאים חברים, יש להורה נטייה להציע במה לשחק, מה לעשות ומתי לאכול. אפשר לכוון ולעזור, אבל לא באופן מיידי. תנו לילד להתמודד עם הקושי.
2. הירשמו לספרייה, עודדו את הילד לקרוא ספרים שמפתחים את עולם הדמיון.
3. בנו מחנה אוהלים בבית, אפשרו משחק שבו הילד "יארח" את צעצועיו באוהל, עודדו משחקי דמיון.
4. השינוי יגיע ממקום של הכלת רגשות, עידוד היכולות, הקשבה למה שנאמר והעצמה. אפשר לענות לילד: "אני מבינה שמשעמם, ובטוחה שתמצא את הדרך לעשות משהו". נסו לא להחזיר לילד בתוקפנות ולהעליב. ככל שנכיל את התחושה אצל הילד ואצלנו, כך הילד יוכל למלא את החלל ולהבין שאנחנו מקבלים את דבריו, אך לא מיד נעמדים דום.
5. נסו לעודד את הילד להתמודד עם קשיים לבד. למלא בקבוק במים, להרכיב משחק לגו, לקשור שרוכים.
6. אפשר להכין ביחד רשימה של דברים שניתן לעשות כשמשעמם. תרגלו רגעים של חוסר עשייה, הקשבה למוזיקה, ציור חופשי, בהייה בתמונות.
ועכשיו, השקיעו מספר דקות וחישבו – מה אתם עושים כשמשעמם לכם?

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

מדוע זה חשוב להגיד תודה?

כמו כל דבר, גם להגיד תודה על מה שיש לי בחיים - יכול להיות דרך לטשטש את המציאות שלי. אני...

טורים אישיים23 במאי 2019    דקה אחת
0

הגוף שלי הוא ברשותי

מיכל נדל סיבוב בחוף הים הישראלי מראה את הגיוון והשפע העדתי במדינתנו היפה. אנשים וילדים בכל הגדלים והצבעים נהנים מהחוף...

טורים אישיים23 במאי 2019    2 דקות

כתיבת תגובה