טורים אישיים

עקשן כמו פרד

טורים אישיים27 בינואר 2019    3 דקות
0
עקשן כמו פרד
צילום: ingimage

Iמיכל נדלI

פרד, על פי ויקיפדיה, הוא יציר ההכלאה של חמור וסוסה, והוא ידוע כחיה חזקה מאוד, בעלת כוח סבל רב המשמשת את האדם לעבודה, להובלת משא בדרכים קשות ובהרים, ולעתים גם לרכיבה. הפגם האחד של הפרד הוא עקשנותו. כשיסרב ללכת, לשאת משא או לבצע פעולה אחרת, יהיה קשה מאד להניעו.
ליאור ושיר הגיעו להתייעץ בנוגע לבנם, ירין בן ה-11. לדבריהם, "כל דבר הופך למלחמה בבית – מתי להתרחץ, האם לאכול סביב השולחן ולא בחדר, מתי לכבות את המחשב ועוד. נמאס לנו להתווכח ובסוף גם להעניש".
שיר וליאור מוצאים עצמם בתפקיד השוטרים בבית. הם מגיעים לצעקות ואיומים, שמשיגים תוצאות מיידיות, אבל בטווח הרחוק יוצרים קרע בתקשורת ואווירה ביתית מתוחה. גם ירין מצדו מרגיש שלא סופרים אותו, לא מתחשבים בו, וחש בתסכול הוריו. בשיחה איתם, ביקשתי שיבדקו עד כמה הם מתעקשים שדברים ייעשו לפי רצונם.
כל אחד מאיתנו רוצה להרגיש משמעותי. כשמתחשבים ברצונותינו, אנחנו מרגישים טוב, רצויים ומשמעותיים. כך גם ילדינו. מנגד נמצאת תופעת הסרבנות-עקשנות, המופנית כלפי אחרים. אנשים בעלי תפיסת עולם כזו מתקשים לראות את האחר ולהבין מה הוא רוצה, מרגיש או צריך.
ישנם שלבי התפתחות אצל ילדים. בדרך כלל עד גיל 7, לעתים גם בגיל מאוחר יותר, תפיסת עולם אגוצנטרית כזו תואמת את השלב ההתפתחותי. ילד סרבן, שהמילים "לא", "עוד רגע" ו"למה עכשיו?" שגורות בפיו, מעורר רגשות שליליים אצל הסובבים אותו. לעתים ילדים סרבנים מתנגדים לתהליך הלמידה, מפתחים סגנון מחשבה נוקשה ומסרבים לשנות את החשיבה, הפעולה או התגובה גם מול לחץ חיצוני. אם המורה לא מוצא חן בעיניהם, הם לא ילמדו, יזלזלו במורה ויחליטו שהמקצוע לא חשוב. הם לא יסכימו שיבחרו עבורם מה לאכול, מה ללבוש ובאיזה חוג להשתתף. הם רוצים לעשות הכל בזמן שמתאים להם ואיך שמתאים להם.
כדאי להבדיל בין ילד נחוש בדעתו לילד סרבן ועקשן. כמו תמיד, מדובר במינון. ילד נחוש ואסרטיבי זו תכונה נהדרת. אבל אם אנו כהורים מרגישים שהבית הופך לזירת קרב, ונמאס לנו ללבוש את כפפות האגרוף מדי ערב, יש מה לעשות.
1. רצוי להחליט מהם הנושאים שעליהם לא נסכים לוותר. כדאי לבחור בכל פעם נושא אחד או שניים ולעבוד עליהם.
2. הגדרת ציפיות – חשוב שהילד יידע מה מצופה ממנו, וכך לרוב ישתף פעולה. לדוגמה, אם הולכים לסבא וסבתא לארוחה חגיגית במיוחד, אפשרו לילד לבחור בגד חגיגי ובכך תוציאו את העוקץ מהסירוב ללכת.
3. עודדו את הילד כשהוא מתנהל כיאות. הרבה פעמים אנו לוקחים דברים כמובנים מאליהם. חשוב לייצר בבית שפה מפרגנת.
4. הילחמו בדחף שלכם לעשות דברים עבור הילד. תנו לו לעשות בעצמו את מה שהוא יכול לעשות, עודדו אותו ובקשו בהחלטיות שיסיים את הפעולה.
5. שליטה עצמית של ההורה היא מודל להתנהגות רצויה של הילד. צרו קשר עין, דברו בקול תקיף, ללא סימני שאלה. אם אתם מאבדים שליטה, זוזו הצדה ותירגעו. חשוב מאוד לשמור על קור רוח, לא להתעצבן, לאיים או לצעוק על הילד.
6. התנהגות עקשנית ושלילית גוררת מההורים תשומת לב. נסו לתת לילדים תשומת לב בצורה אחרת. לדוגמה, הניחו את הטלפון בצד, גם אם זה לחצי שעה. התרכזו בילדים והרוו את צימאונם לקשר איתכם.
7. התעלמות יכולה להביא להסלמה. התכוננו לכך וחִשבו אם תוכלו לעמוד בזה. אם החלטתם שכן – עקביות היא שם המשחק.
8. כבדו את ילדכם. אם אתם רוצים שיקשיב לכם, התחילו בלהקשיב לו. ככל שהקשר יהיה יותר טוב ומכבד, כך הילדים יקשיבו לכם וישתפו פעולה.

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

הורות בשלט רחוק

סאם זיברט מיטל הייתה באמצע שנות השלושים שלה כשהכירה את עודד. הגיל שלה היווה לחץ בפני עצמו, לכן כשהיא נכנסה...

טורים אישיים16 במאי 2019    5 דקות
0

תקשור, מה זה נותן לנו?

שחר בן-פורת התשוקה לדעת מה יקרה בעתיד, לבטל את אי-הוודאות שיש בחיים שלנו, מניעה אנשים רבים לנסות לגלות את העתיד...

טורים אישיים16 במאי 2019    דקה אחת

כתיבת תגובה