טורים אישיים

המחבל

טורים אישיים3 במרץ 2019    6 דקות
0

ברוך חי חיים טובים עם אשתו וילדיו עד שקשיים כלכליים בעסק המשפחתי גזלו את תשומת הלב שלו ופגעו בחיי המשפחה • משם הדרך לפיצול בזוגיות הייתה קצרה

ןסאם זיברטן

"אתה לא מכיר אותי", התעקש ברוך. "אני בונקר, אני מאופק ואני אעשה כל מה שנכון ושצריך לעשות". אני שוב מוצא את עצמי מקשיב להערכות הראשוניות של הלקוח שלי. כמו שהוא אומר, אני בטח לא מכיר אותו, אבל אז אני נזכר מה קורה ברוב המקרים, ושואל את עצמי עד כמה ברוך מכיר את עצמו באמת. אז מה אם הוא אומר?! אף אחד לא באמת מכיר את עצמו במצבים הללו.
שמעתי בשקיקה את סיפור חיי הנישואים שלו. על פניו, נראה שהוא חיים טובים עם אשתו וילדיו עד שקשיים כלכליים בעסק המשפחתי גזלו את תשומת הלב שלו על חשבון המשפחה. ככל שברוך התעמק בעסקיו כדי לשמור על ההישרדות הכלכלית של המשפחה, כך גברו טענותיה של מירי כלפיו שהוא לא אותו אדם שהיא הכירה בעבר. האמירות האלו שלה רק הרגיזו אותו עוד יותר, ובלי שיכול היה לשים את האצבע על רגע מכריע, היחסים פשוט החלו להתדרדר עוד ועוד.

ויכוחים קולניים

זה הגיע למקום שכל דבר קטן "הקפיץ" אותו או אותה, עד שזה נגרר לוויכוחים קולניים שהתישו את שניהם. משם קצרה הייתה הדרך לשתיקות ארוכות ולימים שלמים של חוסר תקשורת עד שמתישהו השלימו שוב. מספר חודשים לאחר מכן זה צנח למין סוג של אדישות. כאילו שלמירי כבר לא אכפת מה יעלה בגורל המשפחה שלהם. ברוך נלחץ. הוא החליט לבחון את מהלך החיים שלהם יחד, ולראות באילו חלקים הוא היה לא בסדר, כדי לתקן זאת מול מירי. הבעיה הייתה שכל ניסיון שלו לתקשר איתה, מפייס ככל שיהיה, נענה בבוז מסוים מצדה. זה ערער את מאזן הכוחות ביניהם שהכיר עד כה. מחשבה רעה החלה לחלחל לראשו של ברוך שיש גורם נוסף שמשפיע על חייה של מירי. שנותן לה רוח גבית. שמחזק אותה מולו ועל חשבונו.
הבעיה העיקרית שלי מול לקוחותיי בתחום האישי היא מורכבות הלקוח. זה לא הקושי של פיצוח המקרה כמו האתגר להבין את שיקוליהם של הלקוחות שלי. אני באמת לא מנסה להיות שיפוטי כלפי איש על ההתנהגות שלו, ובטח זה לא אני שמתמודד עם מה שקורה להם. בכל אופן, אחרי שברוך חשף בפניי את כל הרמזים שהוא הבחין בהם בדרך, לא היה לי ספק שיש גבר אחר בחייה של מירי. התפקיד שלי היה למצוא מי זה.
כמו בכל תיק אחר, פרשתי בפני ברוך את תכנית הפעולה שלי, ולמחרת באתי להוציא אותה אל הפועל. "יש בעיה קטנה", אמר לי ברוך כשיצא מהבית. מסתבר שלפני שיצא מהבית, הוא שאל אותה מה התכניות שלה לאותו יום. "מה קרה שאכפת לך פתאום?!" – במקום לקבל ממנה תשובה, התפרצה עליו. מזה הבנתי שבחיים הוא לא שואל אותה כלום, ודווקא כשאני אמור להיות בעקבותיה הוא משנה את חוקי המשחק בבית. דחיתי את המעקב ליום אחר.
למחרת עקבתי אחריה בסיום שעת העבודה שלה. לברוך יש נטייה להגיע הביתה מאוחר, ולה יש כביכול מספר שעות "מתות", שבהן קיימת הזדמנות לפגוש מישהו אחר. מירי ערכה סידורים וקניות, ועדכנתי את ברוך מדי פעם היכן היא מסתובבת. בשלב כלשהו ראיתי אותה משוחחת בטלפון, ותנועות ידיה הסגירו את הקולניות של טון השיחה. אחרי שהיא סגרה את הטלפון, ברוך התקשר אליי לספר לי שהוא דיבר איתה. הוא שוב נפל בפח ושאל אותה שאלות על המיקום שלה. "אבל אני אמרתי לך איפה היא מסתובבת", התקשיתי להבין את קו המחשבה שלו. "כן, אני יודע", הסביר לי, "רציתי לראות אם היא משקרת לי". גם אם הייתי רוצה להבין אותו, לא הבנתי את התזמון של השאלות שלו.

הפיצוץ הנוסף

כעבור יומיים היה ביניהם פיצוץ נוסף. ברוך יודע שיש לה קוד סודי לנייד שלה מזה שנה שלמה, ודווקא עכשיו החליט להתעקש איתה שהוא רוצה לדעת את הסיסמה שלה. כמובן שמירי לא שיתפה איתו פעולה, וזה נגרר לעוד מריבה. "את יודעת שזה סימן שאת מסתירה ממני משהו, נכון?", צרח עליה. "לא!", צרחה עליו בחזרה, "זה סימן שאני נאמנה לפרטיות שמגיעה לי ממך. לא רוצה שתחטט לי בטלפון". חיכיתי בסבלנות שיספר לי את כל הדברים המדויקים שנאמרו באותה שיחה, והיה ברור לי שזה רק עניין של זמן שהוא יגיד בבוטות את המילה שלא רציתי שיגיד. "אם יש לך מאהב, אז מה את עושה איתי?", אכן נשבר ואמר. "אתה חולה נפש, על מה אתה מדבר?!", ענתה. שוב השיחה ביניהם הגיעה למבוי סתום, ואני נאלצתי לבטל עוד יום של מעקב אחריה. זה לא חכם לעקוב אחריה אחרי שיחה כזאת.
בימים שלאחר מכן התמודדתי עם עוד ועוד נפילות כאלה. זה הגיע בצורה של רמיזות בוטות או עקיצות למיניהן. הייתה גם פעם שהיא אמורה הייתה לצאת מהבית, והוא ניסה למנוע ממנה לצאת. "אבל למה?", שאלתי אותו בטלפון. מטריפה אותו המחשבה שהיא יכולה לצאת מהבית ואולי לפגוש כרגע מישהו אחר. "אבל זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לבדוק?", ניסיתי לוודא שהוא מבין את התפקיד שלי. הוא הבין לגמרי, אבל אני זה שפספסתי אותו. סירבתי להמשיך עד שניפגש.
"אני לא יודע איך לא ראיתי את זה קודם", שיתפתי אותו, "אבל עד כמה שאתה דיסקרטי, חזק ומאופק, אתה זה שמחבל בחקירה של עצמך". אמרתי לו שאני מבין את התחושה הרגשית, וזה עדיין לא משנה את העובדות. ככל שדיברנו, הוא נפתח יותר. "אני מפחד לגלות את האמת", נשבר, ואולי זאת הסיבה שהוא פוגע בהליך התקין של החקירה. "אני עדיין אוהב אותה. אם אדע שיש גבר אחר בחייה, זה לא סתם ישבור אותי, זה ייאלץ אותי לזרוק אותה". ברוך ניסה להגיד שהתגובה שלו חייבת להיות קיצונית אפילו שהוא לא יודע עדיין את האמת. באיזשהו מקום, זאת הסיבה שהוא לא נותן לי לעבוד כמו שצריך.

הכותב הוא בעליו של "סייט חקירות", טל' 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. שמות הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

מדוע זה חשוב להגיד תודה?

כמו כל דבר, גם להגיד תודה על מה שיש לי בחיים - יכול להיות דרך לטשטש את המציאות שלי. אני...

טורים אישיים23 במאי 2019    דקה אחת
0

הגוף שלי הוא ברשותי

מיכל נדל סיבוב בחוף הים הישראלי מראה את הגיוון והשפע העדתי במדינתנו היפה. אנשים וילדים בכל הגדלים והצבעים נהנים מהחוף...

טורים אישיים23 במאי 2019    2 דקות

כתיבת תגובה