טורים אישיים

המתחזה

טורים אישיים24 במרץ 2019    5 דקות
0

שנתיים אחרי שביסה פוטר - הוא החליט לתבוע את מקום עבודתו בגין נזקים רפואיים שנגרמו לו כביכול • כשאני נכנסתי לתמונה, המטרה שלי הייתה לברר מה עומד מאחורי התביעה ועד כמה היא מוצדקת

המתחזה

Iסאם זיברטI

זה קרה שנתיים אחרי שביסה פוטר. יריב קיבל כתב תביעה, ובו דרישה לפיצוי עובד בגין נזקים רפואיים שהעבודה גרמה לו, אשר הובילו לפיטורים לא הוגנים, לדברי התובע. זה הכה ביריב. הוא לא חשב שדבר כזה יכול לקרות. הוא נוהג להעסיק דרך קבע עובדים זרים, בייחוד מאפריקה. הם אומנם כוח אדם זול יותר, וזאת אחת הסיבות שהוא מעסיק אותם, אבל הם גם בעלי מוסר עבודה גבוה יותר מאחרים. הוא לא חשב אי פעם שהוא מנצל את מעמדו לרעה, ולכן תביעתו של ביסה הגיעה ממש בהפתעה.
כשמדובר בטענות רפואיות, לא ממש צריכים את עזרתי. בשביל זה יש רופאים, ועדות ואישורים מתאימים. החלק שקשור אליי הוא לבחון כיצד נפגעו חיי היומיום של התובע, כפי שטען. זה גם מה שיקבע את גובה הפיצויים שלו אם בית המשפט יתרשם כי טענותיו נכונות. זו הסיבה שיריב פנה אליי כבר בשלב זה.
אם התובע היה בחור ישראלי, היה קל יותר לבצע את החקירה. כשמדובר בעובד זר יש קושי רב להתחיל את הפעילות. הם בדרך כלל מגיעים לבד לארץ, ואין כל עדכון מסודר על כתובת המגורים שלהם. כמו כן, יש להם נטייה לגור בקבוצות בכל מיני דירות ישנות, והרישום של מגוריהם הוא לא על שמם. אחרי מספר ימים של חקירה חזרתי אל יריב בידיים ריקות. מספר הנייד של ביסה שהיה לו היה סגור. כתובת המגורים שידענו עליה מלפני שנתיים כבר לא עדכנית, ובכל הבדיקות הרבות שערכתי לא מצאתי שום רמז שיכול להוביל אותי אליו כרגע. הדבר הנכון לעשות היה לחכות לדיון הראשון.
ביום הדיון נערכתי בהתאם עם צוות עוקבים מורחב. גם מפני שיש מספר יציאות מבית המשפט, וגם כי לא ידענו איך ביסה ייסע משם הלאה – ברכב של עורך הדין שלו או בתחבורה ציבורית. אחרי המתנה ממושכת מחוץ לאולם הדיונים, ראיתי את הבחור כהה העור יוצא משם, וכולנו בעקבותיו. אחרי שעה של נסיעות והליכות, ביסה נכנס לכתובת בדרום תל אביב ופתח עם מפתח את דלת הכניסה. זה הבית שלו.
למחרת לפנות בוקר הגעתי שוב לאותה כתובת. המטרה הייתה לעקוב אחרי הבחור, שיוביל אותנו למקום עבודה כלשהו. כשהוא יצא, ליוויתי אותו באוטובוסים עד שהגיע למפעל באזור תעשייה. אחרי שעתיים של המתנה כבר היה לי תיעוד שלו עובד במקום. זו לא סתם עבודה, אלא אחת כזאת שדורשת מאמץ פיזי. כל זה משרת לטובה את ענייני התביעה. ביום שלמחרת חזרתי על אותה מתכונת כדי לוודא שמדובר בעבודה קבועה.
עכשיו זה היה הזמן המתאים להתקשר במסווה אל המעביד שלו. המטרה הייתה לגלות מתי הוא התחיל לעבוד במפעל, כדי לדחוק לפינה כמה שאפשר את הטענות הרפואיות שלו. המצאתי סיפור כיסוי מתאים והתקשרתי אליו.
"ביסה?", ענה לי המעביד, "מי זה ביסה?". מסרתי לו את שמו המלא, והוא עדיין לא זיהה אותו. לרגע חשבתי לעצמי שאולי המעביד שלו מעסיק אותו באופן לא מדווח, ולכן הוא נמנע מלאשר לי את ההעסקה שלו. לא נראה לי הגיוני. למה שהוא יסתכן בזה?! זה גם נראה מקום עבודה גדול ומסודר. קשה היה לי לקבל את הרעיון הזה, ולכן המשכתי. סיפור הכיסוי שלי עדיין איפשר לי לשאול: "ייתכן שאני מעוות את השם, אבל זה הבחור האפריקאי שעובד אצלך על המלגזה…".
רציתי שיידע שאני יודע בוודאות שיש לו עובד כזה. "אתה בטח מתכוון לגומע", השיב. דיברנו עוד קצת, והיה לי את השם המלא שלו. לא הבנתי. איך זה שהוא נותן לי שם אחר?! יכול להיות שביסה משתמש בכוונה בזהות של מישהו אחר כדי לא להשאיר אחריו עקבות של מקום עבודה?!

מחשב מסלול מחדש

כשחושבים על כך, זה ממש קל. לא נעים להודות, אבל לבחור לבן קשה להבחין בזהות המדויקת של כהה עור ממש. בטח ולבטח, כאשר הוא צריך להשוות אותה מול תמונה בדרכון שלו. זאת חייבת להיות הקומבינה. כבר ראיתי את עצמי מציג את הנתונים בבית משפט. חזרתי למשרד על מנת לכתוב את הממצאים שלי. כתיבת הדוח גרמה לי להרהר על זה מחדש.
אם ביסה משתמש בזהות של גומע בשביל אישורים למקום העבודה שלו, אז מה עושה גומע עם עבודה משלו? יצאתי לדרך מחדש. את אותן בדיקות שערכתי בהתחלה על ביסה, ערכתי הפעם על גומע. מהר מאוד הגעתי אל הפרופיל שלו ברשת החברתית. הוא דמה מאוד למי שראיתי בפועל בבית משפט ובמפעל, אפילו שבאמת קשה לדעת את זה בוודאות גמורה. מהפרופיל שלו ברשת למדתי שהוא אכן עובד במפעל. עברתי על רשימת החברים שלו, ואחרי מאמץ רב הצלחתי לזהות חבר רשום בשם ביסה. זה היה רשום בשפה שלא מוכרת לי אבל התרגום האוטומטי עזר מאוד. מספר דקות של גלישה שינו את נקודת המבט שלי.
טעיתי כשחשבתי שביסה מתחזה לגומע. ההפך הוא הנכון. מסתבר שביסה חזר לאפריקה מספר חודשים אחרי שפוטר, כפי שראיתי בבירור בפרסומים שהוא מעלה ברשת החברתית. גומע הוא זה שמתחזה אליו עבור התביעה. העובדה שיש דמיון רב בין השניים מטעה את כולם, לרבות את יריב. תאריך חתימת ייפוי כוחו של עורך הדין שלו לא תואם את זמן ההימצאות של ביסה בארץ בכלל. זה עורר שאלה אם עורך הדין שלו גם הולך שולל, או שהוא ידע ושיתף פעולה. בין אם זה כך ובין אם כך, זה לא באמת משנה. גורל התביעה הזאת היא להיגנז בכל מקרה. זה השלב שבו עורך הדין של יריב התקשר לצד השני, בכדי לחשוף בפניו את הנתונים שגיליתי. דיון נוסף בנושא כבר לא היה.

הכותב הוא בעליו של "סייט חקירות",
טל' 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. שמות הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

מדוע זה חשוב להגיד תודה?

כמו כל דבר, גם להגיד תודה על מה שיש לי בחיים - יכול להיות דרך לטשטש את המציאות שלי. אני...

טורים אישיים23 במאי 2019    דקה אחת
0

הגוף שלי הוא ברשותי

מיכל נדל סיבוב בחוף הים הישראלי מראה את הגיוון והשפע העדתי במדינתנו היפה. אנשים וילדים בכל הגדלים והצבעים נהנים מהחוף...

טורים אישיים23 במאי 2019    2 דקות

כתיבת תגובה