בריאות

האזורים הכחולים

בריאות31 בינואר 2019    4 דקות
0
האזורים הכחולים
צילום: ingimage

ידוע כי תוחלת החיים עולה – בעיקר בשנים האחרונות – והסיבות מגוונות: התקדמות המחקר הרפואי שבזכותו התווספו טיפולים ותרופות להתמודדות עם מצבי מחלה, במקביל לידע הנרחב ולמודעות לרפואה מונעת ולאימוץ אורח חיים בריא המשלב פעילות גופנית ותזונה.
ובכל זאת, מה מבדיל בין אריכות החיים של אדם אחד לשני, בין משפחות או קהילות שלמות ברחבי העולם?
יש הטוענים כי לגנטיקה תפקיד מרכזי, ולכן נותר לנו לחיות את החיים כראות עינינו ולקוות לטוב. אך מחקרים שמתמקדים בתורשה והשלכותיה מעידים כי רק 30% בקירוב הם ההשפעה של התורשה על תוחלת החיים. הגורמים המשפעים האחרים הם התנאים סביבתיים ואפיגנטיקה. התנאים הסביבתיים מוכרים כמשפיעים על אורח החיים של הפרט או הקהילה. אפיגנטיקה הוא תחום מדעי חדש המתייחס לשינויים בגן האנושי המושפעים מהסביבה, אך ללא התערבות בקוד הגנטי (למשל, לתזונת האם או אפילו למצבה הנפשי בזמן ההריון יש השלכות על העובר).
מחקרים על תאומים שהופרדו בלידתם תומכים בהערכות אלו, מאחר שנמצאו תאומים אשר נבדלים בתוחלת החיים כתוצאה מהסביבה השונה שבה הם גדלו.
בשנת 2000 הציגו שני חוקרים – ד"ר מישל פולין, דמוגרף בלגי, וד"ר ג'יאני פס, רופא ומומחה איטלקי בתזונה – מחקר שבחן את האוכלוסייה באי סרדיניה שבאיטליה, שם תוחלת החיים גבוהה במיוחד. באי הקסום נמצא האחוז הגבוה ביותר בעולם של גברים החיים מעל לגיל 100. לאזור זה בחרו השניים לקרוא האזור הכחול – Blue Zone.
בהמשך, בשיתוף החוקר והעיתונאי דן בוטנר, זוהו מקומות נוספים על פני הגלובוס כ"אזורים כחולים" – האי אוקינאווה ביפן, איקריה ביוון, לומו לינדה בקליפורניה וניקויה שבקוסטה ריקה.
אך מעניינת וחשובה אולי יותר העובדה שמספר השנים אינה העובדה היחידה שמעוררת התפעלות, אלא גם איכות החיים של אותם קשישים. במקומות אלו חיים בני 100 שאינם מרותקים למיטה במחלקות סיעודיות או נעזרים במטפל לאורך כל היממה בביתם. נהפוך הוא, הם עצמאים, פעילים ודעתם צלולה.

פעילות גופנית ותזונה

מהו הסוד ומה המשותף לאוכלוסיות אלו שמאפשר להם לחיות יותר מאיתנו?
על אף המרחק הגיאוגרפי בין האזורים, הבדלי התרבות, השפה והגידולים החקלאיים השונים (התזונה), נמצאו מאפיינים זהים באותם המקומות, כפי שמפרט דן בוטנר בסדרת ספרים שלו בנושא (אחד מהם, "האזורים הכחולים" – תורגם לעברית בהוצאת כנרת זמורה ביתן). המאפיינים הם כאלה שלא דורשים משאבים כספיים. חלק מהאזורים נחשבים לנחשלים כלכלית.
בכל המקומות פעילות גופנית היא חלק מהיומיום: הליכה ברגל לבן משפחה, עבודה חקלאית או תחביב, רכיבה על אופניים ממקום אחד לשני או טיול על שפת הים.
זאת ועוד, באזורים אלה יש לאנשים עניין, משמעות ומטרה בחיים. יש להם שגרת עבודה מסודרת הכוללת טיפול בבעלי חיים, בגידולים חקלאיים, בילדים, וגם עבודה מחוץ לבית. מאפיין נוסף הוא חיי משפחה מסורתיים, שבהם למבוגרים יש מקום של כבוד בתא המשפחתי. הם מעורבים בחיי הקהילה, תורמים ונתרמים ממנה.
עוד נמצא כי בכל המקומות אורח החיים במסורת המקומית משלב דת או מאפיינים רוחניים אחרים. ולא מפתיע כי רמת המתח והחרדה בקרב אוכלוסיות אלה נמוכה יחסית. חלק גדול בספרו מקדיש הכותב לדיאטות השונות המאפיינות את האזורים. מאחר שמדובר באזורים שונים גיאוגרפית ובפערי תרבויות, ההבדלים בין המזונות המרכיבים את התפריט האופייני הם גדולים. אך גם כאן נמצאו מספר עקרונות תזונתיים משותפים לכולם.
בכל האזורים הצריכה הקלורית היומית היא מתונה עד נמוכה ביחס לצריכה שאנו מכירים בעולם המערבי. זו תוצאה של שני גורמים, הראשונה, צריכה של כמויות מזון קטנות, והשנייה, בחירת מזונות שהתכולה הקלורית שלהם נמוכה.
נתון אופייני נוסף: הדיאטה מבוססת בעיקר על מזונות מעולם הצומח. להבדיל מדיאטות אופנתיות כמו פליאו ואטקינס, דיאטות אלו מורכבות מכ-60% פחמימות שהמקורות שלהם הם דגנים מלאים, קטניות ופירות. חובבי היין שביניכם ישמחו לדעת כי בכל התפריטים נמצא כי שתייה מתונה של אלכוהול, ובמיוחד יין אדום, היא חלק קבוע בתזונה של ה"אזורים הכחולים".
ומה אנחנו פה בישראל עושים? על פניו נראה כי ההבדל בין ה"אזורים הכחולים" לישראל אינו ניתן לגישור. במדינה שבה התושבים מורגלים לפתוח את יומם במהדורת החדשות מוקדם בבוקר ולהתעדכן באסונות היום, במדינה שבה הקושי ברכישת דירה דורש מאיתנו לעבוד שעות מרובות, וההורים והילדים שבויים שעות בעיסוק במסכים השונים ובהשמנת הילדים, האם יש לנו מה לעשות מלבד לקרוא ולמלמל "הלוואי עלינו"?
בהחלט כן. ניתן לנסות וליישם את עקרונות "האזורים הכחולים" גם מבלי לעבור ולגור באחד מהמקומות הפסטורליים האלה. אפשר לבצע שינויים קטנים אך משמעותיים בקרב ערים, קהילות, מקומות עבודה, וגם בנו, בחיים האישיים שלנו, המשפחתיים והפרטיים. לשפר את תנאי הסביבה כך שיאפשרו לנו להיות פעילים יותר, לאכול נכון ולהפחית את רמת המתח בחיינו.

כתבות נוספות בבריאות

0

אחיות הקהילה, נעים להכיר: ברוניה אטינגר

שם מלא: ברוניה אטינגר, גבעתיים ורמת עמידר ר"ג גיל: 42 מצב משפחתי: נשואה + 3 תפקיד: "אחות קהילה בקניון גבעתיים,...

בריאות13 במאי 2019    דקה אחת
2

שבוע האחיות, נעים להכיר: ויויאן קלנר

שם מלא: ויויאן קלנר, פ"ת גיל: 59 מצב משפחתי: נשואה + 3 תפקיד: "מנהלת סיעוד במרכז לבריאות הילד של הכללית...

בריאות13 במאי 2019    דקה אחת

כתיבת תגובה